הקיצוצים בשכר הספורטאים מגיעים לבית המשפט

איציק אבישר, לשעבר מאמן אליצור אשקלון, מתגאה שהיה זה שהעלה את הקבוצה הדרומית לליגת העל בכדורסל בשנת 2003. אלא שמאז קרו כמה דברים: אבישר החליף את מדי האימון בחליפה, למד משפטים, התמחה בנזיקין ובדיני עבודה, והיום הוא מתרוצץ בין בתי המשפט ברחבי הארץ. לאחרונה מצא את עצמו בצד השני של המתרס - בבית המשפט - מול אותה אליצור אשקלון, כאשר ייצג בתביעה את מנהל מחלקת הנוער של המועדון, שפוטר מתפקידו.

אגב, אבישר זכה בתביעה וכיום הוא ניצב גם מול מועדונים אחרים שבהם עבד בעבר כמאמן, בהן מכבי פ"ת, הפועל נס ציונה ומכבי ראשל"צ. אבישר מייצג שחקנים שקבוצותיהם לא האריכו להם את החוזה בתום העונה, שתנאיהם הורעו או שפשוט פוטרו, וכעת דורשים פיצויים.

שביט אלימלך. רוצה מהפועל תל אביב 700 אלף שקל | צילום: ראובן שוורץ

העובדה ששחקנים תובעים בבתי דין לעבודה את הקבוצות אינה מובנת מאליה. עד לאחרונה נהוג היה בעולם הספורט שהמחלוקות היו נסגרות בתוך הבית, בבוררויות. אולם התופעה הזו של הגשת תביעות פיצויי פיטורים - בדיוק כפי שמגיע לכל עובד במשק - תופסת תאוצה. הסיבה לכך היא "תקדים ג'ו דאוסן".

כתוב בחוק

הזר האמריקאי שיחק בין היתר במשך שלוש עונות במכבי ראשל"צ. לאחר שבתום עונת 2001/2000 הקבוצה לא הציעה לו חוזה חדש, הוא תבע ממנה פיצויי פיטורים. אבישר היה עורך הדין שדחף אותו למהלך. "דאוסן היה הראשון שבא אליי", הוא מספר. "בדקתי את החוזים שלו וראיתי שהוא זכאי לפיצויי פיטורים. כיוון שאני חי את הספורט ובא מהשטח ומכיר את הדקויות, עליתי על זה שספורטאים מקופחים. ראיתי שעל פי סעיף 9 בחוק פיצויי פיטורים ספורטאים הם עובדים של הקבוצות ואי לכך הם מועסקים לחוזה לתקופה קצובה, ואם הקבוצות לא מסכימות להאריך את ההסכם אחרי התקופה הקצובה, הדין הוא כמו פיטורים. זה תופס אם השחקן שיחק בקבוצה שתי עונות ויותר. כך כתוב בחוק".

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בחודש אוגוסט שעבר את התביעה של דאוסן ובפסק דין תקדימי קבעה השופטת אהובה עציון שאי חידוש החוזה עם השחקן דינו כפיטורים ושאין לקבל את טענת הקבוצה ששכרו של דאוסן כלל בתוכו את רכיב הפיצויים. היא פסקה לזכותו 94 אלף שקל פלוס ריבית והצמדה, סכום שמגיע לכ־150 אלף שקל.

"מאז זה עבר בין השחקנים והתחילו להגיע אליי עוד ועוד שחקני כדורגל וכדורסל כדי להגיש תביעות", מספר עו"ד אבישר, שלדבריו, התקדים טלטל את הקבוצות שעד כה ניסו לעקוף את החוק. "הקבוצות מודעות לכך", אומר אבישר. "לכן הן ניסו לתת לזה מענה בתוך החוזים האחידים באמצעות ניסוחים משפטיים, שבעצם באו למנוע את קבלת הפיצויים".

לא בנורמה

החוזים האחידים של קבוצות הכדורסל והכדורגל מראים את האופן שבו זה נעשה: בחוזה האחיד בענף הכדורסל הופיע סעיף הקובע שהשכר של השחקן כולל בתוכו דמי הבראה ופיצויי פיטורים, ושההסכם יישלח לאישור הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת. "אלא שהמצב בפועל", אומר עו"ד אבישר, "שרק חלק מהקבוצות קיבלו אישור על החוזים אבל על הרוב המכריע אין אישורים. או שהממונה על השכר לא נתן אישור או שלא שלחו לו את החוזים בכלל".

בחוזה האחיד בענף הכדורגל הופיע סעיף עוד יותר מחמיר, שמנסה לנטרל את היכולת של השחקנים לתבוע. לפיו אם בית דין לעבודה או כל גורם אחר יקבע כי "מגיעות לשחקן זכויות נוספות כעובד לרבות פיצוי פיטורים, כי אז מוסכם בין הצדדים כי השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו של השחקן הוא שכר המינימום". בשנים האחרונות הכניסו קבוצות הכדורגל סעיף דומה לזה שבחוזי הכדורסל - שהשכר כבר כולל את הפיצויים ושהחוזה יישלח לאישור הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת.

"לשחקנים לא היתה בכלל מודעות לנושא וזה לא היה נורמטיבי לדרוש פיצויי פיטורים", אומר אבישר. "חוק הספורט מחייב שחקנים ומאמנים שיש להם מחלוקת עם הקבוצות לפנות למוסדות לבוררות של האיגודים וההתאחדויות, אבל בורר אינו מוסמך לפסוק בעניין פיצויי פיטורים, לכן כל המחלוקות שהתנהלו בבוררויות - לא דנו בהן בעניין של פיצויי פיטורים".

"איגוד הכדורסל וההתאחדות לכדורגל מנסים למנוע משחקנים להגיע לבתי דין לעבודה והם דוחפים את השחקנים להגיע למוסדות השיפוט הפנימיים שלהם", אומרת גם עו"ד דפנה שמואלביץ, המייצגת את ארגון שחקני הכדורסל, "ברגע ששחקנים הבינו שעדיף להם ללכת לבתי דין לעבודה, נפתח הפתח להגיש תביעות כאלה וזה הביא איתו גל של תביעות בנושא פיצויי פיטורים".

לא להתפשר

חלק מהתביעות מסתיימות בפסקי דין, אולם ברוב המקרים השחקנים מעדיפים להגיע לפשרה עם הקבוצות. "אני לא ממליץ להתפשר בתביעות נגד הקבוצות", אומר עו"ד אבישר. "דווקא מי שמנהל את המשפט בבית הדין יש לו סיכוי טוב לנצח".

"היום בתי הדין לעבודה אינם ממהרים לקבל את הטענה של הקבוצות, שלפיה פיצויי הפיטורים נכללים במסגרת המשכורת של הספורטאי, כפי שכתוב בחוזה האחיד", אומר ניר אלון, יו"ר ארגון שחקני הכדורסל וראש חטיבת הספורט בהסתדרות. "כדי שיקבלו את זה, צריכה להיות חותמת של משרד העבודה על החוזה; וגם אם זה נחתם, אז בית הדין, לפי פסקי הדין האחרונים, עשוי לתת את פיצויי הפיטורים כאשר הם מגיעים לשחקנים. לדברי אלון, הקבוצות יצטרכו להיערך לכך: "הקבוצות צריכות להפריש עוד כסף שיהיה בבוא היום עבור פיצויי פיטורים לספורטאי, אם הוא לא ימשיך לעבוד שם. אני מאמין שקבוצות מתחילות לעשות את זה, גם עקב צו ההרחבה בנושא פנסיה שמורה שמינואר 2008 כל קבוצה חייבת להפריש תגמולים ופיצויים לפי אחוזים שקבועים בחוק".

מוסר תשלומים ירוד

"היום הקבוצות כבר לא יכולות לקבל בקלות את האישור של הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת, שהשכר של השחקן יכלול בתוכו את פיצויי הפיטורים", אומרת עו"ד שמואלביץ. "בעבר אם השכר של השחקן היה שלוש פעמים מעל משכורות המינימום במשק, כ־10,000 שקל, הם היו מאשרים את זה. אולם משרד העבודה שינה את התקנות והיום הוא מאשר שכר שכולל פיצויי פיטורים רק אם הוא עולה ארבע פעמים על השכר הממוצע במשק, כלומר יותר מ־32 אלף שקל לחודש. לכן החוזים האחידים יצטרכו להשתנות ולא יהיה מנוס מלעשות לשחקנים קרנות פנסיה או ביטוחי מנהלים. הקבוצות פשוט יצטרכו לשים את הכסף הזה בצד. מוסר התשלומים בספורט כל כך ירוד, שטוב לכולם שהכספים האלה יופרדו מהמשכורת".

חוק בוסמן 2

אנחנו במשא ומתן עם ההתאחדות לכדורגל להגיע להסכם קיבוצי", מגלה יו"ר ארגון שחקני הכדורגל, אבי כהן. "ברור שבהתחלה זה יטיל מעמסה תקציבית על הקבוצות, אבל הן ילמדו איך לכוון את זה שהכסף יהיה בתוך החוזים שהם קובעים. יכול להיות שזה גם ידרוש להוריד את הסכומים שמשלמים לשחקנים אבל עדיף שהשחקן יקבל קצת פחות ויהיה סדר מאשר שהוא יקבל יותר ולא יהיה כלום והבלגן יימשך".

עו"ד אבישר חושב שהצורך של הקבוצות לקיים את החוק בעקבות פסקי הדין האחרונים ישפיע באופן חסר תקדים על הספורט הישראלי, לא פחות מש"חוק בוסמן" השפיע על שוק ההעברות בכדורגל האירופי: "בכל ענפי הספורט קבוצות יצטרכו עכשיו להפריש לקופת פיצויים לספורטאים. הקבוצות שממילא בקושי מקיימות את עצמן יצטרכו להיערך לעוד הוצאה של מיליוני שקלים. זו בהחלט מהפכה".