קוראים לזה שוק חופשי

הוויכוח המתנהל מדי שנה על רקע התקציב וחוק ההסדרים נסוב בעיקר בין תומכי השוק החופשי, המחייבים הפרטה ואיזונים תקציביים, לבין אנשי החסד המבקשים לעשות צדקה וחסד עם כל מי שאפשר - אלמנות יתומים, עניים, חולים, קשישים וכיו"ב.

אם למשל היינו מציעים להוסיף לתקציב על מנת שהתשלום לקבוצת עובדים יהיה הוגן יותר, היו קופצים עלינו אנשי השוק החופשי ואומרים: מה קורה כאן? השוק החופשי קובע את השכר. ואם היינו רוצים לגבות מס על מנת לשלם לאותם עובדים, מיד היו קמים עלינו אנשי החסד וטוענים: הכיצד אתם רוצים לגבות יותר מאותן אלמנות, חלכאים ונדכאים שגם כך חייהם קשים מנשוא.

הפיתרון הפשוט הוא: לפתות בחורות טובות לב, לבחור במקצוע האחות, לשלם להם שכר רעב, להעסיק אותם עד שיקוצו בחייהן או שיעברו לארה"ב או שיחפשו מקצוע אחר ואנו נקווה כי בינתיים נמצא כמה פתיות אחרות שיעשו את העבודה וחוזר חלילה.

במה דברים אמורים? מספר מיטות האשפוז בכלל בתי החולים מגיע לכ-22,000 (לא כולל אשפוז גריאטרי). מספר האחיות בכלל המוסדות, לרבות אשפוז גריאטרי, בריאות הנפש ובריאות הציבור, מגיע לכדי 13,000, אולם בבתי החולים הרגילים מגיע מספרן לכ- 9,100. הערכות שונות נוקבות בתקינה לא מספיקה, הנופלת מהצרכים בלפחות 20% -30% על פי סטנדרטים מערביים של כמות אחיות למספר חולים.

מספר המסיימות מדי שנה את בתי הספר לסיעוד, עומד על 1,100 אחיות לעומת צורך שנתי של 2,000 ובנוסף לעובדה כי שיעור האחיות מכלל האוכלוסייה הינו הנמוך במערב (5.8 אחיות ל- 1,000 נפש), הרי צפוי שמספר זה יירד נוכח כמה סיבות: א. אין מספיק מסיימות קורסי אחיות. ב. נטישת המקצוע עקב שחיקה בגלל תקינה לא מספקת ותגמול נמוך מדי. ג. הגירה לחו"ל (בעיקר ארה"ב) בעקבות הצעות עבודה קוסמות לאחיות מוסמכות.

לנוכח עובדות אלה, משרד הבריאות לא עומד מנגד ובהסכמת משרד האוצר, שסיפק את המימון, מציע תוכנית של הסבת אקדמאים לאחיות מוסמכות במסלול של שנתיים וחצי במימון 80% מעלות הלימודים, שמחירם הבסיסי מגיע לכ-24,000 שקלים, בתמורה להתחייבות לעבוד במשך ארבע שנים לפחות במקצוע.

לכך יש להוסיף "עובדה" כי שכר האחיות "גבוה" כטענת ד"ר שושנה ריב"א – ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, על פי דבריה שצוטטו ב-YNET. במידה שהציטוט נכון, שכר אחות מגיע ל- 10,000 שקלים.

העובדות, מסתבר, הן שונות ועצובות בהרבה.

אחות מתחילה לאחר קבלת התואר האקדמי, מקבלת ללא משמרות שכר של כ- 5,500 שקלים ברוטו (תלוי גם במוסד) היא מתמודדת בעבודה קשה בלחץ הנפשי והפיזי .היא מתמודדת עם תת תקנים, כלומר גם כאשר המחלקה רק בתפוסה של 80%-90% (לעיתים אף למעלה מ-100%) התקינה הישראלית אינה מזכירה במאומה את התקינה האמריקאית או המערב אירופית. הסיכון שהיא נחשפת אליו ממחלות מדבקות ושאר מרעין בישין הוא גבוה ומחייב תוספת סיכון כפי שהדבר מקובל בעבודות מסוכנות אחרות. היא נדרשת לעשות משמרות לילה ושבתות, אמנם בתמורה נוספת, אבל מדובר בעבודה קשה שמשבשת את החיים ולעיתים משמרות אלה נכפות עליה מחוסר ברירה.

איפה השוק החופשי?

כעת נשאלת השאלה היכן כאן השוק החופשי: אחות "שנלכדה" בעבודה הזאת לאחר שהשקיעה שנים מחייה במסגרת לימודים תובענית, העולה בקשייה על מרבית המקצועות, יוצאת "לשוק" ורואה לפניה מוסדות ממשלתיים וקופות חולים המהווים 95% ממנו, ושכר שנקבע על ידי פקידי האוצר והסכמי שכר הכרוכים באלף ואחד גורמים לא רלבנטיים.

כעת היא עומדת בפני דילמה קשה. האם לחפש מסלול חיים אחר ולוותר על השקעתה, האם להגר לארה"ב ולקבל שכר גדול פי ארבע ויותר ובתנאי עבודה משופרים לאין ערוך?

השוק החופשי דווקא עובד והוא שמביא להידלדלות של כמות האחיות ורמתן, נוכח הבריחה מהמקצוע בכלל ומהארץ בפרט, והעומס המוטל על אלה שנותרו במקצוע או התמימות שנכנסו אליו, הולך ועולה. אין באמת שוק חופשי כאמור. בתי החולים המתוקצבים חלקית על ידי המדינה, מושפעים מהנחיות האוצר, כך שגם אילו היו רוצים להציע לאחיות שכר גבוה יותר, הם אינם יכולים.

אילו היה כאן שוק חופשי ומוסדות פרטיים המחייבים את החולים וחברות הביטוח לשלם את המחיר המלא, שכר האחיות היה קרוב יותר לשכרן בארה"ב, כפי שהדבר נכון לגבי מהנדסי האלקטרוניקה והמתכנתים, שפערי השכר שלהם ממקביליהם האמריקניים הרבה יותר נמוכים.

תקציב משרד הבריאות השנה הוא כ-19.5 מיליארד שקלים. תקציב משרד הבריאות כולל תמיכה של כ-12 מיליארד שקלים בקופות החולים שתקציבן הכולל עומד על כ- 26.3 מיליארד שקלים, דהיינו היתרה של כ-14.3 מיליארד  שקלים באה ממקורות עצמאיים של הקופות, שעיקרן גבייה מחבריהן. כמו כן תומך המשרד בבתי החולים הממשלתיים בסכום של כ-6.4 מיליארד  שקלים.

בפועל, אנו כאזרחים, נהנים מרמת שירותי בריאות מסוימת, טובה יותר או טובה פחות, זה עניין לויכוח. מה שברור כי גם ברמה הנוכחית חלק ממי שנושא בנטל של הביטוח הרפואי שלנו הן האחיות. כל אחת מהם מסבסדת באופן ריאלי את המערכת בכ- 5,000 שקלים לחודש. החישוב פשוט, אפילו ד"ר שושנה ריב"א סבורה ש-10,000  שקלים הוא שכר ראוי (בפועל הן מקבלות כמחצית בעבור משרה מלאה לעומת ארה"ב בה השכר הינו כ-6,000-4,000 דולר. תכפילו ב- 10,000 אחיות וב-12 חודשים - האחיות תורמות לעם ישראל על גופן השחוח ורגליהן הצבות, 600 מיליון  שקלים לשנה, אם תרצו 3% מתקציב משרד הבריאות. אם ניקח גם את תקציבי קופות החולים, מדובר בסך הכל בפחות מ-2% מהתקציב המשותף של משרד הבריאות וקופות החולים. אילו באמת היה שוק חופשי היינו משלמים 2%-3% יותר במונחי תקציב בריאות (תוספת מס בריאות של 20  שקל בממוצע לעובד לחודש) והאחיות היו מקבלות שכר ראוי יותר.

הכותב הינו מנכ"ל תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות