אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
NBA: הסערה שלפני הקריסה צילום: איי פי

NBA: הסערה שלפני הקריסה

הליגה צופה שחורות, אבל הקבוצות מעורבות בטריידים ענקיים. למה זה קורה דווקא בקיץ הזה?

12.07.2009, 09:10 | אסף רותם

קיץ כזה לא היה כבר הרבה זמן ב־NBA: מצד אחד, צופה הליגה ירידה נוספת בהכנסות, של 2.5% עד 5% בעונה הקרובה, שאמורה לשנות את פני הליגה. במקביל, פחות מחודש לאחר שהלייקרס זכו באליפות, כמעט כל קבוצות הליגה מעורבות בטריידים ענקיים, שמשנים את הסגל בצורה דרמטית.

נערכים לתזוזת הכוכבים

נתחיל דווקא בהעברות, שכן כאן הסיפור הוא פשוט: קבוצות שמרגישות קרובות לצמרת, מתחמשות בכל שחקן אפשרי, ואילו העלובות משחררות את כל מי שהן יכולות, כי בקיץ הבא הן צריכות כמה שיותר מקום מתחת לתקרת השכר. מדוע? כי צריך להחתים את דור הזהב שמשתחרר מחוזים: לברון ג'יימס מקליבלנד, דוויין ווייד ממיאמי וכריס בוש מטורונטו.

הנה, על קצה המזלג, כמה מהשמות שכבר נשלחו בטריידים או שחתמו כשחקנים חופשיים: האלופה הטרייה מלוס אנג'לס החתימה את רון ארטסט, שכשחקן יוסטון גרר אותה במו ידיו לסדרה של שבעה משחקים לפני חודשיים. ארטסט חתם על חוזה חדש של 18 מיליון דולר לשלוש שנים.

שאקיל אוניל. מגיע לקליבלנד לקחת אליפות ולהשאיר את לברון, צילום: MCT שאקיל אוניל. מגיע לקליבלנד לקחת אליפות ולהשאיר את לברון | צילום: MCT שאקיל אוניל. מגיע לקליבלנד לקחת אליפות ולהשאיר את לברון, צילום: MCT

יריבתה של הלייקרס בסדרת הגמר, אורלנדו, איבדה את הידו טורקוגלו הטורקי שחתם בטורונטו לארבע שנים תמורת 50 מיליון דולר, אך הביאה מניו ג'רזי את השוטינג גארד האיכותי וינס קארטר, ועזרה בכך לניו ג'רזי לשחרר מקום תחת תקרת השכר. בצד המכוער של ניו יורק מקווים להביא את לברון בזכות אותו מקום תחת התקרה.

נוסף על כך, בוסטון סלטיקס החתימה את הסנטר ראשיד וולאס מדטרויט; סאן אנטוניו הביאה את הסמול פורוורד ריצ'רד ג'פרסון ממילווקי; בן גורדון משיקגו בולס עזב לדטרויט; שון מאריון מגיע לדאלאס; ואנתוני פארקר מיודענו כנראה יעבור לקליבלנד יחד עם שאקיל אוניל. הפתעת הפלייאוף - טרבור אריזה מהלייקרס, שלפי השמועות שמע מלברון שיישאר בקבוצה גם אחרי השנה הבאה (שמועות שלברון הכחיש) - חתם בסופו של דבר ביוסטון, במקום ארטסט, תמורת 34 מיליון דולר לחמש שנים.

ויחד עם כל הטריידים יש לזכור את תנאי המשחק הנוקשים של הליגה: אי אפשר להעביר שחקן, אלא תמורת שחקן/ים המרוויחים סכום דומה לשלו. ואז, אחרי כל הטריידים וכל ההחתמות, נותרנו עם חמש מועמדות בכירות לתואר — הלייקרס, סן אנטוניו, בוסטון, קליבלנד ואורלנדו - ואלו בדיוק השמות שהיו שם מתחילת המירוץ. המסקנה: ההנהלות הטובות ביותר ביקום עושות את העבודה הקשה בקיץ.

היקום נגד הניקס

בניו יורק הסיפור קצת אחר. ניו יורק השתתפה בחגיגת ההעברות כאשר פלרטטה עם ג'ייסון קיד, שהחליט להישאר בדאלאס.

למעשה, כל מה שניו יורק עומלת עליו בשנתיים האחרונות הוא להיפטר מחוזי ענק, ולהכין את המכה של הכדורסל, המדיסון סקוור גארדן, לביאתו של המשיח - לברון ג'יימס. לכן ניו יורק החתימה את המאמן הכי מעניין והכי התקפי, מייק ד'אנטוני, ולכן היו שם פעילים מאוד בשוק השחקנים. בין השאר נפטרו איכשהו מחוזי ענק של זאק רנדולף, סטפון מרבורי, סטיב פרנסיס ועוד רבים ולא טובים.

אבל אצל הניקס דברים לא יכולים להתרחש בלי בעיות. המשבר הכלכלי - כן כן, עדיין כותבים עליו - יגרום לירידה בהכנסות הליגה, שלפי הערכות הקומישינר דיוויד סטרן, תסתכם בכ־10% על פני שנתיים. ומה שייצא מכך הוא שתקרת השכר, המחושבת לפי ממוצע תקציבי הליגה, תרד בעונה הבאה במיליון דולר, ל־57.7 מיליון דולר.

זו הפעם השנייה בלבד מאז 1984, אז החלה הליגה בתקרת השכר, שחלה ירידה. כמו כן, בליגה מדברים על העונה הבאה כעונה פיננסית קשה עוד יותר מזו שהיתה, ואם כך יהיה, יעמדו הניקס בשנה הבאה מול תקרת שכר של כ־53 מיליון דולר, הנמוכה ב־10 מיליון דולר מהתקציב שאליו תכננו להגיע לקראת קיץ 2010.

ההערכות החמורות יותר, אגב, מדברות על תקרת שכר שתצנח ל־50 מיליון דולר, והמשמעות היא פשוטה: הניקס לא יוכלו להחתים שני סופרסטארים, כפי שתוכנן. וזה לפי כל ההערכות יפגע בתמריץ של ג'יימס או ווייד לעזוב את עירם ולבוא לניו יורק.

הליגה הכי סוציאליסטית

הצד השני של תקרת השכר הוא "מס לוקסוס", מס שמשלמות קבוצות שחורגות מעל תקרת השכר ביותר מ־20%, וב-NBA מדובר על "דולר לכל דולר": על כל דולר חריגה משלמת הקבוצה מס לליגה של דולר אחד. וכיוון שהסגלים היקרים חורגים בכ־87 מיליון דולר מתקרת השכר, מדובר בהמון כסף. וכך, לפי המערכת של דיוויד סטרן, מסבסדים העשירים את העניים: ניו יורק המסכנה ממשיכה לככב גם כאן, והיא ודאלאס ישלמו לליגה כ־24 מיליון דולר כל אחת. קליבלנד תשלם כ־14 מיליון דולר, בוסטון כ־8 מיליון דולר, הלייקרס כ־7 מיליון דולר, פורטלנד כ־6 מיליון דולר ופניקס כ־4 מיליון דולר. שאר 23 הקבוצות יקבלו אפוא צ'ק של 2.3 מיליון דולר על התנהגותן הטובה בבניית הסגל תחת מגבלות התקציב. סוציאליזם לתפארת.

ואגב, אין להיבהל מהמילה סוציאליזם בהקשר האמריקאי. אמנם באופן היסטורי אמריקאים מתנגדים לכל קשר אליה, אולם סקר שנערך לאחרונה מצא ששליש מצעירי ארצות הברית חושבים שסוציאליזם היא מערכת טובה יותר מקפיטליזם. וכך, סטרן יכול בסופו של דבר להתגאות לא רק על כך שיצר מערכת סוציאליסטית בארצות הברית של אמריקה, אלא גם על כך שזיהה את הטרנד שלושה עשורים לפני שהגיע למיינסטרים האמריקאי.

ובל נשכח, שאם תקרת השכר תרד בעוד 7 מיליון דולר, כל מי שירצה להרכיב סגל יקר ישלם עוד כ־6 מיליון דולר במס יוקרה, מה שמכפיל הלכה למעשה את מחיריהם של כל שחקני הדרג הבינוני ומעלה. ואת ההשפעה מרגישים כבר עכשיו: כוכבים מסתפקים בחוזים צנועים יותר מאלה שנחתמו רק לפני שנה, לא רק בסכומים אלא גם באורך החוזה. וזה כבר שינוי מהותי בהתנהגות הכוכבים, שינוי שאף אסטרולוג לא יכול היה לחזות רק לפני שנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות