בכיר בקרן הפנסיה השנייה בגודלה בבריטניה: "לא ברור הקשר בין תגמול המנהלים בישראל לביצועיהם"

בעולם המערבי גוברת היום ההכרה, כי נוסף לסיכונים מסורתיים כדוגמת תזרים מזומנים, חשיפה לשערי מטבע והיקף החובות של תאגיד צריכים הגופים המוסדיים לקחת בחשבון גם את הגורם החברתי־סביבתי ואת הממשל התאגידי (ESG) כפרמטרים מרכזיים בהחלטת ההשקעה.

על רקע עליית המודעות העולמית לנושאים אלו, צפויות להיכנס לתוקף בינואר 2010 המלצות ועדת חמדני, שעיקרן הגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון.

על פי המלצות הוועדה, יפרסמו הגופים המוסדיים פרטים בנוגע לאופן הפיקוח שלהם על פעילות החברות הציבוריות שבהן הם משקיעים ולאופן ההצבעה שלהם בסוגיות שונות. לפי אחת ההמלצות, ישתתפו הגופים המוסדיים באסיפות בעלי מניות ובעלי איגרות חוב, ויהיו מעורבים במינוי דירקטוריים חיצוניים. ועדת חמדני תפעל ליישום עקרונות הממשל התאגידי והפעלת מדיניות של אקטיביזם בכל הנוגע להתנהלות התאגידים שבהם המוסדיים משקיעים.

נגד מרקס אנד ספנסר

"התאגידים בעולם הבינו שבעלי המניות רציניים בהתייחסות שלהם לנושאי ESG, וגם שרוב המשקיעים מוכנים ליצור שיתוף פעולה עם משקיעים אחרים מהעולם, כחלק מהמאמץ להטמיע את מעורבותם בניהול החברות שבהן הם מושקעים", אומר ד"ר דניאל סאמרפילד, מנהל תחום ההשקעות האחראיות של USS, המוביל את נושא מעורבות המשקיעים בממשל התאגידי בחברות שבהן הם משקיעים.

סאמרפילד הוביל את הדרישה שהופנתה לחברות בארצות הברית שלפיה ידווחו הדירקטורים לבעלי עניין, וגם את ההחלטה שלא לתמוך באישור הדו"ח השנתי של מרקס אנד ספנסר הבריטית, בעקבות הביקורת על האופן שבו נבחר המנכ"ל של החברה.

החל מחודש מאי 2010 תסווג ישראל כחלק ממדד MSCI לשווקים מפותחים, ועם השינוי ירצו המשקיעים הזרים להבין טוב יותר מה הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחברות ישראליות. לדברי ד"ר סאמרפילד, USS, קרן הפנסיה השנייה בגודלה בבריטניה, משקיעה כ־300 מיליון דולר בחברות ישראליות, בהן טבע וכימיקלים לישראל.

ומה חסר בישראל מבחינת עקרונות הדיווח התאגידי?

סאמרפילד: "קשה להבין מצורת הדיווח של החברות הישראליות כיצד תוכניות התגמולים קשורות לביצועי המנהלים הבכירים. אנחנו רואים את הסכומים הסופיים, ולא תמיד את המטריצה שלפיה התגמול מחושב. בארה"ב, בבריטניה ובאירופה בכלל רואים פירוט של הקשר בין התגמול לביצוע.

"מעבר לכך, יש בישראל עמימות מסוימת בכל הקשור להרכב מועצת המנהלים, גם בחברות שנסחרות בישראל וגם בחברות שנסחרות באירופה או בארצות הברית. אנחנו חושבים שצריך לספק יותר מידע לגבי הדירקטורים - למה הם הגיעו למועצת המנהלים, האם הם בעלי יכולת החלטה עצמאית, האם הם מייצגים את האינטרסים של בעלי המניות והאם ביכולתם לדאוג לכך שמועצת המנהלים תשקף באופן הטוב ביותר את האינטרס של המשקיעים".

המוצא האחרון - למכור

"במקרים שלא היתה לנו ברירה, כאשר המעורבות שלנו בחברה לא נשאה פרי, מכרנו את האחזקה שלנו במניות של החברה. זה מצב לא פשוט, כי לפעמים הפוזיציה שלנו גדולה מאוד, ולא פשוט לצאת ממנה, ולפעמים החברות אינן נזילות. אבל זה המוצא האחרון", אומר סאמרפילד.

מימין: אליוט פרנקל ודניאל סאמרפילד | צילום: אוראל כהן

סאמרפילד מביא כדוגמה את החברה הספרדית סינטרה (Cintra), שמוחזקת (67%) על ידי Ferrovial. החברה־הבת סינטרה היא יצרנית מזומנים, ואילו החברה־האם נמצאה בקשיים, ולפיכך רצתה לשנות את מבנה המניות באופן שישפיע לרעה על בעלי מניות המיעוט.

"אנחנו החזקנו 1% מ־Cintra. התאגדנו עם בעלי מניות אחרים מאוסטרליה, מארצות הברית ומבריטניה, וביחד היינו כ־4%. איתרנו עוד 13% מבעלי המניות האחרים, והתחלנו לפעול נגד ההחלטה. הפעלנו לחץ רב על מועצת המנהלים, שתשנה את התוכניות שלה באופן שיתאים גם לבעלי מניות המיעוט. אנחנו ממתינים לאסיפת בעלי המניות שתתקיים בסוף החודש, ונראה מה יהיה.

"אסיפות בעלי מניות הן ההזדמנות היחידה כמעט של המשקיע לפגוש פנים אל פנים את מועצת המנהלים. הוא יכול להסתכל להם בעיניים, לדבר בדיוק עם מי שמשפיע בחברה ולהעלות על השולחן את הסוגיות שמעניינות אותו. הבעיה היא בעיקר בחברות גלובליות, אך אנחנו שולחים נציגים לאסיפות בעלי מניות במקומות שונים בעולם".

סאמרפילד סבור שמכיוון שהתחום נמצא בחיתולים בארץ, כדאי שהמשקיעים הישראלים ישתמשו במערכת הגלובלית שכבר קיימת, ולא יתחילו מהיסוד. הוא מתייחס לעקרונות ההשקעה האחראית PRI (principles of responsible investmentׁׁׁ) שנוסחו באפריל 2006 כיוזמה של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, ושנועדו לרתום את המגזר הפיננסי להשגת מטרות בתחום הקיימות (sustainability).

היוזמה מורכבת משישה סעיפי מסגרת כתנאי סף להשקעה אחראית. מטרת היוזמה היא לגייס כמה שיותר משקיעים מוסדיים שיחתמו עליה כחלק ממחויבותם לעקרונות הסביבה, חברה וממשל תאגידי בחברות שבהן הם משקיעים, מתוך הבנה שנושאים אלו עשויים להשפיע בטווח הארוך על הביצועים של תיקי ההשקעות.

לדברי אליוט פרנקל, מנהל קשרי חוץ ב־PRI העולמית, עד היום חתמו על היוזמה כ־540 גופים מוסדיים מ־38 מדינות, המנהלים כ־18 טריליון דולר בנכסים. לדבריו, הגופים הידועים יותר החתומים על היוזמה הנם Calpers, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, USS וגופים מוסדיים דוגמת ו־Black Rock AXA. "להערכתנו, מדובר רק ב־10% מסך כל הנכסים המנוהלים בעולם, כך שהדרך עוד ארוכה", אומר פרנקל, ומוסיף שליוזמה אין יכולת אכיפה משפטית, אך חברות רבות מרגישות מחויבות אליה.

PRI מיוצגת בארץ על ידי Greeneye העוסקת בייעוץ להשקעות אחראיות (Responsible Investments) ובהערכה בלתי תלויה של חברות ציבוריות ופרטיות בתחומים של סביבה, חברה וממשל תאגידי. לדברי נגה לבציון נדן, מנכ"לית Greeneye, שיפור איכות הדיווח בחברות הישראליות בנושאי ESG יאפשר לפתוח את השוק הישראלי בפני משקיעים זרים בעלי מדיניות השקעה לטווח ארוך, במיוחד כעת, על רקע המעבר של ישראל למדד MSCI של המדינות המפותחות.

מדיניות מוצהרת

סאמרפילד מסביר שרוב הכסף של USS מושקע בשווקים הגלובליים, ורק 45% מושקעים בבריטניה. "אנחנו מנהלים מגוון רחב של נכסים - אקוויטי, נדל"ן, אג"ח ועוד - כאשר בסיכומו של יום נשתדל להיצמד לעקרונות ההשקעה האחראית שלנו". סאמרפילד מציין, כי כל קרן פנסיה בבריטניה חייבת שתהיה לה מדיניות השקעה מוצהרת שלפיה היא פועלת, ונכון להיום, ל־83% מקרנות הפנסיה הבריטיות יש מדיניות כזו. "אנחנו מחויבים למקסם את תשואת ההשקעה של העמיתים לטווח הארוך ולהשקיע בחברות עם מדיניות אחראית, כי אנחנו מאמינים שמדיניות השקעה כזו נותנת ערך מוסף למשקיעים".

איך אתם אוכפים בתאגידים את עקרונות ההשקעה האחראית?

סאמרפילד: "המטרה שלנו היא להשקיע לטווח הארוך, ולפיכך אנחנו נוקטים גישה אקטיבית. ראשית, נדאג למעורבות שלנו באמצעות הצבעה באסיפות בעלי מניות רגילות או מיוחדות, ואנחנו פעילים מאוד בקרב פורטפוליו החברות שבהן אנו משקיעים כאשר אנו רואים סיכונים שעלולים להשפיע עלינו כמשקיעים, בין אם מדובר בסיכונים סביבתיים, חברתיים או אחרים".

אילו נושאים מוגדרים כבעייתיים?

"מדובר לרוב בסוגיות עקרוניות, כגון תוכניות התגמולים למנהלים בכירים - האם הן עומדות ביחס ישיר לטובתם של בעלי המניות. אנחנו נפגשים עם ההנהלה של החברה, מדברים איתם על הדו"חות הכספיים, על נושאים תפעוליים, אסטרטגיים ואחרים, וגם מעלים את נושאי ה־ESG, מתוך כוונה שבבוא הזמן, ההתייחסות של ההנהלה לנושאים אלו תהיה הוליסטית, ולא נפרדת, כחלק מהרצון של התאגיד לייצר ערך מוסף לבעלי המניות שלה לטווחים הקצר, הבינוני והארוך. בעבר, היינו נפגשים ביוזמתנו עם תאגידים, אולם בחודשים האחרונים אנחנו רואים מגמה של חברות שמגיעות אלינו מיוזמתן".