ג'ו קיירי: "בשנים הקרובות יעשו במנהטן יותר כסף מבכל ההיסטוריה"

"תיקח את הכסף של כל אילי הנדל"ן הכי גדולים, תצרף את הכל ביחד, ותגלה שזה עדיין לא מכסה את ההיצע העצום של מנהטן. זו עיר גדולה, וכל עוד אנשים רוצים להיות פה - הערך שלה יישמר". כך מסכם בעליה של חברת הנדל"ן מידטאון אקוויטיס, ג'וזף (ג'ו) קיירי, את ליבת העסקים שלניו יורק.

קיירי (67) מדבר בהתלהבות בעודו בוחן את התמונות שעל קיר משרדו. באחת מהן הוא נראה מחובק עם סינדי קרופורד, ובאחרות הוא מצולם עם ביל קלינטון, רודי ג'וליאני ומייקל בלומברג. תמונה אחת מגלה את קיירי הצעיר יחד עם שני גיקים במחלצות מגוחכות, העונים לשם ביל גייטס וסטיב באלמר, מייסדיה של מיקרוסופט.

למרות היותו אחד מענקי שוק הנדל"ן האמריקאי, ומי שמכונה על ידי העיתונות הכלכלית של ניו יורק "האיש הכי עשיר בברוקלין", קיירי נראה כמי שאוהב לשקוע בזיכרונות. רגע לאחר שהופתע מהעובדה שהצלחתי לגלות כי בילדותו עבד כסבל במיאמי, הוא נזכר בערגה בתקופה שהציתה את תשוקתו ליזמות, תיאבון שנדמה כי לא שכך גם בימים טרופים אלה.

קיירי נולד בברוקלין למשפחה יהודית. בגיל שנה עברה משפחתו למיזורי, וכעבור שבע שנים נעקר לפלורידה, מעבר שהיה לדבריו "חוויה טראומטית". אך חוויה זו עיצבה את חייו. "כל הניסיון שלי, כל הדרכים שבהן למדתי לעשות כסף, הגיעו מהימים האלה", הוא מספר. "לאבי היתה חנות קטנה ליד החוף שמשכה תיירים מכל רחבי הארץ. הייתי מדבר איתם, וכך למדתי שלא משנה מה אתה מוכר, כי אתה בעצם מוכר את עצמך. למדתי מה החבר'ה מהדרום אוהבים, מה האנשים מקליפורניה אוהבים, דיברתי בשפתם ומכרתי להם ערימה של שטויות שהם בכלל לא צריכים. אבל בתקופת הקיץ, תאמין או לא, האזור היה מת. לא היה אדם אחד שצעד ברחוב או חשב להגיע לפלורידה. אז הלכתי לעבוד במלון שעכשיו נחשב לאחד הגדולים, אבל אז היה קופסת מקקים. איש התחזוקה היה בחור איטלקי ששמו צ'ארלי שאהב אותי, ותהינו איך אני, שמרוויח 8 דולרים ביום, יכול לעשות יותר כסף. הוא אמר לי - 'אתה חייב להיות יצירתי'".

הכל החל בוויסקי

קיירי החליט לאמץ את העצה. הוא גילה שבחדר מסוים במלון נהגה קבוצת גברים להמר בקלפים. "מכיוון שלהזמין דרינקים מהבר היה יקר מדי, קניתי ארבעה בקבוקי וויסקי וחמישה ארגזי בירה ומכרתי להם את המשקאות בהנחה של 50% ממחירי המלון. כבר ביום הראשון עשיתי 50 דולר", הוא משחזר בגאווה.

"יום אחד", הוא מספר, "ביקש ממני אחד האורחים משהו, ואמרתי לו שאין לי פריט כזה. צ'ארלי לקח אותי הצדה ולימד אותי את השיעור השני - 'יש לך הכל', הוא אמר. 'אם הלקוח רוצה פיל כחול ומוכן לשלם, קח פיל, תצבע אותו בכחול ולעזאזל, תגבה ממנו מחיר מלא'. מאז הייתי אומר כן לכל דבר, מחליפות וסיגרים ועד השד יודע מה. הכל היה חוקי, לא מכרתי סמים, וככה התחלתי להתגלגל".

בגיל 20 חזר קיירי לניו יורק. הוא החל בשיתוף פעולה עם המחלקה הדוברת ספרדית של תקליטי קולומביה (לימים סוני רקורדס) ובתוך כשנה הקים חברת תקליטים משלו ששמה קייטרוניקס ופנתה בעיקר לקהל ההיספאני. העסק נהפך לקונצרן, ובהיותו בן 39 הוא מכר אותו לענקית היפנית תמורת 125 מיליון דולר.

אך הפרישה המוקדמת לא נמשכה זמן רב. בשנת 1984 הקים קיירי עם אֶחיו סטן וקן את "גוד טיימס אנטרטיינמנט", שהפיקה, שיווקה ומכרה קלטות וידיאו ביתיות. נוסף על כך, השתמשו האחים קיירי במנגנון ההפצה שלהם כדי לשווק קלטות שהופקו על ידי חברות אחרות. פגישה מקרית שלו עם סם וולטון, מייסדה של רשת וול מארט, הרשת הקמעונאית הגדולה בעולם, הובילה לחוזה בלעדי ולמסלול המראה מטאורי. מסרטים מצוירים, דרך קלאסיקות כמו "נהג מונית" ו"מפגשים מהסוג השלישי" של ספילברג ועד קלטות כושר ביתי - קיירי שיווק הכל והרוויח מאות מיליוני דולרים. לאחר עשור ובעקבות עוד אקזיט, הפעם של 280 מיליון דולר, החליט קיירי להיכנס לעסקי הנדל"ן בצורה רשמית.

"העסק הטוב בעולם"

כיום מעורב קיירי במספר עסקאות נדל"ן עצומות היקף בארצות הברית, בהן חידוש מתחם גראונד זירו (לשעבר התאומים) בניו יורק. הוא חבר למשקיעים לארי סילברסטיין ולויד גולדמן בחכירת מתחם מרכז הסחר העולמי ל־99 שנה, שישה שבועות לפני אסון התאומים. במיאמי מקים קיירי את פרויקט המגורים בגדול ביותר במדינה, מתחם בואנה ויסטה יארדס, שנבנה על שטח של 23 אלף מ"ר בהשקעה של 1.2 מיליארד דולר. הפרויקט יכלול 56 אלף מ"ר של שטחי מגורים ב־3,300 דירות, המיועדות בעיקר לפנסיונרים אמריקאים. פרויקט שאפתני נוסף הוא מתחם סטיל פוינט בקונטיקט, שאותו יזם קיירי לפני כשלוש שנים בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר. המתחם, בעיירה ברידג'פורט, יכלול 2,180 דירות יוקרה ומרכז מסחרי ענק, מלון, מועדון יכטות וכמה אלפי מטרים של משרדים על שטח של 21 אלף מ"ר.

אז למה בעצם נדל"ן?

"עשיתי מספיק כסף וחיפשתי מקום בטוח לשים בו את מה שהיה לי. אני זוכר שבית מסוים במיאמי, שהיה שווה בערך 100 אלף דולר כשאני הייתי צעיר, נמכר ב־38 מיליון דולר, סכום שהדהים אותי. אמרתי לעצמי שנדל"ן זה העסק הכי טוב בעולם, ואכן היה לנו הרבה מזל. נדמה לי שאנחנו היחידים היום במיאמי שממש עושים כסף".

יש עסקה שאתה שמח שלא עשית?

"הייתי אמור לקנות את הבניין של ג'נרל מוטורס במנהטן במאי 2008, והצעתי יחד עם שותפים מאבו דאבי 2.8 מיליארד דולר. בדקה ה־90 נסוגותי מהעסקה. לא חשבתי שההחזרים היו גבוהים מספיק, מה גם שהרבה מהכסף הגיע מהכיס שלי. אמנם לא חזיתי את נפילת השווקים, אבל זה היה מזל גדול. לי אכפת מהשקעות שמכניסות כסף, וההשקעה הזאת לא היתה הגיונית. חסכתי מיליארד דולר, אולי מעט יותר, מההחלטה הזאת. פשוט כך".

"אל תעבוד בשביל האגו"

בנקודה זו מתבקש קיירי להשיב על השאלה, האם יש עסקה שהוא לא סגר והוא מצטער עליה. "מלון פלאזה הוא בדיוק הדבר שאני הכי מצטער עליו", מספר קיירי, לאחר שאני מזכיר לו את המלון שנרכש על ידי יצחק תשובה בניו יורק. "הייתי מאוד מעורב בתהליך לפני שהמכירה הושלמה. למעשה, הבנקאי שלי התקשר לבעלים החדש, אייזיק, והציע לו בשמי 100% מהכסף שהוא שם, בתמורה לחצי מהעסקה. הוא סירב. בחור חכם. גם המחיר היה טוב, אף על פי שלא היה לי מושג שאפשר לעשות מהמלון כל כך הרבה כסף כמו שהוא עשה".

כסף זר מכובד כאן כמו המקומי?

"במנהטן ייקחו את הכסף של כולם. אם אתה מגיע מהגיהינום, אבל מציע דולר אחד יותר ממני על בניין מסוים, אתה תקבל אותו. רוצה לדעת משהו? אני מאמין שבחמש השנים הקרובות ייעשה כאן יותר כסף מאשר בכל היסטוריית הנדל"ן של ארצות הברית. אם אני יזם צעיר, אני בוודאות, אבל בוודאות, מגיע לעשות פה עסקים. גם אם אין לי כסף, הייתי יוצר שותפות עם מישהו שיש לו. כל כך הרבה עסקאות יגיעו עכשיו שזה מדהים. אם אתה יצירתי, אתה תעשה כסף".

ואיך אנשים יגלו את העסקאות האלה?

"ילכו וידפקו על דלתם של הבנקים. אני לא זוכר תקופה כזאת, לא בשנות השישים, לא בשנות השמונים או התשעים. אין לי פתרון קסם, אבל הממשל פה בזבז שתי טונות של כסף ואין לי מושג מהיכן הם מביאים אותו, אולי הם פשוט מדפיסים. הממשלה לא הגנה על האנשים כמו שצריך. כעת, הבנקים זהירים קצת יותר מדי, ואני עדיין צופה בעיות בקבלת אשראי. אבל אנחנו גם מלווים לאנשים כסף. ואם הם לא מחזירים - אנחנו שמחים לקחת את הבניין".

אתה מתעניין כיום רק בנכסים משרדיים או גם בשוק הדיור?

"הכל מעניין אותי. אם זה הגיוני – אני שם. אנחנו בוחנים המון תעשיות. מוצרי צריכה, הייטק, כל מה שלא מתומחר נכון ושווה השקעה. שמעתי היום על קבוצה של 400 משקיעים סינים שמגיעים לכאן כדי לשים כסף".

מהו הסוד להצלחה בעסקים?

"לא להאמין למה שכותבים בעיתונים. באמת, צריך להיצמד לבסיס - אם אין בעסקה היגיון, אל תעשה אותה. אל תעבוד בשביל אגו, תעבוד בשביל הרווח. השם שלך, המוניטין שלך, זה הדבר הכי חשוב שיש לאיש עסקים. בחיים לא איחרתי ולו לדקה בהחזרת חובות וזה מאפשר לי לקבל כסף כשאני צריך. כשהכל עובד מצוין, אל תחשוב לרגע שהמצב לא יכול להשתנות. נוסף לכך, גם אם אני ואחיי נפרדנו עסקית, כל הביזנס משפחתי מאוד, וכל אחד מעסיק את ילדיו (לקיירי חמישה ילדים, ארבעה בנים שעובדים בחברה, ובת שמסיימת תואר שני בקולומביה ו"תצטרף לצוות בהמשך").

שיחות עם הרב

מלבד קניית בניינים מקפיד קיירי לתרום לאייסף, קרן המלגות הפרטית הוותיקה בישראל, שנוסדה לפני 32 שנה על ידי אדמונד ספרא. הוא אף קיבל פרס הוקרה מטעמם לפני כשבועיים באירוע שהתקיים לא פחות ולא יותר במלון פלאזה. למעשה, חברו הטוב ביותר של קיירי היה ספרא עצמו, שמת לפני 10 שנים בשריפה שהוצתה במזיד על ידי משרתו.

"אדמונד ואני היינו מבלים כל הזמן ביחד. הוא ואשתו לילי רצו להתחיל לחנך את הילדים היהודים בישראל וארה"ב. למעשה, לפני מותו, החלטנו להקים קרן של 200 מיליון דולר לתמיכה בבחורי ישיבה. אבל עזוב, קרן אייסף חשובה מאוד, ונותנת כסף לאלפי סטודנטים. נינה וויינר, הנשיאה, עושה את כל העבודה, לילות כימים. אני לא עושה כלום. לתת כסף זה קל".

ועסקים בישראל?

"הייתי בישראל עשרים פעם, הילדים שלי שם כל הזמן. והלוואי שהיה לי נדל"ן בישראל. אני שמח לכל שותפות מעניינת, ושמח תמיד לשמוע על עסקאות. תמיד כשתכננתי לקנות שם, השוק היה בשיא. הבן שלי בוחן בישראל עסקאות, ואנחנו רוצים שותפים שישימו חצי מהכסף, בדיוק כמונו, ושיש להם רקורד מוכח של הצלחות. אתה מכיר אנשים כאלה? בינתיים אני מגיע כדי לבקר את הרבנים שלי, עובדיה יוסף ויצחק דוד גרוסמן. אני מאמין שכל ההצלחה שלי מגיעה מאלוהים".