סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: מתחמם

אינטרנט: מאחורי הקלעים של ג'ימייל

לגוגל כבר התרגלנו, גם לכרום. עכשיו הגיע תור ה-Google Chrome OS. כן, אחרי חודשים של ציפייה (ושנים של תחזיות), ענקית החיפוש הודיעה כי בעוד שנה וחצי תציג מערכת הפעלה לכל דבר ועניין. הפצת הלינוקס הזו לא תתחרה באנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל לסלולריים, אבל אמורה לעשות שמות בתזרים המזומנים של מיקרוסופט. לעת עתה הרוב מפרגנים, אבל אם לשפוט את סיכויי ההצלחה של GCO על פי הנכונות לאמץ את כרום, הרי שלברין, פייג' ושמידט צפויה לא מעט עבודת שיווק.

עד שתגיע המהפכה, גוגל נענתה לתחינותיהם של משתמשי ג'ימייל והפכה את ה-Labels המטרידות לאלמנט דמוי תיקיות. בבלוג הפיתוח של שירות המייל חושפים מעט נתונים מאחורי הקלעים ומגלים מהם דפוסי ההתנהלות של מנוייו. מומחה השימושיות אמיר דותן מנתח את השינוי הממשקי.

הבחירות לנשיאות ארה"ב הסתיימו, ובכירי הממשל הקודם ממשיכים להוכיח שהחלפתם היתה הכרחית: מארק פפייפל, המשנה ליועץ לביטחון לאומי בממשל בוש, קרא השבוע להעניק פרס נובל לשלום למייסדי טוויטר, משום שהשירות שלהם סייע להפצת המחאה האיראנית בכל העולם (ולאחרונה משמש לקידום הדיון על איברי מין של גורילות). בבלוג RWW חושבים שזה אמנם קצת מוקדם, אבל לא פוסלים את ההצעה על הסף. המדור מבקש לא לקפח אחרים ולהעניק פוליצר להוגה המוספים הפרסומיים, אוסקר ליוצרי ה-LolCats ואת מפתח העיר לספיידרמן.

גם בלי קשר לאייטם הקודם, ב-Fast Company מעלים מחשבה מעניינת על עידן הקוויקי שלנו: מחקר מגלה כי המהירות והאוניברסליות שמעמידה לרשותנו הטכנולוגיה היא חרב פיפיות - מצד אחד, היא מקצרת תהליכי הפצה ואימוץ של תופעות תרבותיות וחברתיות. מאידך, התחלופה כל כך מהירה שלדבר אין חשיבות (או משמעות) מעבר לזמן הקצר שבו הוא נמצא בכותרות. מן הצד השני ניצב בעל טור בכיר בוול סטריט ג'ורנל, שמשוכנע שהמין האנושי מסוגל להתמודד עם עומס המידע, ואף להפיק ממנו תועלת. "אם עברנו את מכונת הצילום", כתב, "נעבור גם את טוויטר".

וטוויט אחרון: הבלוגר אסי שרעבי בוחן את יכולותיו של האתר לשמש כמאגר תשובות מעשיות בזמן אמת.

גאדג'טים: קליטה קשה צפויה לאייפון

בשורות מרות לישראלים שפתחו תוכנית חיסכון לרגל בוא האייפון: הסלולרי של אפל נועד לשימוש באקלים ממוזג בהרבה מזה השורר בארץ בחודשי הקיץ. כשחם לו - הוא נצבע בוורוד ויוצא לחופש. וזו, אגב, לא הבעיה היחידה שלו; או שלכם, אם בחרתם לרכוש אותו דרך פלאפון ואורנג'. אלה יוסיפו אתכם לרשימת ההמתנה שלהן רק בתנאי שתמסרו פרטים אישיים ובלתי רלבנטיים כמו כתובת או ת"ז, ותתירו להן להפגיזכם בפרסומות.

נוקיה אמנם לא מחליפה את סימביאן באנדרואיד, אבל הנה בשורה טובה לישראלים שאין להם מושג במה מדובר: HTC Magic, הסלולרי המבוסס על מערכת ההפעלה של גוגל, ישווק בארץ על ידי פלאפון.

מירס, מפעילת הסלולר הנוכחת נפקדת של ישראל, עומדת למכירה.

מייקל ארינגטון מטקרנץ' נכנס לשוק החומרה, ומכריז כי בתוך כחודש ישיק את ה-CrunchPad , מחשב לוח עם מסך מגע בגודל 12 אינץ'. המתחרים מהבלוג SAI מפרגנים ותוהים איך אף חברה אחרת לא הקדימה את ארינגטון.

קוד פתוח: מכוננים תרבות

 

החדשות על רכישת פיראט-ביי והכוונה להפוך אותו לשירות חוקי למהדרין מעוררות דיונים לא מעטים בבלוגספירה העולמית. ל-NeeTeeVee יש כמה הצעות להצלת האתר, ב-Mashable מהמרים שסיכויי ההצלחה של המיזם החדש נמוכים למדי וב-Paidcontent בוחנים מה קרה לשירותים קודמים שניסו לחזור בתשובה.

ובינתיים, בצד השני של האוקיינוס, חברת מחקר בריטית קובעת כי אנשים יסכימו לזנוח את שיתוף הקבצים בתנאי שיציעו להם לרכוש שירים, סרטים ומשחקים במחירים נמוכים יותר. מעוניינים לרכוש המון מוזיקה במעט כסף? הנה כמה לינקים.

מחקר שערכו שני משפטנים אמריקאים מגלה כי מערכת הפטנטים הנוכחית מנוגדת לתכלית שלשמה נקבעה (קידום המדע והאמנות השימושית). על פי הסימולציה שערכו, גם מעבר לקוד פתוח לא מייצר את התוצאות המיוחלות. האידאל הוא שילוב בין שמירה על נחלת הכלל לבין השיטה הקיימת.

והנה פטנט שימצא חן בעיני ביבליופילים ומו"לים: אמזון, יצרנית הקינדל, הגישה בקשה לפטנט שיאפשר לה להציב פרסומות בספרים אלקטרוניים וכאלה שהודפסו על פי דרישה. חבל, זה היה גאדג'ט עם עתיד.

בפרויקט גוטנברג, להבדיל, חוגגים את יריד הספרים האלקטרוניים הרביעי, ומציעים מיליוני כותרים להורדה חינם.

הבלוגר אניל דאש מסכם בצורה נאה ותמציתית את מהותו של Free, ספרו הבעייתי של כריס אנדרסון: חשיבותו אינה מבוססת על נכונות הנתונים המדעיים והכלכליים הממלאים אותו; תכליתו לכונן תרבות. ב-Tech Liberation הולכים עוד צעד קדימה ואומרים שהספר לא שווה קריאה, הוא שווה דיון. השתכנעתם? יש עותק לקריאה חינם.

ובאותו עניין: מהי יצירה מקורית, מתי השפעה תרבותית והשראה הפכו לעניינים הנמדדים על פי חוקי קניין רוחני, ומדוע המערכת המשפטית מצדדת במנגנוני זכויות יוצרים שתכליתם העיקרית להגן על תאגידים?

בפינצטה

והשבוע בדיוני הכנסת על חוק המאגר הביומטרי: ח"כ מאיר שטרית מעניק פרשנות חדשה למושג "שקיפות" ומגרש צלם.

משרד החוץ, לחלופין, מתקשה להפנים את ההבדל בין הפעילות המקוונת האותנטית שליוותה את המהומות באיראן, לבין גיוס מגיבים סמויים שיקבלו משכורת תמורת קידום מדיניות ישראל באתרים שונים. תענוג לשלם מסים.

הגרדיאן מבקש את עזרת הציבור במיפוי הצנזורה ברשת.

כשהמוזיקה שלנו שמורה באייפוד, הסרטים במחשב והספרים בקינדל - כיצד נפגין סנוביזם תרבותי, ומה יעלה בגורלם של המדפים הריקים מאלבומים, ספרים ותקליטורים?

פרנק רוז, עורך ב-Wired, מדבר על בינה מלאכותית, עתיד הטלוויזיה, אפל וסטיב ג'ובס ועוד.

קווין קלי, בעוד פוסט נהדר, מחבר בין ערים, טכנולוגיה, ציוויליזציה, מוזיקה, עוני, הגירה ועוד עניינים.

האם מוזיקה קדמה לשפה, והאם היכולת ליצור כלי נגינה ולהלחין מוזיקה היא חלק מטכנולוגיה חדשנית שקידמה את המין האנושי?

שני מדענים נעזרים בהיסטוריה המינית והגנטית של יהדות אשכנז כדי להוכיח שהאבולוציה האנושית לא עצרה לפני 50,000 שנה ושמגוון ועירוב גנטי משפיע לטובה על גובה ה-IQ. יאללה, מי נעלב ראשון?

כך תתקינו לינוקס על מחשב מאותגר במיוחד.