אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחריות: הפירמות הגדולות חושפות את תרומתן לקהילה צילום: אוראל כהן

אחריות: הפירמות הגדולות חושפות את תרומתן לקהילה

בדיקת "כלכליסט" מגלה כי עורכי הדין נרתמו לקהילה ורבים מהם מתנדבים, תורמים, מעניקים שירותי פרו בונו ומעסיקים מוגבלים. אבל תרומה זו אינה ממוקדת, לרוב אין מי שמוביל את העשייה במשרד ואין כמעט שקיפות לגבי הפעילות. כתבה ראשונה בסדרה על אחריות במגזרים השונים

24.06.2009, 11:27 | איתי הר אור

התדמית של פירמות עורכי הדין הגדולות כמייצגות תאגידים מרושעים עלולה להאיר את תרומתן לקהילה באור ציני, אך מתברר שעובדה זאת לא מרפה את ידיהן בכל הקשור לעשייה החברתית. בדיקת "כלכליסט" בקרב פירמות מהגדולות בארץ העלתה כי הפירמות עושת לא מעט עבור הקהילה, אך לא מספיק. מצאנו כר נרחב של תרומה, ישירה ועקיפה, בסכומים נכבדים ולמטרות מגוונות, אך עם זאת ברוב המקרים התרומה אינה ממוסדת ומאורגנת דיה, וישנם כמה היבטים בעייתיים שפוגמים בביצועי הפירמות בתחום זה.

יגאל ארנון: העובדים מתנדבים

כמעט כל משרדי עורכי הדין שאליהם פנינו שמחו לשתף עמנו פעולה ולספר על תרומתם לחברה. משרד יגאל ארנון, מהגדולים והמבוססים בישראל, נידב אינפורמציה מפורטת על פועלו הרב. המשרד עוסק במרוכז בפעילות התנדבותית, ומסייע לעמותת "שיעור אחר" הפועלת להעשרה ולשיפור של מערכת החינוך באמצעות אזרחים מן המגזר העסקי והציבורי. עורכי הדין במשרד ארנון עוסקים גם בהתנדבויות פרטיות רבות, בין היתר בעמותת מרכז צדק לנשים הפועלת לשיפור זכויות הנשים בדין היהודי, בית חולים אלין לשיקום ילדים ונוער, עמותת אדם טבע ודין, ארגון "בזכות" לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, ועמותת "איילים" ליישוב סטודנטים בנגב ובגליל.

עם זאת, הפירמה אינה מפרסמת את שמות העמותות שלהן היא תורמת כסף או את הקריטריונים שלפיהם היא בוחרת למי לתרום. עובדה זאת, כך יתברר בהמשך, משותפת למשרדים רבים שעמם דיברנו. במשרד ארנון גם לא נקבעים יעדים או מטרות בנוגע לתרומה, ומעבר לעצם עידוד הפעילות החברתית, מדיניות ההשקעה החברתית אינה חלק מתוכנית העבודה העסקית של המשרד. למשרד ארנון גם אין נתון על הערך הכספי של התרומה, אם כי נמסר שמדובר במאות רבות של שעות שמושקעות במחוסרי יכולת. נוסף על כך מצאנו שהפירמה מאפשרת לעמותות להשתמש במשאבים כגון חדרי ישיבות וציוד אחר, אך לא פורט בפנינו באיזה היקף מדובר. נתון בעייתי נוסף הוא שבמשרד אין אדם שמרכז את נושא העשייה הקהילתית.

ש. הורוביץ: ליווי משפטי

גם משרד ש. הורוביץ יוזם ומפעיל באופן שוטף פרויקטים קהילתיים ופעילות חברתית, כחלק בלתי נפרד מערכי המשרד. בניגוד למשרדים אחרים, בש. הורוביץ ישנו שותף, עו"ד טל בנד, המרכז את נושא העשייה הקהילתית. הפירמה העסיקה ומעסיקה כמה עובדים בעלי מוגבלויות, וצוות המשרד אף השתתף במסע אופניים שנתי שבמסגרתו גויסו תרומות לבית החולים אלין.

ש. הורוביץ מעניק ליווי משפטי שוטף וסיוע בהקמה של ארגונים ועמותות, דוגמת עמותת תיאטרון גשר, עמותת "הכח לתת" לאיסוף תרומות של ציוד ביתי וחלוקתו לנזקקים, עמותת "נעם - עמותת נשים ערביות במרכז" ועמותת "אשוקה ישראל" לקידום יזמי שינוי חברתי. המשרד גם מחלק מלגות לסטודנטים נזקקים, והשתתף במימון פעילות של אגודת הסטודנטים בבית לוינשטיין. לאחר מלחמת לבנון השנייה תרם המשרד מעבדת מחשבים לבית ספר אזורי בקיבוץ על גבול הצפון, ובשנה האחרונה תרם עשרות מסכי מחשב לבית ספר יסודי בבת ים. מדי שנה בראש השנה ובפסח המשרד מארגן איסוף מוצרי מזון ובגדים המועברים לעמותות המסייעות לנזקקים.

מיתר ליקוורניק: תרומה לעמותות

פרט למשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדווין, אף אחת מהפירמות לא היתה מוכנה לנקוב בסכומים שאותם היא תורמת. במיתר נקבו בסכום של יותר מ־450 אלף שקל ל־2008, שנתרמו בין היתר לעמותת מדעת (טכנודע) שהמשרד מאמץ בה כיתה, ויצו ישראל, אלו"ט, בית חולים אלין ועמותת אתגרים. נוסף על כך תרם המשרד במהלך 2008 מוצרים ושירותים לארגונים שונים בשווי של יותר מ־570 אלף שקל, בין היתר לעמותת אור ירוק, למפקד הלאומי ולקרן להתחדשות בחינוך. בהחלט רשימה מכובדת, אלא שגם כאן מצאנו שהקריטריונים לבחירת יעד התרומות אינם מפורסמים לציבור הרחב. גם על השאלה אם נקבעו יעדים או מטרות לנושאי התרומה, ואם לפירמה יש מדיניות השקעה חברתית כחלק מתוכנית העבודה העסקית - לא קיבלנו תשובה מפורטת.

פרויקט לשיפור מערכת החינוך של יגאל ארנון פרויקט לשיפור מערכת החינוך של יגאל ארנון פרויקט לשיפור מערכת החינוך של יגאל ארנון

בדומה לש. הורוביץ, במיתר עובדים כבר כמה שנים שני עובדים עם מוגבלויות, שנקלטו היטב בצוות. במשרד התמחו בשנים האחרונות גם כמה יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. כמו כן המשרד תורם מחשבים לעמותות שונות, ומאפשר לעמותות שעמן הוא בקשר להשתמש בחדרי ישיבות במשרד. על השאלה אם בחברה נמצא מישהו שמרכז את נושא העשייה הקהילתית לא התקבלה תשובה.

גרוס קלינהנדלר: מתמקדים בחינוך

 

בדומה ליתר המשרדים, גם הקריטריונים לתרומה של משרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' אינם מפורסמים לציבור הרחב, אך הם הוגדרו כתרומות לתחום החינוך, בסכום העומד על מאות אלפי שקלים בשנה. במשרד ציינו שהוא תורם כסף בתרומה ישירה למטרות שונות, וכתרומה עקיפה הוא מסייע בבניית מערכי שיעור ותוכניות לימוד לבית הספר התיכון אנה פרנק שבקיבוץ סאסא, וברכישת ציוד ייעודי ושיפוץ מועדונית של עיריית תל אביב בשכונת רמת ישראל. עוד הוא מסייע לקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר־אילן, ובמתן ייעוץ משפטי ושירותי משרד ל"תמורה - קרן הון סיכון חברתית". לפירמה אין מדיניות של העדפה מתקנת, אך הם "פתוחים לקבל כל אחד בהתאם לכישוריו, ומעסיקים עובד מאגודת ניצן כבר יותר משש שנים". לגבי ריכוז הנושא במשרד, נמסר כי לכל סוג של פעילות יש שותף או איש מנהלה בכיר שמרכז אותה כחלק מתפקידיו - אמירה מעט אמורפית.

עו"ד חדווה הס-קיבש. מרכזת את העשייה במ.פירון, צילום: בועז אופנהיים עו"ד חדווה הס-קיבש. מרכזת את העשייה במ.פירון | צילום: בועז אופנהיים עו"ד חדווה הס-קיבש. מרכזת את העשייה במ.פירון, צילום: בועז אופנהיים

שבולת: השכבות החלשות

גם משרד שבולת ישראלי רוברטס לא מפרסם את הקריטריונים לתרומה החברתית. עיקר התרומות של המשרד, במיוחד אלה בשווה־כסף, הן בתחום של חינוך ילדים מהשכבות החלשות. ברוב המקרים מדובר בהתחייבות רב־שנתית. בנוגע לעידוד גיוס עובדים ממגזרי מיעוטים או אנשים עם מוגבלות, בשבולת אומרים כי זו אינה מדיניות הגיוס של הפירמה, אולם הם מעסיקים עובד בתהליך שיקום ועובד עם מוגבלות. לא קיבלנו תשובה לשאלה אם לפירמה יש מדיניות השקעה חברתית כחלק מתוכנית העבודה העסקית. המשרד מאפשר שימוש במשאבים של הפירמה לצורכיהן של עמותות - הרוח הישראלית, למשל, מקיימת את רוב ישיבות הדירקטוריון שלה בחדר הישיבות של המשרד. השותפים ריצ'י רוברטס, גדי אוזן ולימור פלד מרכזים את נושא העשייה הקהילתית.

מ. פירון: מעסיקים מוגבלים

 

בפירמת מ. פירון מועסקים עובדים בעלי מוגבלויות, הן במשרת עורכי דין והן במשרות של מתן שירותי משרד. עורכי דין רבים במשרד פעילים במלכ"רים וארגונים שונים, אם כמתנדבים ואם במסגרת הנהלות הארגונים. בין היתר הוזכרו מוזיאון תל אביב, איגוד הטייסים, "מעגל נשים", אוהלי הפלמ"ח, האופרה הישראלית וידידי מרכז רפואי רבין. את נושא העשייה הקהילתית מרכזת שותפה במשרד - עו"ד חדווה הס־קיבש. המשרד מטפל בתיקים של אנשים הפונים עצמאית בבקשה לעזרה משפטית, וכן פועל במסגרת המרכז ע"ש השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם. בפירון לא פירטו את סכומי התרומה הישירה והעקיפה, אך ציינו כי מדיניות הסיוע היא חלק מהתוכנית העסקית של המשרד.

י. גורניצקי: סיוע לחסרי בית

משרד י. גורניצקי מעורב בפרויקט "ניצוץ של תקווה" בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן בישראל, שבמסגרתו הוא מממן מורים פרטיים לילדים חולי סרטן. כמו כן המשרד נותן שירותי פרו בונו לבית הילד ע"ש אלעזרקי בנתניה, שבו גרים ולומדים כ־150 ילדים ממשפחות מצוקה. בגורניצקי לא מועסקים עובדים עם מוגבלויות, ולא ניתנה תשובה לגבי מדיניות ההשקעה החברתית כחלק מתוכנית העבודה העסקית. המשרד מעביר תרומה כספית וסיוע לחסרי בית בתל אביב, לקשישים וליישובים בקו האש בתקופות לחימה.

משרדים נוספים הידועים בתרומתם הם נשיץ ברנדס, המסייע רבות לעמותת עלם, ומשרד רון גזית, המטפל בהתנדבות בעניינים המשפטיים של אלו"ט כבר 15 שנים. 

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
"צדק לנשים" עלול להיות פגיעה בילדים
אני לא מאחל ליגאל ארנון להבין על בשרו מה המשמעות של חיזוק ארוגנים המקדמים מאבק מגדרי של נשים נגד גברים וילדים. החוק כל כך מגן על נשים וכל כך דורך על גברים שטוב יעשה יגאל ארנון אם יפעל לקידום עמותות המגנות על גברים וופועלות לחקיקה שיוויונית.
אב מסור  |  25.06.09
10.
משרד ארנון תורמים לעמותת ''צדק לנשים'' שבמילים אחרת זה העדר צדק לגברים
כל מי שלא מכיר את התעללות בתי המשפט לענייני משפחה בגברים אינו מודע לחוסר הצדק ןאי השיויון והעוולות כנגד הגברים. כאילו שזה לא מספיק, יש בישראל מאות עמותות של נשים המחמירות את ההתנכלות באבות ומעמיקים את האפליה. עמותת ''צדק לנשים'' היא עמותה קיצונית המקשת זכויות יתר לנשים וכמובן שהצד הנפגע הם האבות והילדים. תזכרו טוב טוב מי תורם לעמותות האלו והאם זה לטובת כללל הציבור.
אלקזאי  |  25.06.09
8.
לעג לרש
תנסו להגיע למשפט בלי עורך דין יקרקסו אותכם התובע השופט בקושי יתן לכם להתבטא ותחטפו גם אים אתם צודקום במאה אחוז מדברים בשפה אחרת לא תבינו חיבים עוד וזה עולה הרבה כספ על כל 200 אזרחים ישעוד אחד זה לא מוריד את המחיר על כל צעד ושעל אנו חסופים לתביעה בעבר העסקתי 50 עובדים עכשו 1 על כל דבר שלא נראה לעובד הוא ניגש לבית דין לעבודה אנו המגזר יצרני עיסקי הרמנו ידים לפחות אני ראו תביעה מול חברת ביטוח סליחה מול סוללת עוד אין לנו משאבים כספיים בלתי נידלים פעם עברינים וושעים אמיתיים היו אויחים קבועים בבת משפט היום על דוח חניה יעלו לך את החשבון אחרי כפל קנם ועמלה של אלפי שקלים לעוד אז באמתלהעסיק מוגבלים זה עילהחצי משכר המינימים וכל הגמחות כנזיד עדשים לפחות היו מיצגםהרבי מסכנים חםרי כלבבתי משפט 25 אחוז מהתיקים משהו משמעותי אז זה היה שווה כותרת
אלון , תא  |  24.06.09
7.
"אם כל העמותות" שיצרו היא למעשה "עמותה" בשם: "עשוק את ישראל"
כשהמדינה הזו תתמוטט ותקרוס ותחדל להתקיים, יבואו חוקרים והסטוריונים לבדוק איך קרה תהליך זה. מסקנתם תהיה, ללא ספק: התנהלהות מערכת המשפט בישראל ועורכי הדין, הם הם מעיקרי הגורמים המרכזיים שהביאו לקריסתה והעלמותה של מדינת ישראל. אין לי ספק שום בכך.
כנסו וקיראו  |  24.06.09
לכל התגובות