אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: להסתכל למציאות בעיניים צילום: מאיר אזולאי

במת כלכליסט: להסתכל למציאות בעיניים

נתניהו טוען כי הורדת המסים והקטנת משקל הוצאות הממשלה בתוצר מביאה לתחרותיות. הוא מתעלם מהידרדרות מערכת החינוך ופיגור בתחום התשתיות

07.07.2009, 07:30 | אביה ספיבק

"אדוני ראש הממשלה, בפורום היתה תמימות דעים לפיה אין צורך להמשיך ולהקטין את משקל הממשלה והמסים בתוצר, העומד על 43%. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע הארצות המפותחות, בתוך טווח שבין 36% ביפן וארצות הברית ו־53% בארצות סקנדינביה. ואם נביא בחשבון את ההוצאות הגדולות יותר בישראל לביטחון ותשלומי ריבית על החוב הממשלתי הגדול, נראה שלא ניתן להמשיך בהקטנה".

הדובר הוא דוד ברודט, המנהל האקדמי של פורום קיסריה, ולשעבר ראש אגף תקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, שסיכם את מסקנות הכנס באוזני ראש הממשלה, בנוכחות כל אנשי הכנס.

איך הסקטור הציבורי עוזר לסקטור הפרטי

מאחורי הניסוחים היבשים והמספרים נטוש ויכוח עז על עתידה ודמותה של החברה הישראלית. משתתפי הפורום היו אנשים שבמשך שנים תמכו בהפרטה ובהקטנת משקל הוצאות הממשלה בתוצר, וביתרונות שאלו הביאו לצמיחה בישראל. אבל הם רואים את ההידרדרות במערכת החינוך (ובכלל זה אוניברסיטאות), את הפיגור הגדול בתשתיות (רכבות, כבישים, מים), ואת אי־השוויון הגדל בישראל. לכולם ברור שכדי שישראל תהיה מקום שירצו לחיות בו, צריך לטפל בנושאים אלו, המחייבים תקצוב ממשלתי - שלא יימצא בימי מדיניות של הורדת מסים והקטנת הוצאות הממשלה.

כזכור, נתניהו הוא שניסח את האידיאולוגיה של צמצום הוצאות הממשלה בכהונתו כשר אוצר, שעל פיה הסקטור הציבורי הוא האיש השמן הרוכב על האיש הרזה, המסמל את המגזר העסקי. כלומר, זהו טפיל שאין בו שום תועלת. ואולם, בפורום צוטטו מחקרים המראים שדווקא הוצאות הממשלה על חינוך ותשתיות הן המפתח לצמיחה בעולם המודרני. במושב על תעשיית ההייטק הוסכם על כולם כי מהפכת ההייטק, שהתחוללה כולה בסקטור הפרטי, קרתה בזכות הוצאות הממשלה על חינוך גבוה בתחומי הנדסת מחשבים ומתמטיקה; בזכות ההוצאה הצבאית על תקשורת ומחשבים; ובזכות קרנות להשקעה שהיו בשותפות ממשלתית.

אולם נתניהו טרם עיכל את התמורה הדרמטית הזאת בתפקיד הממשלה שהוא עומד בראשה. בהרצאתו (שנועדה בדרך הטבע בעיקר לחדשות הטלוויזיה - ולכן תוזמנה לאחרי שמונה בערב) טען כי הורדת המסים והקטנת משקל הוצאות הממשלה בתוצר הן המפתח לתחרותיות בעולם. לטענה שישראל הגיעה למקום טוב באמצע השיב נתניהו כי כל המדינות יראו בקרוב את האור, ויבינו שיש צורך להקטין את הוצאות הממשלה כי הגלובליזציה מחייבת תחרותיות.

אי אפשר להמשיך להתעלם

מר נתניהו מתעלם מכמה עובדות מאירות עיניים. העובדות הן שהארצות שזוכות שנה אחר שנה לדירוג הגבוה ביותר בתחרותיות העולמית הן ארצות סקנדינביה, שבהן מיסוי גבוה, שירותים טובים, חינוך מצוין, וממשלה יעילה להפליא ולא מושחתת. הוא מתעלם מכך שהביקורת של גופי הדירוג על ישראל מתמקדת באי־יעילות הממשלה ובפיגור במערכת ההשכלה. הוא גם מתעלם מכך שבשנים הקרובות המיסוי יעלה בכל העולם, כדי לשלם בחזרה את החובות הכבדים שנוצרים בגלל המשבר הנוכחי.

אבל מר נתניהו לא יוכל להמשיך ולהתעלם מהמציאות. תקציב 10–2009 משקף את המפגש הלא נעים של האידיאולוגיה עם המציאות: הבטחת הבחירות להוריד מסים הסתיימה בתקציב עתיר בהעלאות מסים עקיפים.

אבל אם בסופו של דבר מתפשרים עם המציאות, מה כבר הנזק שגורם תהליך שמתבסס על אידיאולוגיה לא מציאותית? האם אין זו דרך החיים הרגילה של הפוליטיקה? ממש לא. הבעיות בפניהן אנו עומדים דורשות פתרון, תכנון ומחויבות ארוכי טווח. לכן, חשוב מאוד שהממשלה תיפגש כבר עכשיו עם המציאות, אחרת נקבל תוצאות גרועות כמו מערכת המס של התקציב האחרון.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות