הצ'יפ הישראלי שיילחם באינטל

נטבוקס הם מחשבים ניידים זעירים, שבזכות מעבדים חסכוניים באנרגיה משלבים משקל קל במיוחד עם שעות של פעילות ללא חיבור לחשמל. אף שהנטבוקים מושפעים מהמיתון, השנה עתידים להימכר 21 מיליון מחשבי נטבוק, ובשנה הבאה כ־30 מיליון יחידות, כך על פי הערכות חברת גרטנר.

הספקית העיקרית של מעבדי נטבוק היא אינטל, ומעבד ה־Atom שלה נמצא ב־80%–90% מהנטבוקים. Freescale, לשעבר חטיבת המוליכים למחצה של חברת מוטורולה, משיקה מתחרה חדש ל-Atom, מעבד שפותח בסניף הישראלי של החברה. כ-60 מהנדסים במרכז הפיתוח של פריסקייל בהרצליה פיתחו את השבב MX515, שם קוד "אלביס". את הפרויקט הוביל הצוות הישראלי בראשותו של הארי יוסוב, מנהל פרויקט צוות תכנון בחברה, שנעזר גם בעובדי פריסקייל בסניפים שבארה"ב ובסין.

אלביס אמנם איטי במידה ניכרת מהאטום (800 מגה-הרץ מול 1.86 גיגה-הרץ של אטום), אבל מהירות המעבד נחשבת לגורם המשמעותי פחות במהירות הפעלת המחשב בפועל. צריכת חשמל נמוכה, רוחב הפס של ה"צינור" המקשר בין המעבד לזיכרון ועוד גורמים משפיעים מהותית על הביצועים. כל חברה טוענת שרכיביה מציגים את השילוב האופטימלי להרצת יישומים, אך בפועל רק ביצוע "בדיקות מאמץ" בשטח, בהשוואה בין נטבוק מבוסס אטום לנטבוק מבוסס אלביס, יוכל להניב פסק דין ברור.

מחיר הנטבוקים יירד מתחת ל־200 דולר

התחרות בענף הנטבוקים עתידה להניב הוזלה משמעותית לצרכן. בבנק אוף אמריקה (שרכש את מריל לינץ') מעריכים שמחירו הממוצע של מעבד האטום של אינטל ליצרניות המחשבים עומד על כ־80 דולר. בפריסקייל מסרבים לחשוף את מחירו של אלביס, אך רומזים שמדובר במחיר נמוך בכמה עשרות דולרים.

הוזלת המעבד אמורה להוזיל גם את הנטבוק המתבסס עליו, כך שהנטבוקים, שמחיריהם מאז שהוצגו ירדו מ־500 דולר לכ־300 דולר, עתידים להגיע בקרוב אל מתחת ל־200 דולר — מחיר הנגזר מהעברת החיסכון בעלות המעבד לצרכן, כמו גם הסתמכות על מערכות הפעלה מבוססות לינוקס ללא צורך בתשלום תמורת רישיון ל"חלונות".

פריסקייל לא לבד. בחודשים האחרונים נכנסות לתחום אספקת המעבדים לנטקבוקים יותר ויותר מתחרות, בהן גם חברות שמעולם לא עסקו בתחום המחשבים הניידים, כמו קוואלקום הידועה בעיקר כספקית מרכזית של מעבדים לטלפונים סלולריים. הסיבה: הקִרבה בין נטבוק, מחשב פשוט, לסמארטפון, סלולרי משוכלל, כה גדולה, עד כי אותו מעבד בשינויים קלים מסוגל להריץ הן את הסמארטפון והן את הנטבוק. קוואלקום אף שילבה מעבד משלה בנטבוק של ASUS, החברה שלמעשה המציאה את שוק הנטבוקים ועד כה עשתה שימוש באטום של אינטל.

לדברי יוסוב, אלביס מעוצב כך שאין צורך באלמנטים חיצוניים של פיזור חום השבב (כמו מאווררים וצינורות אוורור), ולכן ניתן לבסס עליו נטבוקים דקים יותר. על קיומו של המעבד הוכרז כבר בינואר השנה, אולם מחשבים ראשונים שבו הוא משובץ הוצגו לקהל רק בתערוכת Computex שנערכה בתחילת יוני בטאיפי שבטייוואן, בהם נטבוק של Pegatron (ספין אוף של ASUS). הנטבוקים אמורים להיות זמינים לציבור בשבועות הקרובים. בפגטרון טוענים שהנטבוק שלהם מסוגל לפעול במשך 8 שעות בין הטענה להטענה, אם כי נטבוק של ASUS שיגיע לישראל בחודש הבא, ומבוסס על הדור החדש יותר של מעבד האטום של אינטל, מאפשר כבר 11 שעות פעילות ללא הזנת חשמל.

מיקרוסופט לא מעריצה את אלביס

ישראל קשת, מנכ"ל פריסקייל ישראל, מספר שהמעבד נועד בתחילה ליישומים הקשורים לעולם הרכב והבידור — מערכות ניווט ומולטימדיה המותקנות בכלי רכב. "לפני כשנתיים, כשהנטבוקים הראשונים של ASUS החלו להופיע בשוק, הבנו שעתיד להתרחש כאן שינוי גדול בצורה שבה אנחנו מסתכלים על מחשבים ניידים, ולכן שינינו את הפוקוס, מרכב לעולם המכשירים הניידים". הנטבוקים המבוססים על האלביס יריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל או גרסאות שונות של לינוקס.

האלביס מבוסס על ארכיטקטורה של חברת ARM הבריטית. נטבוקים מבוססי ARM אינם זוכים לאהדה רבה, בלשון המעטה, מצד מיקרוסופט. החברה הודיעה לאחרונה כי לא תשתף פעולה עם יצרניות מעבדים המבוססים על ARM בכל הקשור לתאימות מול "חלונות 7". במילים פשוטות, נטבוקים עם אלביס ומעבדי ARM אחרים לא יגיעו מהחנות עם "חלונות" מותקן (מי שירצה להתקין "חלונות" במחשב כזה יעשה זאת על אחריותו).

ההורים הגאים קשת ויוסוב | צילום: יובל חן

ההכרזה רק אִשררה את הנטייה של יצרניות המעבדים לנטבוקים לתמוך במערכות הפעלה מבוססות לינוקס או אנדרואיד של גוגל, כמערכות ההפעלה שיניעו את המכשירים שבתוכם יוטמעו המעבדים.

עם זאת, מיקרוסופט עשויה לשנות את דעתה בהתאם לשינויים במצב שוק המעבדים למכשירים הקטנים - אחרי הכל, נאמנותה לברית הנושנה עם אינטל אינה קודמת לנאמנותה לשורה התחתונה במאזניה, ומשום כך היא עדיין מעוניינת לצבור שותפים רבים ככל שניתן שיתמכו במערכות ההפעלה שלה.

נוסף על מעבד ה-Atom של אינטל, המצויד בארכיטקטורה קניינית של אינטל, וה־Conesus של AMD, אלביס מתמודד מול שורה של מעבדים המבוססים גם הם על ליבות של ARM, כמו ה־SnapDragon של קוואלקום, ה־Dove של מארוול ו־WonderMedia של VIA. נכון להיום שולט האטום של אינטל ברוב מוחלט של שוק המעבדים לנטבוקים, בעוד שאר החברות הספיקו עד כה בעיקר לשחרר הודעות על זמינות המעבדים, אך לא ניתן עדיין לרכוש את הנטבוקים המבוססים עליהם.

קיצוץ של יותר מ־100 עובדים

יוסוב מעריך שאת אלביס אפשר יהיה למצוא גם במכשירים אחרים, לא רק בנטבוק: "מידות המעבד זעירות, כ־13x13 מ"מ במצב 'ארוז', כלומר כשמסביב שכבת הגנה ופיזור חום. יש לו צריכת חשמל נמוכה ויכולות מולטימדיה המתאימות להרבה שימושים, שהופכות את אלביס לרלוונטי גם לטלפונים סלולריים, נגני מולטימדיה ניידים ומכשירים ניידים נוספים".

בפריסקייל עוד לא הכריזו על לקוח מחוץ לעולם הנטבוקים, אולם ספקיות אחרות כבר יוזמות צעדים מעשיים: נגן ה־Zune HD של מיקרוסופט שייצא בסתיו יכיל מעבד Tegra של Nvidia, אינטל הודיעה כי האטום שלה ישולב באחד הטלפונים הניידים של LG, ובשבוע שעבר גם הוכרז שיתוף פעולה ארוך טווח אך עמום בין אינטל לנוקיה, שעתיד כנראה להציב מעבדים של אינטל בתוך סוג חדש של מכשירים ניידים שנוקיה מתכוונת להוציא בשנים הקרובות.

מרכז הפיתוח של פריסקייל בהרצליה מעסיק כ־480 עובדים, לאחר קיצוצים של יותר מ־100 עובדים בחודשים האחרונים, שבמסגרתם גם נסגר מרכז הפיתוח הנוסף בעומר. מרכזי הפיתוח הישראליים היו אחראים בעבר לפיתוח הדור השני של מעבד ה־Dragonball שהניע את מכשיריה של חברת פאלם, בימים שבהם שלטה ללא עוררין בשוק מכשירי ה־PDA, ופיתחו גם שורה של מעבדים לתחומי התקשורת.

בהרצליה כבר עובדים כיום על ממשיכו של האלביס, שאמור להיות מושק באמצע 2010 וקיבל שם קוד ישראלי למהדרין. קשת מסרב להסגיר את שמו של המעבד הבא, ומוכן רק לרמוז שמדובר בשמה הפרטי של זמרת ישראלית שעוד מסתובבת בקרבנו.