זעזוע משני אחרי רעידת האדמה

ההגירה הזמנית יוצאת לדרך באופן רשמי. אנשי עסקים ערביים יעזבו את מזג האוויר הלוהט של חצי האי הערבי ויגיעו ללונדון, היכן שמזג האוויר מאוד נעים, כדי לקבל פרספקטיבה על השנה שעברה ועל לאן אנחנו הולכים מכאן.

ישנה אירוניה מסוימת בבריחה השנתית הזאת ללונדון. רק לפני תשעה חודשים, במהלך השבוע השלישי של ספטמבר, המשקיעים בבירה הפיננסית הזאת תהו אם יוכלו למצוא מקום מחסה לכספם היקר. השבוע בפסגת הבנקאות הערבית הם שהו באזור הביטחון שלהם ובחנו את מצב האיחוד שלהם ומצב הבנקאות הגלובלית.

כפי שבנקאי פרטי בכיר אחד ציין, אנחנו עדיין מרגישים את הזעזוע המשני שאחרי רעידת האדמה. אבל בסופו של דבר, כל 280 הבנקים באזור, כאשר 80 מתוכם נמצאים ברשימת 1,000 הבנקים הגדולים בעולם, נמצאים במצב טוב יותר מבנקים מקבילים במזרח הרחוק ובמערב.

האזור עדיין צומח, מה שמספק קצת נחת עם תחזיות של 2.5% השנה ו-3.5% בשנה הבאה. זה מאפשר מקום תמרון להלוואות לא מתפקדות. אבל בסך הכל, הבנקים האזוריים יושבים על יותר מ-2 טריליון דולרים בנכסים ועוד כמחצית מסכום זה בהפקדות. מינוף לא היה באופנה בשנים האחרונות ואיפשר לכמה אנשים בקהל להגיד "אמרתי לכם". בנקאי אחד הציע שאוריד את האוזניות שלי במהלך חילופי דברים שכללו הטלת אשמה על "האמריקאים".

בתור תושב לונדון במשך שנים אשר מבלה עד עשרה ימים בחודש באזור, אני לא נעלב במיוחד כשתוקפים את הדוד סם. אבל היה טעם בדבריו של הבנקאי. למרות שוול סטריט כנראה אחראית לשלושה רבעים מהמשבר הבנקאי, אבל הכלכלה בארה"ב ספגה רק 25% מהנסורת. המשבר הזה היווה הזדמנות שהתפשטה כמו וירוס באופן שווה ברחבי העולם ופגעה במשקיעים מוסדיים גדולים ובלקוחות קמעונאים כאחד.

השרים והבנקאים הללו גם מרגישים שהדיון על זרעי התאוששות עוזר להחזיר רבים למנטליות של עסקים כרגיל. רמות הפיצויים היו ויישארו מנותקים מחברה הנורמלית. הם יראו את חזרתם של הבונוסים ובעלי מניות חסרי מנוחה המחפשים החזרים של 10%-20% על ההון, כאשר שהכלכלה העולמית מתאמצת לחזור לעצמה.

רבים מהמשתתפים דיברו על לחזור לעקרונות הבסיסיים, כמו להכיר את הלקוחות, את התאווה שלהם לסיכונים ובראש ובראשונה את התאווה של הבנק לסיכונים. כאן ההיערכות בהחלט הייתה כושלת. כרגע האתגר הוא להבטיח חזרה להדרך הנכונה להתאוששות, כולל רגולציה.

הפגישה הזאת התקיימה בזמן שמתבצע שחזור החוב הגדול ביותר בהיסטוריה של ערב הסעודית, כ-6.3 מיליארד דולר, השייכים לחברות המשפחתיות הגדולות בממלכה. מסתמן שהבנקים BNP Paribas וסיטיגרופ נמצאים בראש הרשימה של 37 נושים עם חשיפה לשחזור החוב הזה. עדיין יש לקחים קשים שצריך ללמוד.

אם לשים בצד את התקריות הבודדות הללו, האזור הזה נהנה מאוד ממסורת של דרישות הון גבוהות והגבלות שהוטלו על מנת למנוע חשיפה לכלים בעלי סיכון גבוה שנוצרו בעשור האחרון בלונדון ובוול סטריט.

אז כל הכבוד להם על שלא הלכו בעקבות הטרנדים של המערב. בכיר ערבי אחד אפילו הפציר בעמיתיו האירופאים להימנע ממקור הכבידה שמעבר לאוקיינוס האטלנטי. אם לתת פירוש חדש למשפט המפורסם של הכלכלן הנלעג איבן בויסקי, תאבת בצע אינה טובה בכל מחיר.

הבנקאים הללו להוטים לראות את השלב הבא בתגובות למשבר. ישנה ספקנות לגיטימית לגבי נכונותן של מדינות ה-G20 ללכת בעקבות רשימת התרופות הארוכה שנחוצה למערכת הפיננסית הגלובלית.

כלכלני אספקה כבר אינם באופנה מזמן ויש אמונה חזקה שהאזור יסבול מטעם לוואי נוראי כתוצאה מהוצאות הגירעון של המדינות המתועשות בשנים הקרובות. עם גירעונות שיש לממן במשך עוד הרבה שנים, פחות כספים יוזרמו לאזור על ידי השקעות זרות ישירות.

האזור ממשיך להיפתח לעולם החיצון על מנת לאמץ השקעות לטווח ארוך, אבל בזמן שנפלס את דרכינו במהלך השנים הקרובות, המימון שיהיה זמין הוא מימון שקרוב יותר לבית.

גישת הבנקאית הערבית השמרנית עדיין ממשיכה לשלם דיבידנדים.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East, המשודרת מדי יום שישי ב-CNN