אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האקדמיה נכנעה לאופנת האימון העסקי צילום: יובל חן

האקדמיה נכנעה לאופנת האימון העסקי

תחום האימון העסקי, שעד לא מזמן המוסדות האקדמיים הביטו עליו בבוז, הופך בהדרגה לאווזה שאולי תטיל כמה ביצי זהב בעידן זה של יובש פיננסי. המרכז הבינתחומי, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, בר־אילן ועוד כבר פתחו תוכניות בלימודי חוץ. BA באימון עסקי עוד אין, אבל אולי גם זה יגיע

05.07.2009, 22:38 | נעה גרטי

המשבר הכלכלי הוליד גם באקדמיה רעב למקורות הכנסה יצירתיים. בין סגירת חלק מהחוגים המבוקשים פחות לבין הגדלת המנוף הפילנתרופי, פונים הגופים האקדמיים לחיזוק נושאים בעלי פוטנציאל למשוך סטודנטים - או שנכון יותר לקרוא להם לקוחות. בין הנושאים האלה גם תחום האימון (Coaching), שהפך לנפוץ ומניב.

האימון כבר חלחל לטכניון, לבר־אילן, לאוניברסיטת תל אביב ועוד. גם מה שנתפס כמעוז האקדמיה היוקרתית, המרכז הבינתחומי בהרצליה, אימץ אל חיקו את האימון העסקי, ולפני כשבוע נפתחה שם תוכנית, בשיתוף עם חברת האימון Coaching, להכשרת מנהלים כמאמנים. הקורס יימשך ארבעה חודשים וחצי, ויציע תוכנית המורכבת ברובה (70%) מהכשרה באמצעות המאמנים טל רונן וערן אוליניק. שאר החומר יועבר על ידי מרצים, ובהם אילן שילוח, גדי לסין ומיקי דורסמן. בחלקו הראשון של הקורס המנהל עובד בליווי המאמן על פרויקט עד "פריצת דרך" אישית במקום עבודתו, ובחלק השני הוא לומד את עקרונות האימון באמצעות תרגילים מעשיים ובחינות.

"לא מדובר באימון האישי הפופולרי והמוכר, שבו בתום קורס בן יומיים אתה יכול להפוך למאמן מדופלם", מדגישה טלי איכנולד־דביר, ראש היחידה להכשרת מנהלים בבינתחומי. "אצלנו מדובר בתוכנית Executive Coaching, המתרכזת בפן העסקי והניהולי. היא כוללת כלים ייחודיים שתפורים אישית לכל מנהל, ואשר מעבירים אותו תהליך מורכב. אנחנו בעצם מסדירים את האימון, מוציאים את הזילות שיש בתחום ועושים אקדמיזציה של המקצוע". בכך מנסה איכנולד־דביר להתנער מכל מה שקשור ל"אימון רוחני".

בראש העין יושב אפי לנדאו, הבעלים של חברת האימון אפי לנדאו קואוצ'ינג ומי שאימן את בכירי המשק — מיעקב פרי דרך חיים רומנו ועד ניר למפרט. לנדאו (56) אינו מסכים עם גישת הבינתחומי: "כל אימון הוא עבודה רוחנית, מאחר שמדובר בעבודה על התודעה, על ה־Mind". לנדאו, עיתונאי בעבר, פתח לפני יותר מארבע שנים את החברה, המכוונת למנהלים בכירים. מנכ"לים רבים מצאו עצמם פותחים את האימון איתו ב־10 דקות של מדיטציה, ומשם עברו לאימון שאמור לסייע להם לצלוח עסקאות של מיליונים, להיטיב את מערכות היחסים שלהם עם הכפופים להם ולשנות את מה שהיו רוצים לראות בו שינוי.

מאמנים עסקיים ערן אוליניק גיל בוצר טלי איכנולד דביר, צילום: עמית שעל מאמנים עסקיים ערן אוליניק גיל בוצר טלי איכנולד דביר | צילום: עמית שעל מאמנים עסקיים ערן אוליניק גיל בוצר טלי איכנולד דביר, צילום: עמית שעל

הכשר אקדמי ובקרה

האקדמיזציה של האימון העסקי נראית היום כטרנד. "ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה הן המובילות בכמות התוכניות האקדמיות ללימוד אימון מנהלים. בארה"ב לבדה יש יותר מ־120 תוכניות במסגרת מינהל עסקים, לימודי המשך למנהלים, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי ההתנהגות ועוד", אומר גיל בוצר, דוקטורנט באוניברסיטת מונאש אוסטרליה ומרצה בתוכנית האימון בבינתחומי.

מנגד, האופן שבו משולב בארץ אימון המנהלים באקדמיה אינו דומה למתרחש בארה"ב. נדמה כי האוניברסיטאות אינן ממהרות לאמץ את האימון העסקי במלואו ומעדיפות להשאיר אותו עם רגל אחת בפנים ואחת בחוץ. לרוב מדובר בחברות ייעוץ ואימון פרטיות, שמציעות תוכניות תחת קורת הגג ובשיתוף פעולה עם המוסד האקדמי, שמעניק מטעמו את תעודת ההסמכה או התואר. הטכניון, לדוגמה, מציע תוכנית להכשרת מאמנים עסקיים, אך במסגרת לימודי ההמשך ובשיתוף איק"א, הארגון הישראלי לקואוצ'ינג. אריאל חזן, מנהל לימודי ההמשך והחוץ בטכניון, ממהר להבהיר: "האימון לא נכנס למערכי השיעור האקדמיים, אלא מצוי בתוכניות מקצועיות בלימודי המשך. הוא אמנם נעשה באקדמיה, אך לא ניתן עליו קרדיט אקדמי. התוכנית נועדה לאנשים בעלי תואר ראשון, והם עוברים ועדת קבלה המאתרת את בעלי הפרופיל האקדמי, הניסיון הניהולי והתעסוקתי, כדי שישתלבו ויוכשרו להיות מאמנים עסקיים".

מוסיף בנושא ראובן כ"ץ, יו"ר איק"א ומנהל התוכנית להכשרת מאמנים בטכניון זה ארבע שנים: "הטכניון נותן את הממד האקדמי ואת הבקרה. תנאי הקבלה שלנו הם כמו לתואר שני, והקורס חייב להיות ברמה אקדמית נדרשת. הטכניון מעניק לנו את הסטנדרטים האקדמיים, ואילו אנחנו את התכנים. את ההסמכה המקצועית באימון נותן לבסוף האיגוד", הוא אומר.

שיפור בביצועי המנהל

הפן הכלכלי שבאימון העסקי קוסם לא רק לאוניברסיטאות, שרוצות להגדיל הכנסות, אלא גם לארגונים, שבוחרים לשלוח את מיטב מנהליהם ללמוד ולחוות את התחום. גיל בוצר מסיים בימים אלה מחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו על האפקטיביות של האימון העסקי. בוצר מראה שאפשר להצביע על שיפור בביצועיו העסקיים של מנהל בעקבות תהליך של למידה ושיפור המודעות העצמית במסגרת האימון. במחקר זה תומכים גם נתונים כלכליים שעלו ממחקר בינלאומי חדש שסיימה בימים אלה הפדרציה הבינלאומית לאימון, ICF. אלה מראים כי ממוצע החזר ההשקעה הכספית (ROI - Return on Investment) לחברה ששילמה בעבור שירותי אימון עסקי הוא 700%. מחקר אחר שעליו מסתמך בוצר הוא של ICF ו־Pricewaterhouse Cooper, המראה עלייה של 88% באפקטיביות הביצועים של מנהל שעבר אימון עסקי.

אפי לנדאו אינו ממהר לקחת את כל הקרדיט: "אין ספק שלאימון יש השפעה על החזר ההשקעה, אך אי אפשר למדוד זאת, שהרי הלקוח עושה עוד כמה דברים חוץ מהאימון העסקי".

אלון גל, מאמן אישי ועסקי, הבעלים של חברת האימון תו"ת, אינו מופתע מהממצאים. "האימון כפי שהוא מוכר כיום החל מתוך האימון העסקי, שהתפתח מאוחר יותר, לאור ההצלחה, לאימון אישי. לאור הפופולריות הגוברת של האימון האישי נחשפו ארגונים שונים לנושא האימון, ובתוכו האימון העסקי, שבעצם קיים כבר שנים. החדשות הן אולי שעכשיו המוסדות האקדמיים שהגיעו למצוקה כלכלית החליטו לעשות מזה כסף".

על אף האבחנה הברורה שהאקדמיה מנסה ליצור בין אימון אישי לעסקי, בבואה לשווק את התוכניות השונות, טוען לנדאו, יש רק הבדל אחד: "תהליך האימון בשני המקרים זהה, והשאלה היא על אילו תפוקות מסתכלים ולאן מכוונים את העבודה". מי שנשלח לאימון בתוכנית אקדמית או אצל מאמן עסקי הוא לרוב אדם שהבוס רואה בו פוטנציאל. לא מדובר בצ'ופר, מסביר לנדאו: "זו עבודה קשה. אמנם מרגשת ומספקת, אך לא Fun".

אם כך מדוע לא להירשם לקורס העשרה או חוג, או לפנות לפסיכולוג או לכל סיוע אחר?

"משום שתהליך האימון עובד טוב יותר מכל כלי בשוק. קורסים והשתלמויות מעניקים למידה ליניארית שעובדת עד רמה מסוימת. היא מקנה ידע, אך לא תמיד גורמת לשינוי. באימון הלמידה יותר 'קוונטית' - בקפיצות. יש תובנות שמגיעות אליך, כמו 'נפילה של אסימון', ופשוט לומדים לנהל את נפילת האסימונים בחיים".

אלון גל מסביר את כוחו של האימון מהזווית הפרקטית. "השפה באימון (לעומת פסיכולוגיה או ייעוץ ארגוני) פשוטה יותר, האימון זמין יותר ומספק תוצאות טובות יותר. האימון צמח מתוך העסקים ופרח במחלקות השיווק, בעוד שהייעוץ הארגוני התפתח במרחבים האקדמיים - ומכאן ההבדל".

חברות רבות משתכנעות מהטיעונים בעד שילוב האימון העסקי בין כותליהן, ומוכנות להכניס את היד לכיס. אך אין לשכוח כי הימים ימי מיתון, והרשמה לתוכנית בבינתחומי עולה כ־13,500 שקל. אשר למאמנים כמו אפי לנדאו, העלות תהיה תלויה באורך האימון, אך לדבריו, "כפי שהכלכלה מנחה את המשק בשעות מיתון להשקיע בתשתיות, כך החברות מחויבות להשקיע דווקא היום בהון האנושי".

"במשך שנים הייתי מוקצה באוניברסיטאות", מתוודה אלון גל. "מי שאמורים להיות בעלי פתיחות דעת, שנקודת המוצא שלהם היא של מחקר וסקרנות, לא רצו לפתוח את דלתם ולשמוע על תחום האימון", הוא אומר. גל עוסק בתחום כבר 10 שנים — די זמן כדי להיות עד לתמורות שחלות בענף. "יש אוניברסיטאות שהקדימו להבין את החשיבות של האימון העסקי בניהול, והכניסו אותו לתוכניות הלימודים, כמו האוניברסיטה הפתוחה". גל עצמו מלמד קורסי אימון במסגרת בית הספר למנהלים "תפנית" של האוניברסיטה. "כך גם בטכניון, בבר־אילן ובאוניברסיטת חיפה", הוא אומר ומסביר: "מדובר בענף סמי־אקדמי כבר זמן רב, ובעיקר מדובר בענף רווחי. לכן היום המוסדות האקדמיים רודפים אחרינו, המאמנים".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
הסדרת מקצוע האימון
מבלי להכנס לפרטי הכתבה - ויש הרבה מה להגיב עליה - אני רואה לנכון להגיב דווקא לגבי דבריה הבאים של טלי איכנולד - דביר :"לא מדובר באימון האישי הפופולרי והמוכר, שבו בתום קורס בן יומיים אתה יכול להפוך למאמן מדופלם", ..... אנחנו בעצם מסדירים את האימון, מוציאים את הזילות שיש בתחום ועושים אקדמיזציה של המקצוע". בכך מנסה איכנולד־דביר להתנער מכל מה שקשור ל"אימון רוחני". ראשית - לצערי הרב, האימון העסקי, האימון המקצועי, אימון מנהלים וכל האחרים, סובלים מאותה בעיה של זילות. העובדה שאלה נושאים כותרת: " ניהול" אין בה ולא כלום לענין התוכן, המהות והמקצועיות. גם האימון העסקי ואימון מנהלים סובלים מזילות עקב זילות הכשרת המאמנים. גם האימון העסקי ואימון המנהלים לוקים בחוסר משמעותי של עוגני ידע. גם אימונים אלה, בבסיסם, נלמדים כשיטה, כתאוריה ועדיין אינם בשלים להיות מקצוע. גם בתחום הזה הופכים אנשים מן השורה למאמנים ללא הכשרה כלל או בהכשרה לא ראויה בכלל. שנית - לענין הסדרת האימון. זו הצגה מוטעית ואינה נכונה. העובדה שלימודי האימון נלמדים במסגרת הכשרת מנהלים ואין בה ולא כלום לענין הסדרת המקצוע. הסדרת מקצוע האימון הינה אופרציה הרבה יותר מורכבת ורחבה וההצגה הזו יש בה הטעיה בלתי אחראית. הבינתחומי אינו הגוף שקבל מנדט כלשהו להסדיר את מקצוע האימון ואין בתוכנית הזו כדי להגדיר ולהסדיר את הקריטריונים המקצועיים שיחייבו את כלל המאמנים בישראל ואת בתי הספר לאימון. לשכת המאמנים בישראל הכריזה על רפורמה, שנכנסה לתוקפה ב 1.7.2009 שעניינה בקצרה - הסדרת מקצוע האימון והכרה בבתי ספר לאימון. אני ממליצה להקפיד בהכרזות ובפסילה של ציבור שלם של מאמנים אישיים שלמד והוכשר ועושה את עבודתו באופן מקצועי ובודאי מלהציג הצגות שאינם תואמות את המציאות. בברכה, עו"ד אביבה באומל, CPCC יו"ר לשכת המאמנים
עו"ד אביבה באומל CPCC, , רעננה  |  08.07.09
14.
לערן (8) הקשקשן המקשקש דברים בעלי קשקוש
כל הכבוד על היחצנות. לא חידשת לי דבר - אם הם לא היו מחלקים מלגות למעוטי יכולת העליהום על המכללה שלך היה גדול בהרבה. ולמרות עלה התאנה הזה, המקום עדיין פונה לקהל מסויים מאד, אמיד ברובו. אני שמח שהגעת למסקנה שהרבה סטודנטים שם שואפים למצויינות - אחרת אתה תוכל להסכים איתי שהמקום היה אסון בכל קנה מידה. כל הכבוד לך שאתה עובד בלילות ובסופ"שים, אני מקווה שאיפשהו אתה מאמין שהמקום והלימודים שם שווים את זה. ועדיין לא אמרת דבר אשר סותר את טענתי ("יש כאלה שלא עשירים". וואלה), אז אני ועוד רבים כמוני נמשיך להסיק שהמקום הזה הוא בסה"כ מכללה כמו שאר המכללות בארץ, אשר מנסה להתחפש למשהו רציני יותר ע"י תחפושת כסף.
06.07.09
12.
מתי תיפסק הכמיהה של המאמן בהכרה של האקדמיה, מתי ?
אולי מספיק עם הרצון העז הזה שיכירו אותנו באקדמיה, שיבינו שאנחנו מביאים את הבשורה ? אין בשורה ואין נעליים. יש בחירה חופשית. האימון האישי הוא שיטה מספיק טובה ואמינה שמפיקה תוצאות גם אם האקדמיה לא תכירה בה לעולם. הצורך בהכרה רק מראה לנו שישנם גם מאמנים שלא מספיק בטוחים בעצמם ומחכים שיאשרו אותם, יקבלו אותם, כילד שמחכה לאישור ההורה. ההוכחה לטיבו של האימון ולאפקטיביות שלו נמצאת אצל הלקחות המרוצים, אלו אשר עברו אימון ויצרו שינוי בחיים שלהם שלא חלמו עליו קודם, גם כאלה שקודם ביקרו אצל פסיכולוגים.... אז אחיי המאמנים מקומינו בטוח היכן שאנו נמצאים ללא צורך בהכרה של אף גוף או מוסד!
שושה נאור , כפר סבא  |  06.07.09
11.
""אקדמיה"?
כל תוכניות הלימוד בארץ שקשורות לאקדמיה נמצאות ביחידות ללימודי חוץ . יחידות ללימודי חוץ באוניברסיטאות ובמכללות השונות הו יחידות עיסקיות לכל דבר שמטרתן היחידה ליצור הכנסות לאותם גופים ללא כל בקרה אקדמית, ללא שימוש במשאבים אקדמים כמו מרצים וכו'. כל תוכניות הלימודים בהן אינן מבוקרות באופן אקדמי למרות שיש המנסים להציג אותן ככאלה. למרות הרצון להציג את הקורס במרכז הבין תחומי כפי שטוענת דר"איכונלד-דביר "אנחנו בעצם מסדירים את האימון, מוציאים את הזילות שיש בתחום ועושים אקדמיזציה "הרי שאפילו קורס זה איננו עומד בדרישות ההסמכה של לשכת המאמנים בישראל שהוא הגוף הייצוגי הגדול בארץ ועמותה שלא למטרות רווח של המאמנים בישראל,כפי שהוגדרו על ידה ברפורמה להסמכה באימון שהופעלה החל מה-1 ביולי 2009.גם דבריו של ראובן כץ ""הטכניון נותן את הממד האקדמי ואת הבקרה. תנאי הקבלה שלנו הם כמו לתואר שני, והקורס חייב להיות ברמה אקדמית נדרשת. הטכניון מעניק לנו את הסטנדרטים האקדמים "מקבלים מימד אחר מדבריו בכתבה של אריאל חזן, מנהל לימודי ההמשך והחוץ בטכניון, ממהר להבהיר: "האימון לא נכנס למערכי השיעור האקדמיים, אלא מצוי בתוכניות מקצועיות בלימודי המשך. הוא אמנם נעשה באקדמיה, אך לא ניתן עליו קרדיט אקדמי. התוכנית נועדה לאנשים בעלי תואר ראשון, והם עוברים ועדת קבלה המאתרת את בעלי הפרופיל האקדמי, הניסיון הניהולי והתעסוקתי, כדי שישתלבו ויוכשרו להיות מאמנים עסקיים".למי להאמין?
בר  |  06.07.09
לכל התגובות