פלאנט ביו: האם חברות הביומד הגיעו לבורסה מכוכב אחר?

חברות הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי הן עוף מוזר, כמעט חייזרי, בבורסה של תל אביב. הדיווחים שלהן כתובים בשפה לא ברורה ולא מובנת, שכוללת לעתים מונחים רפואיים מפולפלים ורגולציות מעורפלות. התוצאות הכספיות שלהן מוזרות - לרוב בשורת ההכנסות תמצאו 0 ובשורה התחתונה הפסדים של מיליונים.

המשכורות למנהלים שלהן נקבעות בסטנדרטים לא ידועים על כוכב הלכת שלנו (ובטח לא נגזרות מההכנסות). פירושן לתקנות החוק ורשות ניירות הערך נראה לפעמים כאילו אין לו כמעט קשר לכדור הארץ - אלא לפלנטה אחרת. נקרא לפלנטה הזאת "פלאנט ביו".

פלאנט ביו הוא עולם רוחש וגועש חברות והמצאות, עולם בו מוחם הקודח של רופאים פוגש את מוחם הקודח של יזמי שוק ההון ומוליד יצורים חדשים. יצורים אלה נסחרים כיום בבורסה של תל אביב, כשהם מנסים נואשות לתקשר עם משקיעים תמימים - שפשוט לא מבינים את השפה.

נביא כאן מספר דוגמאות מהשבועות האחרונים של אירועים בחברות הביומד שהדרך היחידה לפרש אותם היא כסוג של אי הבנה תרבותית בין יושבי פלאנט ביו ליושבי כדור הארץ. 

אי הבנה תרבותית 1: עיקום הזמן-מרחב

בתורת היחסות טען אינשטיין כי כאשר נוסעים בין פלנטות מרוחקות, זרימת הזמן משתנה. כך גם בנוגע למעבר המידע בין פלאנט ביו לכוכב שלנו. למשל במקרה של חברת ביו סל. החברה, שפעילותה היחידה היא אחזקתה בפרוטליקס, דיווחה כי ב-28 ביוני בשעה 11:00 נודע לה על כך שהחברה בת השיקה תוכנית לטיפול ביתי בניסוי שהיא עורכת במוצר לטיפול בחולי גושה.

פרוטליקס דיווחה לבורסת ה-AMEX בה היא נסחרת על ההודעה המשמחת 3 ימים קודם לכן - ב-25 ביוני.  זרימת הזמן החמקמקה בין פלאנט ביו לכדור הארץ גרמה ככל הנראה לכך שבביו סל, שם כזכור אין הרבה מה לעשות חוץ מלעקוב אחרי פרוטליקס, לא ייראו אותה. אין סיכוי שקרה כאן משהו אחר - כי איחור של יותר מ-24 שעות במסירת הודעה מסוג זה עלול להיחשב עבירה על החוק.

דוד אביעזר מנכ"ל חברת פרוטליקס

גם בחברת לייפוייב ראינו באחרונה זרימה מוזרה כזאת של הזמן. ב-21 ביוני בשעה 15:28 דיווחה לייפוייב על חתימת חוזה עם מפיץ חדש. בדרך כלל בחברות הביומד - קודם מודיעים, ואז המניה מזנקת. כאן, המניה זינקה ביום המסחר הקודם ב-6.8%, ובבוקר יום ההודעה ב-8% - כשבשני ימי המסחר נסחרה במחזורים חריגים. שוב היכתה בבורסה תופעת עיקום הזמן-מרחב. זה מה שקורה כשעושים עסקאות עם חייזרים.

ניסינו להשיג את תגובות 2 החברות למקרים אלה - אך ללא הצלחה.

אי הבנה תרבותית 2: באיזה שפה אתם מדברים?

השפה של פלאנט ביו שונה משפת העברית, ועניין זה יוצר בדרך כלל הרבה מאוד אי הבנות. לפעמים אי ההבנות מייצרות החלטות לא ברורות. אחרת, קשה להסביר מדוע כמעט כל דיווח של חברת ביומד, מהותי או לא מהותי לפעילות החברה, מצליח להגדיל מחזורי מסחר ולהקפיץ את המניה. בכמה מהמקרים ברור כי אנשי הבורסה של תל אביב פשוט לא הבינו את שפת החייזרים מפלאנט ביו.

כך למשל במקרה של חברת מעין ונצ'רס - שדיווחה בתחילת החודש על פגישה בין החברה בת גיזומקס לבין ריי אוזי, ארכיטקט התוכנה של מיקרוסופט. החממה הטכנולוגית הבורסאית דיווחה כי כבר יש לה שיתוף פעולה קיים עם מיקרוסופט וכי הפגישה אינה באה ללמד על התפתחות חדשה ודרמטית - אבל המשקיעים לא הבינו את השפה המוזרה ושלחו את המניה לזינוק של 9%.

ריי אוזי עם יוסי ורדי בכנס מיקרוסופט בתל אביב | צילום: אוראל כהן

מקרה נוסף מהעת האחרונה הוא המקרה של ביונדווקס, המפתחת חיסון לשפעת. באמצע מאי האחרון דיווחה החברה כי קיבלה אישור סופי לניסוי קליני - כאשר אישור זה הספיק למשקיעים בבורסה לשלוח את המניה לעלייה של 30%. למשקיעים כנראה לא היה אכפת שהחברה קיבלה אישור עקרוני 8 ימים קודם לכן, וההבדל בין אישור עקרוני לסופי הצדיק בעיניהם עלייה של 30% בשווי החברה. יכול להיות שאם היה מוסבר הנושא בשפה מובנת לכל הצדדים, אי נעימות כזאת היתה נמנעת.

המקרה המעניין מכולם שייך לחברת איתמר מדיקל, שדיווחה על קבלת קוד למוצר שלה מאיגוד הרופאים האמריקאי. קוד זה אומר שהמוצר של החברה יעבור בדיקות, ואם יתברר כמוצלח, יוכלו הרופאים לדרוש החזרים על עלותו מחברות הביטוח. קוד זה הספיק למשקיעים להזניק את המניה ב-28%, אבל חשוב מכך, הצליח לבלבל את מערך יחסי הציבור של החברה.

בהודעה לעיתונות שפירסמה החברה באותו יום נכתב כי "ההתאחדות הרפואית האמריקאית הודיעה שמכשיר ה-WatchPAT - של איתמר מדיקל קיבל את קוד ה-CPT בקטגוריה III המאפשר לרופאים לקבל החזר מהמבטחים עבור שימוש ב-WatchPAT". כלומר, ניתן להבין ממשפט זה כי החברה קיבלה את האישור, בזמן שבפועל - על כדור הארץ - היא עדיין ממתינה לו. והבלבול לא היכה רק ביחסי הציבור, גם כמה מהעיתונאים המסקרים את החברה האמינו ליחסי הציבור ופירסמו כי איתמר מדיקל כבר קיבלה את האישור המיוחל. אולי בגלל זה המניה עלתה ב-28% באותו יום, ואולי אם היינו חיים כולנו על אותו כוכב אי הבהירות הזאת היתה נמנעת.

ה-Watch Pat של איתמר מדיקל. חבר מכוכב אחר

מאיתמר מדיקל נמסר בתגובה: "מעיון נוסף בדיווחים, אין הבדל מהותי בין שתי הגרסאות והמסר זהה בשתיהן".

אי הבנה תרבותית 3: כוחה של הטלוויזיה

ידוע שכשחייזרים מבקרים בכוכב שהם לא מכירים, כל המצאה נראית להם מדהימה וחדשנית. זאת, גם אם לתושבי הכוכב ההמצאה נראית משהו יומיומי ומשעמם. כך למשל לאנשי חברת הביוטכנולוגיה ביוקנסל, המנסה לפתח תרופה לסוגים שונים של סרטן, נראית הטלוויזיה כהמצאה מרגשת מאוד. אחרת, אי אפשר להסביר מדוע דיווחו לבורסה על ראיון צפוי של יו"ר החברה בערוץ 1.

אברהם הוכברג, יו"ר ביוקנסל | צילום: מיכאל קרמר

חברות נסחרות אמורות לדווח על אירועים מהותיים לחברה, ולא סתם על הודעות שמתאימות יותר ליחצ"ני החברה - אבל נראה כי כאן הטלוויזיה עצמה נראתה מאורע כביר כל כך לחברה, שלא יכלו לחסוך מהמשקיעים את הידיעה.

ביוקנסל לא לבד בין החייזרים בתמיהה על אמצעי התקשורת המתוחכמים של כדור הארץ. הגדילה לעשות בנושא זה חברת די מדיקל, שבחרה לבשר למשקיעים על ראיון של סמנכ"ל החברה ברשת חברתית באינטרנט. כנראה אין רשתות חברתיות בפלאנט ביו, ותושבי הכוכב אינם מסוגלים לדעת אם מדובר באירוע מהותי או לא.

זה הזמן לתת מילה טובה למשקיעים בבורסה של תל אביב, שבשני המקרים לא העלו את מניות החברה. אולי כי הם דווקא כן יודעים מה היא טלוויזיה ומה היא רשת חברתית.

תגובת ביוקנסל: "במסגרת הכתבה בטלוויזיה נשאל המדען הראשי של החברה שאלות הקשורות למוצר, ההתפתחות בניסויים ומועדי הגעה לשוק, מידע שהינו בעל ערך רב למשקיעים. בנוסף, על מנת לעמוד בדרישות של רשות ני"ע, החליטה החברה להודיע למשקיעים ולהתריע מראש כי מידע זה ייצא בערוץ הטלוויזיה, ובכך לא להסתכן באי עמידה בתקנות ברשויות בישראל".

ועכשיו ברצינות

האם חברות הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי מתאימות לבורסה של תל אביב? כמה גורמים בענף בהחלט חושבים שלא. חברות פיתוח התרופות והציוד הרפואי הן חברות שמבלות שנים על גבי שנים בהליכים רגולטוריים מורכבים, כשבזמן זה הן שורפות כספים ולא מייצרות הכנסות. לרכבת ההרים של הבורסה, ששופטת חברות על פי רבעון - יכול להיות שזה לא מתאים.

כמה גורמים, שביקשו לא להתראין לכתבה בשמם, אמרו אמירות קשות על התנהלות חברות הביומד, בעיקר על נטייתן להוציא הודעות ללא חשיבות אמיתית לחברה, על מנת להעלות באופן מלאכותי את ערך המניה ולהגדיל מחזורי מסחר. רבות ממניות חברות אלה עלו מתחילת השנה בעשרות ובמאות אחוזים, ולדעת כמה גורמים בשוק, אין לכך הצדקה כלכלית.

כמו כן, חברות אלה היו הראשונות שיצאו לגיוסים חדשים בבורסה. בסוף חודש יוני הודיעה חברת די פארם כי היא מתכננת לצאת בהנפקת מניות למרות הערת "עסק חי" בדו"חותיה. לפני מספר ימים היתה זו כן פייט שגייסה כ-8.6 מיליון שקל בהנפקה של מניות ואופציות.

יש גוף אחד שאמור לטפל בבעיות של חברות הביומד - בין אם מדובר בבעיה נקודתית או בבעיה של הענף כולו - והוא רשות ניירות ערך. נותר לקוות כי אנשי הרשות שמו לב למקרים האלה, כמו למקרים רבים אחרים, ויצליחו לגרום לכך שמשקיע סביר יוכל לקרוא דיווח בורסה של אחת החברות ולהבין מה קרה - ובמקרים בהם החברה מסרה למשקיעים מידע לא מדוייק - להעניש אותה בכל חומרת הדין.