בלעדי: מספר המרצים באוניברסיטאות ירד ב־20% בתוך שמונה שנים

מספר חברי הסגל באוניברסיטאות בישראל הולך ויורד, בעוד ממוצע הגיל של חברי הסגל הולך ועולה. כך עולה מבדיקה שערכה הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) במועצה להשכלה גבוהה. מטרת הבדיקה היתה לבחון את מספר האנשים שהאוניברסיטאות מעסיקות בדרגת מרצה - הדרגה הנמוכה ביותר מקרב חברי הסגל הבכיר.

מדובר בצעירים אחרי דוקטורט או פוסט דוקטורט, שאמורים להוות את העתיד של האקדמיה. הבדיקה הראתה שמאז החלו הקיצוצים במערכת ההשכלה הגבוהה בתחילת העשור, חלה ירידה דרסטית במספר חברי הסגל בדרגת מרצה: מ־720 בשנת 2000 ל־580 ב־2008, ירידה של 20%.

על פי נתוני הות"ת, הירידות החדת ביותר במספר המרצים היו באוניברסיטת תל אביב, מ־180 מרצים ב־2000 ל־60 מרצים ב־2008, בטכניון מ־29 מרצים ב־2000 ל־6 מרצים ב־2008, ובבר אילן מ־126 ל־110.

הגיל הממוצע של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל צובר פער משמעותי ממדינות המערב - הוא עומד על 54.6 לעומת 43.4 בארצות הברית וממוצע שנע בין 42 ל־46 במדינות המפותחות באירופה. על פי הות"ת, הגיל המבוגר של חברי הסגל בישראל נובע מכך שדוקטורנטים נשארים לעבוד או ללמוד בחו"ל, וכן משום שתקנים חדשים באוניברסיטאות כמעט ולא נפתחים.

"באקדמיה יש ארבע דרגות - מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. דווקא בדרגת המרצה יש את הירידה החדה ביותר", אומר יו"ר ות"ת פרופ' שלמה גרוסמן. "עקב הקשיים הכלכליים האוניברסיטאות מקפיאות תקנים כשחברי סגל פורשים, ואין קליטה של סגל חדש".

על פי הנתונים, כלל סגל האוניברסיטאות בישראל ירד בין 2000 ל־2008 ב־6%, בעוד מספר הסטודנטים עלה, כך שהיחס בין מספר הסטודנטים לחברי הסגל עלה מ־1 ל־16 ל־1 ל־26. "לא מדובר בהתייעלות, אלא בקיצוץ שמשפיע על רמת ההוראה והמחקר", אומר גרוסמן. "הבעיה כמובן משאבים. ראש הממשלה היוצא, בתוספת שנתן לנו בשנה האחרונה, אפשר קליטה של כ־100 מדענים וחוקרים בשנה הנוכחית, אבל זה לא מספיק. דו"ח שוחט הצביע על חוסר של יותר מ־600 חברי סגל נוספים שיווצר בחמש השנים הקרובות".