החורים בהגבלת השכר של ענתבי

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק ההון הישראלי. חבילות התגמול של מנהלי ההשקעות יוכפפו למדיניות תגמול שיקבע כל ארגון. ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, הודיע כי החל בשנת 2010 (בהנחה שהוצאת החוזר לא תתעכב) הגופים הפיננסיים לא יחלקו עוד בונוסים נדיבים על בסיס ביצועים בטווח הקצר, ללא התחשבות בסיכונים ארוכי טווח.

קולם של המוסדיים לא איחר לבוא. "קשקוש", "צעד פופוליסטי ומגוחך" היו רק חלק מהביטויים ששמענו ממנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים. "מי הוא שיקבע לי איך לחלק בונוסים למנהלים", אמר אחד מהם. אותם גופים מוסדיים, שלעתים סובלים מזיכרון לטווח קצר במיוחד, בוודאי שוכחים שהם עצמם משתמשים בנשק יום הדין במשאים ומתנים מול חברות ציבוריות, ודורשים מהמנהלים הבכירים לקצץ בשכרם ובבונוסים שהם מקבלים.

סימני שאלה

לידין ענתבי הזכות המלאה לאתר כשל בשוק ההון (הריצה אחר תשואה לטווח קצר) ולנסות לתקן אותו, וטוב יעשו רגולטורים נוספים בישראל אם יפעלו באופן דומה. אלא שטיוטת החוזר שהוציא ענתבי מעלה גם כמה סימני שאלה בנוגע לתוקפו. אנשי שוק ההון מתוחכמים מספיק כדי להצליח להתחמק ממילוי הוראות החוזר, אם רק ירצו. כמו תמיד, יהיו גופים שיעמדו בהוראות החוזר גם אם הם לא מסכימים איתו, ומנגד כאלה שיידעו לכופף את הקווים המנחים של ענתבי לטובתם.

לדוגמה, ענתבי מעוניין "להתאים את מדיניות התגמול למצבו הפיננסי של הגוף המוסדי ולמטרותיו ארוכות הטווח", וטוען כי מבנה התגמול בגופים המוסדיים יעודד ניהול זהיר של כספי החוסכים תוך מתן תמריצים להשקעה לטווח הארוך. הכל נכון וטוב, אלא שגם ענתבי יודע שישנן לא מעט דרכים להתחמקות ממענקים מבוססי ביצועים. המענק הוא בסך הכל שם, ותמיד אפשר למצוא לו כינוי אחר. מנכ"ל שירצה לתגמל מנהל השקעות על ביצועים של חודש (בהקצנה כמובן), אך לא יוכל לעשות זאת בגלל החוזר, יכול תמיד לקרוא לזה "מענק מעבר דירה" או כל שם משוכלל אחר שיבחר.

ענתבי גם התווה עיקרון שקובע כי חישוב בונוסים יהיה על בסיס תקופה של שלוש שנים לפחות כדי ליצור מערכת תמריצים המעניקה משקל יתר לשיקולים ארוכי טווח בהשקעת כספים המיועדים לתקופת הפנסיה. זה נכון, אבל בטיוטת החוזר גם מסייגים ואומרים כי "אין הכוונה לתדירות או למועדי תשלום הבונוס, אלא רק לבסיס תקופת החישוב". כלומר, גוף מוסדי רשאי לשלם בונוסים בתדירות שתיקבע על ידו, ובאופן עקרוני יכול להחליט לשלם כל חצי שנה בונוס על סמך שלוש שנים.

הטיוטה קובעת גם כי גוף מוסדי יפרסם את מדיניות התגמול שלו אחת לשנה, באמצעות אתר האינטרנט שלו. השקיפות חשובה, אבל מי עוקב אחר הגופים המוסדיים ומוודא שהם אכן מבצעים את ההוראות ופועלים על פי המדיניות? המטרה העיקרית של החוזר של ענתבי היא לחנך את המוסדיים לתגמל ולחשוב לטווח ארוך. זה נכון. הם מתעסקים בפנסיה שלנו וצריכים לשאוף להשגת התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן, תוך סיכון מינימלי. אלא שחלקים נכבדים מהציבור עדיין מחפשים את התשואות לטווח הקצר. כדי לעשות שינוי, הוא צריך להיות כולל, כלומר לכלול את כל השחקנים בענף, כולל העמיתים.

מתי בתי ההשקעות יפרסמו דו"חות כספיים

ועוד משהו: הגברת הרגולציה על החברות המנהלות של קופות הגמל מעלה שאלה נוספת. עד כמה קרוב היום שבו יקבעו כי בתי ההשקעות מחויבים לפרסם את הדו"חות הכספיים שלהם? כיום הם מחויבים לפרסם את הדו"חות הכספיים של חברת הגמל, אך באלו ניתן להחביא ולהסתיר לא מעט דברים. שני גורמים שיעכבו החלטה כזאת הם העובדה שרובם מפוקחים על ידי שני רגולטורים - אגף שוק ההון במשרד האוצר ורשות ניירות ערך - והסיבה השנייה עשויה להיות הלובי שיפעילו בתי ההשקעות נגד החלטה שכזאת. אבל כשבתי ההשקעות נהפכים לגופים שמנהלים כל כך הרבה כסף, אולי זכותנו לדעת עליהם קצת יותר.