שר התמ"ת חתם על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה; הכדור בידי המעסיקים

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, חתם היום (א') על צו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה.

פרשנות: הברית שעיני לא התכוון ליצור הארגונים החברתיים חברו לאוצר במטרה לגרום לתמ"ת לא לאשר הסכם בין ההסתדרות לחברות השמירה מיקי פלדלכתבה המלאה

ההסכם, שנחתם בין ההסתדרות לבין ארגון חברות השמירה והאבטחה, יחול מעתה על כל חברות השמירה והוא מחליף את ההסכם הישן, משנת 1972. כניסתו לתוקף הותנתה בחתימה על צו ההרחבה, שהתקבל בסופו של דבר, למרות התנגדויות של ארגונים חברתיים, שטענו כי הוא אינו מבטיח תנאים מספיקים לעובדים.

הארגונים יצאו במיוחד נגד הנספח שצורף להסכם, הקובע תמחור מינימלי של מכרזי הפסד. עם זאת, לטענתם המחירון אינו משקף את המציאות, שכן אינו מכליל פרמטרים, כגון דמי הודעה מוקדמת לפני פיטורים ופרמטרים נוספים.

הארגונים גם הצליחו לגייס לעניין את החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, שאנשיו לחצו על אנשי התמ"ת שלא לאשר את הנספח. אחד מבכירי התמ"ת, שהיה מעורב בבדיקתו של צו ההרחבה, הודה בשיחה עם "כלכליסט", כי הלחץ של הארגונים והחשכ"ל הוא זה שהכריע בסופו של דבר נגד כמה מסעיפי ההסכם.

ההסכם קובע, כי עובדי חברות השמירה יקבלו שכר מינימום ענפי, בגובה של 2.5% מעל שכר המינימום, כלומר נכון להיום - 21.21 שקל לשעה. כמו כן, יקבלו העובדים ביטוח "ריסק" במקרה של פגיעה או מוות, בסך של 150 אלף שקל, שכר על השתלמויות, מימון מטווחים ואגרות רישיון אחזקת נשק על חשבון המעביד וכן שי לחגים.

עוד מסדיר ההסכם את קבלת ההפרשות לפנסיה לאחר 6 חודשי עבודה, אך בניגוד להסכם הראשון, אין תחולה רטרואקטיבית, על-פיה יקבל העובד את כספי הפנסיה לששת החודשים הראשונים, בהם לא הופרשו לו כספים.