סקר פורום ה-CFO וכלכליסט: 40% מהחברות הפחיתו תשלום לרואי החשבון

המשבר הכלכלי שנמשך כבר חודשים ארוכים גורם לחברות עסקיות רבות לחפש עוד ועוד היכן הן יכולות לקצץ ולצמצם עלויות. ומאחר ששירותי הביקורת והייעוץ החשבונאי הן בין ההוצאות הכבדות של כל חברה עסקית, אך טבעי שזה יהיה אחד התחומים המרכזיים שבו ינסו החברות לחסוך.

הסקר האחרון של "כלכליסט" בקרב מנהלי כספים, שנערך בשיתוף פורום CFO, התמקד משום כך בסוגיית שכרם של רואי החשבון המספקים שירותים לחברותיהם.

השאלה הראשונה שעליה נדרשו סמנכ"לי הכספים לענות בסקר היתה אם הם הפחיתו השנה שכר לרואי החשבון של חברתם עבור שירותי הביקורת החשבונאית. תוצאות הסקר מראות כי 41% הפחיתו השנה בתשלום זה. מדובר בעלייה חדה לעומת הסקר הקודם - שנערך בדצמבר 2008, שלושה חודשים בלבד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי. אז ענו רק 17% מסמנכ"לי הכספים כי חברותיהם הפחיתו את שכר הביקורת שהן משלמות לפירמות ראיית החשבון שלהן.

עם זאת, גובה ההפחתה הממוצע דווקא נמוך יותר מאשר בסקר הקודם - 16.8% עכשיו לעומת 17.5% בדצמבר.

בעניין דומה נשאלו סמנכ"לי הכספים אם הפחיתו בשנה החולפת את השכר המשולם לרואי החשבון של חברותיהם עבור שירותים נוספים (מיסוי, הערכות שווי, שירותי ייעוץ כלכלי, ייעוץ חשבונאי ועוד). כאן היו התוצאות נמוכות בהרבה: רק 29% מהחברות הפחיתו השנה שכר עבור השירותים הללו - עלייה מ־18% בסקר הקודם. עם זאת, דווקא שיעור ההפחתה כאן היה גבוה משמעותית מההפחתה בעבור שירותי הביקורת: 25.4%.

בהתייחסה לתוצאות הללו אמרה ל"כלכליסט" נגה קינן, יו"ר פורום CFO, כי "התוצאות מראות שבשכר המשולם לרואי חשבון בגין ביקורת ישנה רגישות גבוהה למצב הכלכלי, בעוד השכר בגין שירותי הייעוץ רגיש פחות. הסיבה נעוצה בכך שהחברות מעריכות יותר את התרומה של רואי החשבון שלהן בשירותי הייעוץ מאשר בשירותי הביקורת.

"כדי לשנות מצב זה, צריכים החברות ורואי החשבון שלהן להגיע להבנות והסכמות חדשות בנוגע לערך הביקורת החשבונאית, כמו גם לאחריות רואה החשבון המבקר. כל עוד לא ייעשה הדבר, ימשיכו שירותי הביקורת להיות האח החורג של שירותי הייעוץ - לרעת המשק, לרעת החברות ולרעת רואי החשבון המבקרים".

70% ניסו להקטין תשלומים שכבר סוכם עליהם, בעיקר בשירותים משפטיים ובייעוץ תקשורת

עוד נדרשו סמנכ"לי הכספים לענות על שאלות בתחום החיסכון הכללי בעלויות החברה שלהם בשנה החולפת. הסמנכ"לים נשאלו אם פעלו בשנה זו מול ספקי שירותים ומוצרים כדי להפחית את גובה התשלומים שכבר הוסכם עליהם, ותשובותיהם משקפות היטב את המיתון שפוקד את המשק: 68% השיבו כי אכן פעלו השנה להפחתת תשלומים שכבר הוסכם עליהם. שיעור ההפחתה הממוצע עמד על 11.2%.

כשנתבקשו לפרט, השיבו 42.5% מהנסקרים כי פעלו השנה להפחית באופן רוחבי את השכר המשולם לכל הספקים ונותני השירותים העובדים עמם. 19% ענו כי כבר קיצצו השנה בעלויות השירותים המשפטיים ו־19% נוספים ציינו כי קיצצו בהוצאה על שירותי ייעוץ תקשורת. 17% קיצצו בתשלום לשירותי מחשוב, מערכות מידע וספקי תוכנות, 13% קיצצו השנה בשירותי הייעוץ השונים שמוענקים לחברתם ו־5.5% דיווחו כי קיצצו בשירותי התחזוקה שניתנים להם.

עוד הוזכרו במקוצצים, בשיעורים פחות מובהקים: עלויות פרסום, דלק לעובדים, שכירות, שכר דירקטורים, ציוד משרדי וכיבוד למשרד.

גם הלקוחות רוצים הנחות

שאלה נוספת שעליה נדרשו סמנכ"לי הכספים להשיב נגעה דווקא להפחתת תשלומים בכיוון ההפוך: הם נשאלו אם הופעל עליהם לחץ מצד לקוחות להקטין תשלומים או לשפר תנאי תשלום שכבר הוסכם עליהם. 46% הודו שהופעל עליהם לחץ כזה, ושיעור ההפחתה הממוצע שעליו דיווחו היה 13.3%.

הסמנכ"לים ציינו כי רוב הלחץ נגע להגדלת הנחות ושיפור תנאי אשראי - 33% מהנשאלים ענו שנדרשו לדברים אלה. תחומים אחרים שעליהם דווח היו בין היתר שירותים סלולריים, תחזוקה, שירותים וציוד ועוד.

כמעט אף אחד לא אוהב את ה־IFRS: "מיותר", "מבלבל", "מרחב גדול לתמרון"

בשאלה האחרונה בסקר התבקשו סמנכ"לי הכספים לענות אם לדעתם הדו"חות החשבונאיים של חברותיהם לאחר יישום כללי התקינה החדשים של ה־IFRS משקפים טוב יותר את מצב החברה. כאן היו התוצאות מובהקות וחד־משמעיות: 81% מהסמנכ"לים טוענים כי הדו"חות שלאחר ה־IFRS אינם משקפים טוב יותר את מצב החברה שלהם, ורק 19% מהמשיבים חושבים שהדו"חות החדשים משקפים את המצב טוב יותר.

כאשר התבקשו לנמק מדוע הם סבורים שהדו"חות אינם משקפים את מצב החברה התקבלו תשובות מגוונות.

"הכללים החדשים של ה־IFRS מאפשרים משחק גדול לגבי השווי ההוגן של הנכסים. קודם ניתן היה לדעת לפחות לגבי חלק מהנכסים מה היתה עלותם", השיב אחד הנסקרים. "המעבר ל־IFRS רק מבלבל ונותן מרחב רב מדי לתמרונים", אמר שני, ואילו שלישי התלונן כי "בעידן ה־IFRS כבר לא ניתן אפילו להשוות בין הדו"חות של חברות מאותו תחום".

אחרים היו חריפים עוד יותר בניסוחיהם ואמרו כי בשיטה החדשה "לא ניתן להבין מאומה מהדו"ח", ו"לגבי החברה הדו"חות האלה מיותרים לגמרי".

על תוצאות שאלה זו אמרה יו"ר הפורום נגה קינן: "העובדה ש־81% מסמנכ"לי הכספים מציינים שהדו"חות שלאחר יישום ה־IFRS משקפים פחות טוב את מצב החברה שלהם היא נורת אזהרה חמורה. צריך לדאוג שלא ניקלע למצב שבו כולם יודעים את האמת ולא נעשה דבר.

"פורום CFO קורא להקמת צוות חשיבה משותף עם רשות ניירות ערך כדי להתמודד עם סוגיה זו. זהו נתון קשה ביותר".

שיף: למרות המיתון אסור להוריד תעריפים בצורה מוגזמת

נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח ראובן שיף אינו מופתע מתוצאות הסקר. "אין ספק שעקב המשבר הכלכלי החמור כל החברות מצמצמות את היקף ההוצאות, בפרט בענף השירותים, וזה כולל את רואי החשבון המבקרים. ענף ראיית החשבון נפגע בעקבות המשבר כמו יתר הענפים במשק. אנחנו חלק מליבת העסקים במשק ואם יש מיתון זה מקרין עלינו".

שיף. חלק מליבת העסקים | צילום: עמית שעל

עם זאת, לדברי שיף ההפחתה בקרב רואי החשבון חמורה במיוחד מאחר שתעריפי הביקורת נמוכים ממילא. "יש רצפה שממנה אסור לרדת", אומר שיף. "גם לפני המשבר תעריפי שכר הטרחה לביקורת בישראל היו מהנמוכים בעולם. על הפירמות להקפיד לא להוריד תעריפים בצורה מוגזמת".

רו"ח אהרון זהר, שותף במשרד בריטמן אלמגור זהר, מסביר כי לדעתו בענף ראיית החשבון לא היתה הפחתה בשכר, אלא דרישה לקבלת יותר שירותים תמורת אותו תשלום. "יש יותר עבודה תמורת אותו תשלום. ה־IFRS שנכנס בשנת 2008 דורש מרואה החשבון המון שעות עבודה שלא תוקצבו מראש וסל השירותים שהפירמה מספקת עלה באופן ניכר", אומר זהר.

כך נערך הסקר

סקר "כלכליסט" לסמנכ"לי כספים נערך בשיתוף פורום CFO, המאגד את הדרג הניהולי־מקצועי הבכיר בחברות הגדולות במשק הישראלי - חברות תעשייה, מסחר ושירותים, חברות הייטק ותעשייה מסורתית, חברות פרטיות, חברות ממשלתיות וחברות זרות רב־לאומיות. בסך הכל מייצג הפורום יותר מ־90% מתל"ג מדינת ישראל. זהו הסקר השני שעורך "כלכליסט" בשיתוף הפורום; הסקר הראשון נערך בדצמבר 2008, מעט לאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי.

שאלות הסקר נכתבו על ידי "כלכליסט" ונשלחו בתחילת החודש לסמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות במשק, בעיקר כדי לבדוק את עמדותיהם לגבי חיסכון בעלויות הביקורת ושירותים אחרים שמספקות להם פירמות ראיית החשבון. 112 שאלונים מולאו בשלמותם ונשלחו חזרה, ואלה נכללו בתוצאות המתפרסמות כאן.

מבין 112 המשיבים היו 30% "חברי מועצה" בפורום ה־CFO, דהיינו מנהלי כספים בחברות שמחזורן יותר מ־200 מיליון דולר בשנה; 52% הם "חברי פורום" - מנהלים בחברות שמחזורן 40–200 מיליון דולר; 13% הם מחברות הייטק שהמחזור שלהן נמוך מ־40 מיליון דולר אך מכהן בהן סמנכ"ל כספים במשרה מלאה; והיתר מחברות אחרות.