קרן הביוטק הממשלתית תעדיף את התרופות

למרות חוות דעת של מומחים שדווקא לחברות מכשור רפואי ישראליות יש פוטנציאל צמיחה, מתברר שקרן הביוטכנולוגיה של הממשלה תעדיף את חברות הפארמה והביוטכנולוגיה. תמהיל ההשקעות עתיד לעמוד בעצם על כ-70% של תחומים אלה ורק כ-30% מההון יושקע בתחומים של מכשור רפואי - כך נודע ל"כלכליסט".

במכתב לשר האוצר יובל שטייניץ, שהגיע בלעדית לידי "כלכליסט", מנסים בכירי תעשיית מדעי החיים בישראל להילחם בתמהיל ההשקעות של הקרן. על המכתב חתומים ראשי תעשיית מדעי החיים בישראל בראשות רות אלון, דליה מגידו ובני זאבי וראשי תעשיית הון הסיכון בראשות ד"ר אורנה ברי. בפנייתם התריעו אנשי התעשיה שהפניית המשאבים לתחום אחד בלבד, שלישראל אין בו יתרון ניכר - תהיה הרסנית.

"הפניית כל כספי הקרן להשקעה בחברות ביוטכנולוגיות בלבד או לחלופין ביותר חברות ביוטכנולוגיות מאשר בחברות מכשור רפואי עלולה להביא לפגיעה קשה בתעשיית המכשור הרפואי המוצלחת בישראל, כפי שהוכח מעל לכל ספק לפי התשואות בחמש השנים האחרונות", נכתב. "למיזמים ביוטכנולוגיים יתרון תחרותי קטן יותר, הסיכונים הטכנולוגיים גבוהים והם סובלים מהיעדר תשתית פיננסית הולמת. לכן אנו ממליצים כי הקרנות שיוקמו ישקיעו בצורה מאוזנת יותר בחברות מכשור רפואי ובחברות ביוטכנולוגיות, לפי שיקול כלכלי, לפי בחינת פרויקטים לפי יכולת התשואה - כפי שהן עושות כבר כיום".

פרשנות המלחמה האמיתית עוד לא התחילה תשע שנים מתגלגל במסדרונות האוצר והתמ"ת הרעיון להקים קרן תמיכה בתעשיית הביוטק לפי עקרון פעולה פשוט: השקעת המדינה תמונף פי שניים או פי שלושה ומאות מיליונים יוזרמו לתעשייה נעמה סיקולר ואסף גלעדלכתבה המלאה

ד"ר גיורא ירון, יו"ר חברת יישום, חברת מסחור הפטנטים של האוניברסיטה העברית, ודני נווה, שותף מנהל בקרן אגייט, אמרו ל"כלכליסט" לאחרונה שמדינת ישראל חייבת להתמקד בהשקעות במכשור הרפואי ולא בתחום של הפארמה. לדבריהם, לישראל אין המשאבים או היכולת להקים כאן חברות תרופות מובילות. השניים הדגישו שהמחקר הרפואי בישראל בתחום המכשור הרפואי מתקדם הרבה יותר מאשר בתחום הפארמה.

רעיון הקמת הקרן עלה לראשונה במסגרת "דו"ח מוניטור" שראה אור בשנת 2000. הדו"ח, שעסק בשאלה כיצד אפשר לתמרץ את תחום הביומד בישראל, היה הראשון להציע קרן הון סיכון בתמיכה ממשלתית. בשנת 2006 הכריז המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, שבכוונתו לפעול להקמת קרן השקעה ממשלתית שתמונף על ידי משקיעים פרטיים.

בחצי השנה האחרונה נהפכו הדיבורים למעשים. צוות החשיבה, שכלל נציגי אוצר ותמ"ת, סיים באחרונה את עבודתו בשלב הראשון של הקרן והתווה את המסגרת הכללית לפעילותה. מקורות המימון הממשלתיים של הקרן יעמדו על 250 מיליון שקל וימונפו על ידי השוק הפרטי פי שניים או פי שלושה, והתקציב הממשלתי יחולק שווה בשווה בין משרד האוצר ובין המדען הראשי בתמ"ת. בעוד כמה חודשים ייסגרו סופית תנאי ההשקעה של הקרן, זהות החברות שיזכו לתמיכה, תמהיל ההשקעות וזהותו של הגורם המתפעל. אולם הכוונה המתגבשת בלשכת המדען הראשי בתיאום עם האוצר היא לתעדף השקעות בתחומים של ביופארמה וביוטכנולוגיה.