אלי הורביץ: "יעילות הממשלה בישראל מתחת לכל ביקורת"

אלי הורביץ, יו"ר טבע, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה, בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יעילות הממשלה בישראל מתחת לכל ביקורת", עוד הוסיף הורביץ כי ללא אסטרטגיה נהפוך למדינת עולם שלישי".

הורביץ טען כי הממשלות בישראל לא יעילות, ולא נלחמות מספיק בביורוקרטיה. לדבריו, "ללא השקעה נבונה בחינוך, וללא קיצור הליכים, לא נוכל להשקיע במקומות הנכונים במשק, לא נוכל להבטיח איכות חיים אמיתית לדורות העתיד בישראל. זאת בפרט כאשר האוכלוסיות החזקות בישראל רואות את ארה"ב כאלטרנטיבה שאפשר לעבור אליה בקלות יחסית".

אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אמר בכנס: "צריך לעצור את תוכנית הפחתת המסים הרב-שנתית".

השר לענייני מיעוטים, פרופ' אבישי ברוורמן, אמר מוקדם יותר: "אמרתי לראש הממשלה, ויתור על הורדת המס השולי מ-46% ל-44% יכניס לנו 3-4 מיליארד שקל, וזה מה שאנחנו צריכים בשביל לסייע לרשויות המקומיות ולמגזרים חלשים. ממילא הורדת המס השולי הזה היא שולית מבחינת עידוד הצמיחה".  לדבריו, יש לוותר במקביל על הטלת המע"מ על פירות וירקות. "אם נשלב את שני הצעדים, נישאר באותה מסגרת תקציבית, כך שאין לזה משמעות כלכלית אבל יש לדבר משמעות חברתית".

המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, הוסיף כי "ממשלה בגודל של 45% מהתוצר תואמת את הממוצע בארצות המפותחות. בהינתן הוצאות הביטחון והריבית על החוב, אין מקום לרדת ברמת המיסוי". אקשטיין הוסיף כי "ההרכב התקציבי ואיכות השירות הציבורי אינם נותנים תמיכה מספקת לצמיחת המשק. בהינתן המגבלות התקציביות, יש להתמקד בייעול השירות הציבורי, כמו למשל בתחום הבריאות והחינוך".

"אנחנו נמצאים במהלך מכוון של הורדת גודל הממשלה מזה מספר שנים. מדובר בתהליך הכרחי, שכן גודל הממשלה הקודם פשוט הכביד על המשק. צריך להגיד מילה טובה לאוצר שהיה נושא הדגל בעניין הזה ועשה זאת על אף לחצים פוליטיים אדירים שהוא היה צריך להתמודד איתם", הוסיף היו"ר הפורש של המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג.

"עם זאת, המנגנונים לצמצום גודלה של הממשלה נותרו על כנם. לכן, אם לא יהיה דיון מקצועי ופוליטי נמצא את עצמנו בעוד שלוש שנים עם ממשלה קטנה עוד יותר, מבלי שהתקבלה הכרעה מתאימה לעשות כן", הוסיף טרכטנברג.

אני דוגל בכך שהמטרה הכלכלית הראשונה של מדינת ישראל היא הורדת היחס בין החוב לתוצר אל פחות מ-60%. ולכן עלינו לקבל כלל פיסקלי לפיו הגירעון לא יהיה יותר מאחוז אחד מהתוצר בממוצע רב שנתי, ולכן אנחנו חייבים להיות בעודף ולא בגירעון על פני כמה וכמה שנים. מערכת המס צריכה להתאים את עצמה למדיניות הזו", אמר טרכטנברג.

יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר, פרופ' עומר מואב, אמר מנגד כי "לממשלה גדולה יש מחיר של פגיעה במגזר הפרטי. מצד אחד, ברור שככל שלממשלה יש יותר הוצאות על תשתיות וחינוך יש לכך השפעה חיובית על הצמיחה. מנגד, הדבר מחייב נטל מיסוי גדול יותר, ולכך השפעה שלילית על הצמיחה. אבל מה שחשוב הוא לא רק הגודל אלא גם האיכות. אבל גם כאשר מפנים את המשאבים למקום הנכון, זו שאלה טובה מה עושים איתם בדיוק. אנחנו רואים את זה במערכת הביטחון. יותר תקציב אמנם עשוי לשפר את הביטחון, אבל מנגד זה מסייע למערכת הביטחון להתנגד לרפורמות. דווקא לחץ תקציבי במקרה הזה היה עשוי להביא לתוצאות טובות יותר". 

"נכון שאני הייתי במערכת הציבורית בתקופה כשהלכנו לכיוון של הקטנת גודלה של הממשלה ושל הסקטור הציבורי. אבל כשהייתי שותף לדיוני התקציב, אף פעם לא שמעתי מישהו שאמר שאם יהיה מטוס אחד פחות לחיל האוויר אז נוכל לפתור את בעיות החינוך, וזה דיון שצריך לקיים, בשביל שקובעי המדיניות יוכל לקבל החלטות", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ד"ר יוסי בכר. לדבריו, "הדיון הזה לא קיים כי אנחנו קודם כל קובעים את המסגרת התקציבית ואז יוצאים למלחמה. זה נובע מהעובדה שהכול מתחיל מהטייס האוטומטי, ללא דיון מעמיק על סדרי עדיפויות".

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר נגיד בנק ישראל, אמר כי "הדינמיקה של תהליך קיצוץ גודלה של הממשלה יצרה דברים שצריך לתקן. אם נטפל בדינמיקה הזו, נטפל בבעיות המהותיות של הסקטור הציבורי. כי הסקטור הציבורי נתון תקופה ארוכה תחת קיצוצים, וכפי שכל גוף עסקי יודע, אי אפשר לשגשג תחת קיצוצים מתמידים".

עוד הוסיף ספיבק כי "כשעושים את שיקום הסקטור הציבורי, זה יכול לבוא גם בצורה אחרת. זה יכול להביא לכך שהממשלה תתחיל לעשות תוכניות ארוכות טווח כפי שנדרש ממנה. ישראל צריכה להיות בעשירייה הראשונה של מדינות העולם המפותחות, וזה יכול לקרות רק אחרי שישקמו את הסקטור הציבורי כמו שצריך".

לצפייה בשידור החי של דיוני פורום קיסריה בכלכליסט - לחצו כאן.