אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ידין ענתבי מקצץ למנהלי ההשקעות את הבונוסים צילום: יובל חן

ידין ענתבי מקצץ למנהלי ההשקעות את הבונוסים

טיוטת חוזר בנושא מדיניות הבונוסים בגופים המוסדיים מחייבת בחינת ביצועי מנהל ההשקעות בטווח הארוך, בחינת התשואה שהושגה מול מדד הייחוס ומול הסיכון הכרוך בהשקעה, ופיקוח של הדירקטוריון על מנגנון התגמול. המוסדיים: "זאת התערבות גסה בשוק החופשי"

01.07.2009, 10:45 | רחלי בינדמן

מנהלי ההשקעות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות יכולים לנופף לשלום לבונוסים השמנים שלהם הורגלו בשנים האחרונות - כך לפחות עולה מטיוטת חוזר שפרסם אתמול ידין ענתבי, המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שמטרתה להגביל את מדיניות התגמול למנהלים בגופים המוסדיים.

לפני שלושה חודשים זרק ידין ענתבי לראשונה את הפצצה הזאת לאוויר כשפרסם, במסגרת מסיבת עיתונאים, את תוכניותיו לשוק הפנסיוני ב־2009. במהלך הדברים הודיע המפקח כי אחד הצעדים המתוכננים הוא דרישה מהמוסדיים להעניק בונוסים על בסיס ביצועים של שלוש שנים לפחות.

כפי שהיה צפוי, התגובות בשוק להכרזתו של ענתבי היו נזעמות. "משמעות התוכנית היא התערבות טוטלית בעקרונות של תחרות חופשית. האם המפקח רוצה להכתיב לי איך לחלק בונוסים למנהלים?", שאל אז מנכ"ל בית השקעות. "אי אפשר לאכוף את הקשקוש הזה, זה צעד פופוליסטי ומגוחך", אמר מנכ"ל אחר. אך הביקורת לא מנעה מענתבי לסגת מתוכניתיו, שבימים אלה קורמת עור וגידים ממשיים.

 , צילום: מיכאל קרמר צילום: מיכאל קרמר  , צילום: מיכאל קרמר

שכלול התשואה מול מדד הייחוס ומול הסיכון

טיוטת החוזר קובעת כי ועדת הביקורת של כל גוף מוסדי תדון במדיניות התגמול בחברה ותגבש את המלצותיה לדירקטוריון לפי הקריטריונים הבאים: בניית תמריץ שיעודד נטילה מושכלת של סיכונים, וזאת על ידי בחינת ביצועי נושא המשרה ביחס לרמת הסיכון שלקח במסגרת השקעותיו; בחינת ביצועי העובד על בסיס קריטריונים שאינם פיננסיים, כמו יכולת פיתוח והקמת מערכים שונים בגוף המוסדי; וכן מדיניות תגמול שתתייחס לתקופת החזקה מינימלית של מניות ואופציות שיחולקו.

החלק המעניין בטיוטת החוזר הוא הוראה ספציפית ומיוחדת המדברת על תגמול נושאי משרה שעובדים במערך ההשקעות של הגוף המוסדי. "ככלל, מדיניות חלוקת בונוסים תתבסס על תקופת חישוב של שלוש שנים לפחות", נקבע בחוזר, תוך הבהרה כי ביצועי מנהלי ההשקעות ייבחנו הן ביחס לתשואה שהשיגו עבור כספי החוסכים (לעומת מדד הייחוס הרלבנטי) והן ביחס לרמת הסיכון של אותן השקעות. עם זאת, מודגש בטיוטה, אין מגבלה על תדירות חלוקת הבונוסים, אלא רק על בסיס תקופת החישוב שלהם.

החוזר ייכנס לתוקף בינואר 2010 והוראותיו יחולו רק על הסכמי שכר חדשים, או על חידוש הסכמי שכר קיימים החל מתחילת שנת 2010. הסכמי שכר קיימים יעודכנו על בסיס הוראות החוזר רק החל מינואר 2012.

"החוזר עורר בי תחושות לא נוחות. מדובר בשוק חופשי. האם מישהו היה חושב להתערב בהערכת ביצועים של עובדים בענפים אחרים?", שאל אתמול מנהל השקעות בחברת ביטוח גדולה בתגובה לטיוטת החוזר. נוסף על כך, מנהל ההשקעות טען כי החוזר איננו אפקטיבי שכן יש בעיה אמיתית של מדידת הביצועים.

"אנחנו מתחבטים לאורך השנים איך למדוד ביצועים של עובדים", הסביר. "הנייר אמנם סובל הכל, אבל הפרקטיקה מאד מסובכת", הוסיף. לטענתו, אין בשר אמיתי בחוזר של ענתבי כיוון שניתן לעוקפו בקלות. "כשביקשו להגביל בארצות הברית את הבונוסים, בסיטיבנק מצאו דרכים אחרות להעניקם, כמו למשל מענק קליטה כשעובד מצטרף לארגון, מתן מקדמות או הגדלת שכר הבסיס", אמר.

המנהלים המוצלחים יברחו מהענף

מנהל השקעות אחר, בבית השקעות גדול, תקף את החוזר בטענה כי הוא חריף מדי. "אף אחד לא חותם היום חוזה עם עובד לשלוש שנים. לדעתי, הם (האוצר - ר"ב) לא צריכים להתעסק בנושא הזה. בסופו של דבר, עולם ההשקעות יקבל אנשים פחות טובים. מנהלי השקעות מוצלחים ילכו למקום אחר, יקימו קרנות גידור, קרנות נאמנות, תעודות סל", אמר. הפתרון שהציעה מנהלת השקעות נוספת, שהתייחסה לנושא נטילת סיכונים עודפים, החזיר את הכדור למוסדיים עצמם. "את הסיכון יגדיר הגוף המוסדי, שיקבע גבולות גזרה של מה מותר ומה אסור. בתוך הטריטוריה הזאת יעבוד מנהל ההשקעות".

באופן לא מפתיע, בניגוד למנהלי ההשקעות שהחוזר צפוי להשפיע על כיסם, מנכ"לי בתי ההשקעות וחברות הביטוח דווקא קידמו בברכה את היוזמה של החוזר. רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות הדס ארזים, אמר: "אני חושב שזה מבורך. הגופים המוסדיים מיישמים את מרבית הוראות החוזר כבר שנים, בעת ביסוס התגמול לא רק על תשואה אלא גם על רמת הסיכון. אצלנו, לדוגמה, יש קנס בדמות בונוס שלילי אם מנהל ההשקעות מתמקם בתחתית טבלת התשואות. מצב זה גורם לו להיות הרבה יותר זהיר". לדברי דרור, השינוי המרכזי בחוזר הוא ההסתכלות לטווח הארוך, וכן העברת מדיניות התגמול לאישור הדירקטוריון. עם זאת, הוא מציין כי לדעתו, תשואת ההשקעות בישראל לא הושפעה ממדיניות התגמול, כמו בארה"ב, וכי הגופים המוסדיים שילמו לעובדיהם שכר בסיס גבוה כשהבונוס היה רק תוספת.

ביחס לשאלה כיצד יתגמל עובדים חדשים השיב דרור: "כמנהל של בית השקעות (בניגוד למנהל השקעות - ר"ב) שמחויב מבחינה רגולטורית לתגמל את עובדיו לטווח ארוך, זה מקטין את כוח המיקוח של העובד". דרור סבור כי האכיפה של החוזר תתבצע באמצעות דיווח של הדירקטוריון לאוצר.

תגיות