קפיטליזם חזירי - הגרסה המזרח אירופית

בשעה שארצות הברית ומדינות מערב אירופה מדברות על התאוששות כלכלית ומביעות אופטימיות זהירה, במזרח אירופה המשבר עדיין בעיצומו. התמונה קשה במיוחד במדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה, שלוש המדינות שהיו עד ראשית שנות התשעים חלק מברית המועצות אולם כיום הן חברות באיחוד האירופי, ואף תכננו להצטרף לגוש היורו עד 2012.

אנליסטים בוושינגטון: "קריסה במזרח אירופה תוביל לגל נוסף של משבר" אנליסטים בדויטשה בנק מציינים כי מזרח אירופה פיתחה תלות גדולה מדי בסחר עם מדינות האיחוד האירופי הוותיקות אולגה ויניאר, תגובה אחתלכתבה המלאה

אך המשבר הכלכלי טרף את הקלפים. הכלכלה המשגשגת היתה כנראה אשליה בלבד וכיסוי למבנה פיננסי רעוע ובלתי מוגדר המבוסס על הון זר שהזרימו ללא הסתייגות השכנות ממערב אירופה. בעיני המשקיעים היה ההון הרב שזרם לשלוש הבלטיות מיועד להשיג תשואה גבוהה בתקופה קצרה. כתוצאה מכך חל קיפאון מוחלט כמעט בהשקעות בתעשייה, והדבר לא אפשר לכלכלה להישען על מגזר יצרני.

אלא שמשבר האשראי הגלובלי מצא את דרכו גם למזרח אירופה וקטע את זרם ההשקעות הזרות. מחירי הנדל"ן שנבנה במהלך שנות השפע, במיוחד באסטוניה, החלו לצנוח. היקף היצוא הדל ממילא התכווץ אף יותר, ושלוש המדינות נקלעו למשבר חמור המלווה גם באי־יציבות פוליטית רבה.

מצבן העגום של המדינות הבלטיות לא נעלם אף מעיניו של נביא הזעם של המשבר הנוכחי - נוריאל רוביני. אולם גם הוא לא העריך את עומק המשבר: מתחילת השנה התוצר בליטא התכווץ ב־13.6%, באסטוניה ב־15.6% ואילו בלטביה - הירידה עברה את ה־18%. במקביל, נטל החוב של לטביה מגיע ל־130% מהתוצר, ואילו באסטוניה הוא עומד על 108%. במקביל, רמת האבטלה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בליטא שיעור הבלתי מועסקים מגיע ל־11.9%, בלטביה ל־11.3% ואילו באסטוניה מתקרב ל־14%. להערכתו של רוביני, המצב באזור אינו עתיד להשתפר בתקופה הקרובה.

צילום: בלומברג

באירופה חוששים כי פשיטת רגל של לטביה תהיה הרסנית בהרבה מקריסת הכלכלה האיסלנדית, שעמה התמודדו לפני כשנה באירופה. אירוע זה עשוי לעכב את ההתאוששות של המערכת הפיננסית האירופית, ובמקרה הפחות טוב, לגרום למחנק אשראי חדש ולהוביל למשבר נוסף - בדיוק בשעה שסימנים ראשונים של התאוששות ניכרים בכלכלה הגלובלית.

באופן פרדוקסלי, בשנים האחרונות נוהלו כלכלותיהן של ליטא, לטביה ואסטוניה על פי המודל של בריטניה וארה"ב, תוך שהן מזינות את המערכת הפיננסית באשראי זול. התוצאה - חברות רבות עם נטל חוב גבוה במיוחד הנקוב במטבע זר. לא מפתיע שלאור האינפלציה הגבוהה, הן תלויות כעת לחלוטין בהשקעות זרות. אולם המשקיעים, החוששים מהפסדים נוספים, לא ממהרים כעת להזרים לשם את הונם.

ראש ממשלת לטביה ולדיס דומברובסקיס. ביקש סיוע נוסף | צילום: בלומברג

נוסף על כך חוששות השלוש מפיחות חד של המטבעות המקומיים, שעשוי להביא לגל של קריסות בקרב החברות הגדולות אשר לא יעמדו בהחזרי ההלוואות. נגיד הבנק המרכזי של לטביה אילמרס רימשביץ' אמר לאחרונה כי פיחות מסוגל להרוס את הכלכלה המקומית בן לילה, ולכן יש לעשות הכל כדי למנוע אותו. בינתיים נותר הלט הלטבי אחד המטבעות היקרים בעולם - 1.43 יורו ללט אחד.

למרות הסיוע שקיבלה מקרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, מצבה הכלכלי של לטביה ממשיך להידרדר והדבר מציב את האיחוד בפני דילמה לא פשוטה: האם להמשיך ולתמוך במדינה ובאופן בלתי פורמלי לערוב לכל חובותיה, או להימנע מיצירת תקדים שעשוי להיהפך לנטל כבד על כלכלת האיחוד בעתיד. אבל בנציבות האירופית נוטים להאמין כי חוסר מעש וסירוב לחלץ את לטביה מהמשבר יגרמו נזק לאזור כולו ויפגעו קשה במערכת הבנקאית של אירופה.

בדצמבר 2008 קיבלה לטביה אשראי בהיקף 7.5 מיליארד דולר מקרן המטבע, אולם העברת מלוא הסכום תלויה בקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה הבלטית, שהוא תנאי של הקרן להמשך התשלומים. בשבוע שעבר אישרה הממשלה קיצוץ של 10% בהוצאות מחשש שהסיוע ייפסק והמשמעות תהיה פשיטת רגל של לטביה. ראש הממשלה ולדיס דומברובסקיס התריע, עם זאת, כי אם ארצו לא תקבל סיוע נוסף, היא תקרוס בתוך חודשיים. השבוע אמורים נציגי האיחוד האירופי בצוותא עם אנשי קרן המטבע לנסות ולגבש חבילת סיוע חדשה למדינה הקטנה.

השכנות מודאגות

המצב הכלכלי הקשה במדינות הבלטיות, ולטביה בראשן, מעורר דאגה גם בקרב כמה משכנותיהן הקרובות, שלהן מסורת ארוכה של קשרים כלכליים ותרבותיים עם השלוש. כך לדוגמה מצאו עצמם הבנקים בשבדיה במצב פגיע במיוחד לאחר שהעניקו בשנים האחרונות הלוואות בסכום של 75 מיליארד דולר למדינות הבלטיות, ומחזיקים בהן בנוסף נכסים בשווי כולל של כ־23.2 מיליארד דולר. נציגים רשמיים של הבנקים טוענים כי הם מוכנים לפיחות אפשרי וגם לשיעור גבוה של שמיטת חובות, אולם כלכלנים מתקשים להאמין לכך וחוששים, כי קריסה כלכלית בלטביה, כמו גם בליטא ואסטוניה, תפגע קשה בשבדיה, אשר נזקקה בעצמה לאחרונה לסיוע כלכלי מהבנק האירופי המרכזי בסכום של 3 מיליארד יורו. לפי הערכות, בנקים שבדיים ירשמו מחיקות הון של בין 20 ל־45 מיליארד דולר בעקבות השקעות כושלות במדינות הבלטיות.

באופן מפתיע למדי, מנהיגי לטביה הם המתנגדים הנחרצים ביותר בשלב זה לפיחות במטבע המקומי. לדעתם, יש להותיר את שערו של הלט, הצמוד לזה של היורו, ללא שינוי. זאת בניגוד להערכתם של כלכלנים ובנקאים הסבורים כי פיחות הוא בלתי נמנע ורק כך תוכל המדינה להימנע ממיתון עמוק וממושך.. "זו החלטה לא שפויה", אומר בנוגע להימנעות מפיחות סיימון ג'ונס, כלכלן בכיר לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית. לטענתו, שמירה על שער חליפין גבוה רק תפגע בתושבים המקומיים, תביא לשחיקה של השכר והקצבאות ותחסל את הסיכויים להתאוששות כלכלית.

הזדמנות לרוכשי הדירות

במקביל להידרדרות הכלכלית, מחירי הנדל"ן בריגה הבירה ממשיכים לצנוח. בחודש מאי רשמו מחירי הדיור ירידה של 8.4% לעומת החודש הקודם ועל פי הערכות מוקדמות, גם ביוני נרשמה ירידה דומה. המחיר הממוצע של מ"ר בעיר עומד כיום על 465 דולר, ובאזורים יוקרתיים נעים המחירים בין 500 ל־600 דולר בלבד. בשנתיים האחרונות צללו מחירי הדירות בריגה בכ־75%. לעומת התקופה המקבילה אשתקד המחירים נמוכים כיום ב־50%.

עם זאת, לאחרונה הסתמנה מגמה חדשה בשוק הדיור המקומי, כאשר במקביל לירידה בהיצע הדירות למכירה נרשמה התעוררות רבה בשוק השכירות. מתווכים מקומיים מסבירים שלאור המחירים הנמוכים, תושבים מנסים למשוך זמן ולא למכור את הנכסים ולהשכיר אותם. התוצאה - מספר הדירות להשכרה גבוה פי 1.5 מהיצע הדירות למכירה. אולם, אנליסטים טוענים כי מחירי הדירות ימשיכו במגמת הצניחה החופשית גם בחודשים הקרובים. אם לשפוט על פי הניסיון של פינלנד ושבדיה השכנות, אשר חוו משבר נדל"ן דומה בראשית שנות התשעים, התאוששות השוק וחזרתם של המחירים לתקופה של טרום המשבר צפויות רק בעוד שבע־שמונה שנים. בינתיים, מי שמחפש הזדמנויות, יכול לשקול לרכוש בית בריגה. אחרי הכל, מדובר באחת מערי הבירה היפות באירופה המציעה דירות נאות במחירים של עד 60 אלף יורו ל־100 מ"ר.