הניצחון על רוסיה בגביע דייויס: הישג ספורטיבי - והצלחה עסקית

אנרגיות

מיד אחרי הניצחון אתמול של הראל לוי על איגור אנדראייב במסגרת רבע גמר גביע דייויס, ניתן היה להרגיש את האנרגיות המטורפות של נבחרת ישראל והאנרגיות העייפות של נבחרת רוסיה. מחדר ההלבשה של נבחרת ישראל בקעו צרחות של אושר, עידוד ומוטיבציה. מחדר ההלבשה הרוסי אפילו לא בקעו קולות נזיפה של המאמן בשחקנים.

שפת הגוף של הטניסאים הרוסים היתה של אנשים שלא רוצים להיות על המגרש. הם נראו שבורים, והקהל הביתי עשה בדיוק מה שקהל ביתי צריך לעשות. הוא הקשה עליהם את החיים עוד יותר, העביר אנרגיות חיוביות לשחקנים הישראלים, ואפילו אם מדי פעם עבר על החוקים על הלא כתובים של הטניס - הכל היה ברוח טובה.

דודי סלע | צילום: ראובן שוורץ

קבוצתיות

טניס הוא משחק אינדיבידואלי, וגם בגביע דייויס השחקנים - מלבד הצמדים - מתמודדים אחד מול השני. אבל הפרגון והתמיכה שהשחקנים הישראלים הראו אחד לשני עשו את ההבדל. לרוסים יש שחקנים טובים יותר. לישראלים יש קבוצה טובה יותר. וזה מובן. הרוסים יחזרו לטורנירים ולגרנד סלאמים. והם ימשיכו לחיות טוב לבד - הרבה יותר טוב מרוב הטניסאים הישראלים.

הרוסים רגילים ללבד הזה. הם נפרדו מהמשפחות שלהם בגיל צעיר ולמדו באקדמיות בפלורידה, צרפת וספרד כי לא היו תשתיות ראויות ומזג אוויר טוב ברוסיה.

בישראל כמעט כולם גדלו במרכז הטניס. הם מכירים אחד את השני שנים על גבי שנים. הם בעיקרון גם די אוהבים אחד את השני. זה גם יתרון אדיר שיש לנבחרת הטניס הישראלית מול נבחרות טניס אחרות - מדובר בקבוצה שגדלה יחד ואוהבת לשחק יחד. הנבחרות האחרות פשוט בנויות מאינדיבידואלים מוכשרים, שחשוב להם יותר לשחק בטורניר עם סך פרסים של 250 אלף דולר בקזחסטן מאשר בגביע דייויס.

כייפיות

לואיס מגרם הגיע עם שני בניו ליאור ויניב מחיפה להיכל נוקיה. מגרם האבא הביא איתו אוכל ושתייה והרבה אנרגיות טובות. הוא ובניו אהדו את הנבחרת בהתלהבות רבה. הם מגיעים לכל מפגשי גביע הדייויס, ועל אף ש"רמת השרון זה בית", לפי לואיס, "כיף מאוד בהיכל נוקיה מאחר שנעים יותר".

היכל נוקיה הוא כנראה מתקן הספורט היחיד בארץ שאפשר להגיע אליו כדי ליהנות. ואיזה כיף זה להגיע לאירוע ספורט, לאכול בייגלה - ולהביא את הילדים לשבע שעות של כיף שהם בחיים לא ישכחו. "שלא תחשוב", אמר לי לואיס. "זה עלה לי 300 פלוס שקל. אבל זה שווה את זה". זה גם מכניס מאוד למי שמנהל מתקן שכזה. חבל שנבחרת ישראל בכדורגל לא יכולה לשחק בנוקיה.

הצעה

טניס הוא משחק נפלא. בתור אוהד של המשחק אני יכול לשבת שעות וליהנות מכל נקודה. ואולם גם אני וחולים אחרים למשחק לפעמיים מתעייפים ממשחקים שאורכים פי שניים יותר זמן מאשר משחק כדורגל. ולכן אני מציע כאן חוק שיהפוך את הטניס לאטרקטיבי הרבה יותר לכל הצופים, גם לכאלו שכרגע נהנים ממנו: לבטל את הסרב השני. משחק עם סרב אחד יהיה מעניין יותר כי יהיו בו יותר ראלים - חילופי כדור בין השחקנים - ויימשך פחות זמן. בטווח הרחוק הוא גם יהיה הרבה יותר אטרקטיבי לצופים וכיוצא בזה לערוצי טלוויזיה ולספונסרים.

כפיים

מגיע לאיגוד הטניס שאפו גדול על האירוע המצוין וההישג הספורטיבי הנדיר. במרכז הטניס יאכלו את הלב על ההצלחה של האיגוד, אבל אולי זה גם יגביר את המאמצים לשפץ את הבית האמיתי של הטניס הישראלי - מרכז הטניס ברמת השרון. מתקן ברמה עולמית עם 6,000 ויותר מקומות ברמת השרון צפוי להקפיץ את הענף בישראל לרמות חדשות.

בינתיים, צריך לפרגן לאיגוד שנלחם על אירוח המשחק בנוקיה, והתגלה כמנצח גדול - גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה עסקית. מלבד הרווח שנרשם אשר יוחזר לטניס הישראלי, האיגוד גם יכול לצפות לעוד ועוד הצעות מספונסרים, שכמו כולם רק רוצים להיות חלק מהנבחרת הנפלאה הזאת. נבחרת הטניס של ישראל.