בדיקת כלכליסט - ורד פרי לא לבד: תביעות מס בשווי מיליארדים מציפות את בתי המשפט

מבלי לשים לב, מערכת המשפט הישראלית הולכת ונהפכת לאימתה הגדולה של רשות המסים. בימים של צניחה הולכת וגדלה בהכנסות המדינה מגביית מסים, הדבר הגרוע ביותר מבחינת הרשות הוא שיכפו עליה מבחוץ לוותר על הכנסות נוספות. זו הסיבה בעטייה יצאה הרשות למלחמה של ממש בפסק דין ורד פרי, שבו הורה לה בג"ץ להכיר בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס - פסק דין שעלותו הוערכה על ידי המדינה ב־2 מיליארד שקל בשנה.

המלחמה הסתיימה, לעת עתה, בהצעת חוק ממשלתית שמטרתה לקבוע שהוצאות כאלו אינן מוכרות. נוסף על כך, לפני שבועיים פסק בית המשפט כי בני זוג העובדים באותו מקום עבודה יוכלו לבצע חישוב מס נפרד, וברשות המסים עדיין שוקלים אם לערער על ההחלטה.

פסקי דין אלה אינם בגדר סוף פסוק. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי תביעות ועתירות נוספות עומדות בימים אלה בבתי המשפט, ועיקרן הכרה בהוצאות נוספות לצורכי מס. אם התביעות העיקריות שבהן יתקבלו, עשויה רשות המסים למצוא עצמה בפני בור תקציבי בהיקף של כ־5 מיליארד שקל בשנה.

1. עדכון הוצאות אש"ל: לא שבעה שקלים, אלא 90

ההליך המשפטי המשמעותי הראשון הוא העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בנוגע לעדכון הוצאות אש"ל המותרות לניכוי לצורכי מס. להב (לשכת ארגוני העצמאים) הגישה בתחילת מרץ 2009 עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים על אי־עדכון סכומי הוצאות האש"ל לסכום ריאלי. להב טוענת כי העדכון האחרון של הוצאות האש"ל נעשה בשנת 1985, וכי הסכום עומד מאז על 7 שקלים לשלוש ארוחות ביום, אף שעליית המדד מאז עומדת על כ־1,385%. לטענת להב, עדכון נכון של סכומי האש"ל היה מעמיד אותם על כ־90 שקל ביום.

תביעה: הגדלת הוצאות האש"ל המוכרות לצורכי מס (למצולמים אין קשר לנאמר) | צילום: עטא עוויסאת

להב, באמצעות עורכי הדין זיו שרון ומיכל סולומונוביץ ממשרד אלתר, ועורכי הדין דורון לוי ורחלי גוז־לביא ממשרד עמית פולק מטלון, טוענת כי האי־עדכון הביא לאפליית הנישומים העובדים בישראל לעומת עמיתיהם בחו"ל, שזכו לעדכון אוטומטי ושוטף של הוצאות האש"ל שאותן הורשו לנכות מהכנסותיהם. עו"ד לוי, ממגישי העתירה, מעריך את שווי התביעה, אם תתקבל, בכ־500 מיליון שקל בשנה.

"שיטת האוצר היא להלך אימים על כל דבר שקשור בזכויות שלנו", אומר יהודה טלמון, נשיא להב. "העידן שבו רשות המסים בנתה על כך שהפסיקה באופן אוטומטי לטובתה, והעתירות נדחות בנימוקים של השפעות רוחב על המשק, נגמר. זה כבר לא עושה רושם על בתי המשפט".

תגובת רשות המסים: היועץ המשפטי של רשות המסים, עו"ד משה מזרחי, מסכים כי "אין ספק שמדובר בהליך עם השפעה רוחבית גדולה - אם הוא יתקבל. צריך להבין", הוא אומר, "שרשות המסים אינה כמו כל מתדיין פרטי. אנחנו האנשים שגובים את ההכנסות לתקציב המדינה. אני לא חושב שצריך לתת לנו עדיפות בבתי המשפט, אבל צריך להתחשב בכך שאנו מייצגים תקציב של מדינה. עד כה בתי המשפט התחשבו בעמדותינו, ואפילו בפסק ורד פרי בית המשפט נתן לנו זמן, עד 2010, להעביר את החקיקה בנושא".

2. הוצאות רכב: לא כל הנסיעות הן פרטיות

ההליך המשפטי השני עוסק בניכוי הוצאות על רכב. מספר ערעורים הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בנושא, בבקשה להתאים את גובה ההכרה לצורכי מס לשימוש שעושה האדם ברכב לצורך עבודתו. "התקנות הקיימות טובות לכל מי שמקבל רכב צמוד לצרכים פרטיים בלבד, כמו עובדי הייטק, אבל פוגעות בעובדים או מנהלים שעושים קילומטראז' עסקי גבוה", אומר עו"ד (רו"ח) רמי אריה, שהגיש את אחד הערעורים. "מנהל ברשת שיש לה סניפים או לקוחות בכל הארץ, טכנאי או איש מכירות - התקנות הקיימות לא מתחשבות בהם".

כיום, עובד שנהנה מרכב צמוד ממקום העבודה משלם מדי חודש סכום קבוע בעבור המכונית. התשלום החודשי ("שווי שימוש לרכב צמוד"), מחושב ביחס לסוג הרכב שאותו קיבל העובד, ולא לכמות השימוש העסקי שהוא עושה בו: ככל שהרכב גדול או יקר יותר, כך גדל גובה התשלום. עד היום שובץ כל רכב לאחת משבע מדרגות שווי שימוש שאותן קבעה רשות המסים, כשגובה התשלום נע כיום בין 1,580 שקל ל־6,790 שקל (במונחי 2007, ללא הצמדה למדד).

בינואר הקרוב אמורה להשתנות שיטת שווי השימוש מקבוצות קבועות לשיטה ליניארית, כלומר אחוז קבוע ממחיר רכב חדש, כששווי השימוש יהיה 2.2% ממחיר הרכב ב־2010 ו־2.5% ממחיר הרכב ב־2011. במקביל, צוות משותף לרשות המסים, משרד התחבורה והארגונים הכלכלים, דן בסוגיית הרכבים שמרבית שימושם הוא לצורכי עבודה.

"אנחנו רוצים להנהיג יומן רכב מפורט שלפיו ייקבעו שווי השימוש, או נהלים מסודרים ומחייבים שישמשו בסיס לחיוב המס על שווי רכב צמוד", אומר אריה. לטענתו, אם יתקבל הערעור, השפעתו של פסק הדין על התקציב תגיע ל־3 מיליארד שקל בשנה, אך "זה עיוות מס שפוגע דווקא בעובדים שנוסעים נסיעות עסקיות ברכב הצמוד שלהם, וצריך לבטל אותו".

תגובת רשות המסים: היועץ המשפטי מזרחי טוען כי זהו הליך בעייתי לרשות. "אנחנו לא יכולים להרשות את זה", הוא אומר. "החיכוך עם האזרחים יהיה בלתי אפשרי, ולכן המחוקק פיצל את ההוצאה על רכב צמוד למרכיב פרטי ועסקי, אחרי שעשה אומדן ראוי. יש שיוצאים נשכרים ויש שנפגעים - אבל לא נוכל לאפשר סטיה שכזו מהתקנות. אנחנו רוצים להוריד את שיעורי המס, אבל אנחנו גם חייבים להביא מסים כדי להתקיים".

3. תביעות ייצוגיות: מס שגוי על חיסכון ושחיקת הדולר

בעיה נוספת המאיימת על קופת המדינה היא תביעות ייצוגיות כנגד המדינה עצמה, שחלקן עוסקות בענייני מס. חוק התובענות הייצוגיות נכנס לתוקף ב־2006, ובו "נקבע במפורש כי ניתן יהיה לתבוע השבת מס ששולם, אם הוא נגבה שלא כדין", מסביר עו"ד דורון לוי. "כתוצאה מכך הרחיבו את חשיפת המדינה לתביעות ייצוגיות בענייני מס. בעצם, בכל פעם שנגבה מס שלא כדין ולא מדובר במקרה אישי שטעון הוכחה ספציפית - ניתן לתבוע בתביעה ייצוגית".

התביעה: הכרה בהפסדים בפיקדונות דולריים; ביטול מס על רווחי הון בתוכניות חיסכון בבנקים | צילום: בלומברג

ללוי עצמו ישנן שתי תביעות ייצוגיות תלויות ועומדות, שלכל אחת מהן, אם תתקבל, השפעה גדולה על קופת המדינה. הראשונה היא תביעה ייצוגית בנוגע לשחיקת שער הדולר. "בגלל ירידת שער הדולר רבים הפסידו כספים על הפיקדון הדולרי שלהם", מסביר לוי. "מס הכנסה טוען כי על ההפסדים של הקרן התקבלה ריבית, ולכן מנכים ממנה כ־20% מס הכנסה. זו תביעה מהותית, כי שערי הדולר גרמו לאנשים הפסדי עתק - שעליהם הם גם שילמו מס שלא כדין". לוי מעריך את שווי התביעה, אם תתקבל, ב־200–400 מיליון שקל.

התביעה השנייה עוסקת בהטלת מס על רווחים בשוק ההון, בין השאר על תוכניות חיסכון. "בשנת 2003 הטילו מס על רווחים משוק ההון", אומר לוי. "הרשויות לא שמו לב כי קיים חוק שקובע כי לא ישונו לרעה תנאי חיסכון. לפי ההיגיון הזה, המס על תוכניות החיסכון בטל". להערכתו, קבלת התביעה תעלה לקופת המדינה 600–900 מיליון שקל.

תגובת רשות המסים: "חוק התובענות הייצוגיות טרף את הקלפים", אומר מזרחי, "ולדעתנו צריך לצמצמו בכל מה שקשור במסים". לדבריו, הרשות נלחמת בכל תביעה ייצוגית לגופה, ומנסה להחזיר את הליכי המיסוי לנתיב משפטי שלא יאפשר תביעות ייצוגיות. "אני לא יודע אם נצליח, אבל אם נפסיד וכל תיק ייהפך לתביעה ייצוגית זה יהיה בעייתי".