תיק ילדותי כמשל: החלטות שמתקבלות באיחור יחסי ופיקוח לא הדוק על הסדר הנושים

דוגמה לתיק שהמעורבים בו נפגעו מהשבתון של אלשיך אף שהדיונים בו לא בוטלו הוא זה של רשת בגדי הילדים "ילדותי", שהגישה בקשה להקפאת הליכים ב־17 במאי. החלטתה של אלשיך בעניין נמסרה רק בחלוף 48 שעות, אף שבימים כתיקונם היא נותנת החלטות בבקשות מסוג זה עוד באותו יום, בגלל המשמעות הגדולה שיש לשעות שחולפות מהרגע שבו מוגשת בקשה ועד להחלטה.

תיק הקריסה של ילדותי מתנהל זה חודשיים בפיקוח ומעורבות מינימליים של השופטת אלשיך, שקיימה אמנם שני דיונים, אך כמעט ואינה מעורבת במתן הנחיות ובפיקוח על אופן גיבוש הסדר הנושים. התוצאה: הסדר הנושים מעגן בעיקר את האינטרסים של בעלי הרשת שקרסה, בני הזוג צאיג, ופחות את אלה של הנושים, שהיקף החובות כלפיהם עומד על 10 מיליון שקל.

כך לדוגמה חשף "כלכליסט" לפני כשבועיים כי בניגוד לטענת נאמן הרשת רו"ח יובל קידרון, ועו"ד שלום (שולי) גולדבלט המייצג אותו, שלפיו יתרמו בעלי הרשת לנושים 750 אלף שקל באמצעות מתווה הקשור לדירת מגוריהם, הנושים דווקא נפגעים מהמהלך שכן כתוצאה ממנו הם לא יוכלו לפעול למכירת דירת המגורים — שהוערכה לפי חוות דעת שמאי ב־2.2 מיליון שקל. בבקשות שהוגשו לאלשיך הוצג נושא הדירה כאילו הוא לטובת הנושים, והדברים אף נאמרו במהלך הדיון. השופטת אלשיך לא התנגדה לאופן המטעה של הדברים, ורק בעקבות הפרסום ב"כלכליסט" שונו הניסוחים המתייחסים לדירת המגורים כך שלא נטען שמדובר בתרומה מצד בעלי הרשת.

במהלך אסיפת נושים שהתקיימה שלשום דרשו הנושים בעלי הערבויות האישיות שהבית יימכר ותמורתו תועבר - לאחר ניכוי חוב לבנק לאומי - לקופת הנושים. עו"ד גולדבלט התנגד בתוקף למהלך והודיע נחרצות כי "הדירה לא תעמוד למכירה". נושים שהשתתפו באסיפה מחו על כך שבני הזוג, שנתנו ערבויות אישיות בסכום של מיליוני שקלים, נשארים לפי ההסדר עם 28% מהרשת, עם עבודה קבועה ברשת לשנים הקרובות, ועם דירת המגורים ששועבדה לטובת הנושים. אפשר להניח כי בפיקוח הדוק יותר מצד אלשיך - זה לא היה קורה.