בלעדי: תעשיין תובע 25 מיליון שקל בעקבות פינוי מעזה: "צה"ל זרק אותי לכלבים"

"קיבלתי מהצבא סטירת לחי, הם פשוט פירקו אותי", כך אומר בראיון ל"כלכליסט" אברהם קוגמאן, שהקים ב־2002 חוות גז באזור המואסי ברצועת עזה, ומגיש היום תביעה נגד המדינה בסכום של 25 מיליון שקל. קוגמאן שימש אז סוכן הדלקים הבלעדי של דור אנרגיה באזור גוש קטיף וחבל עזה.

אברהם קומגאן | צילום: עמית שעל

בכתב התביעה, שמוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד יהודה רסלר, טוען קוגמאן כי לאחר הפיגוע החבלני במרץ 2002 במכינה הצבאית בעמונה אסר צה"ל להעביר בלוני גז משטחי הרשות לאזור המואסי, וכ־100 אלף תושבים נותרו ללא אפשרות להפעיל תאורה או חימום. בעקבות חשש הצבא ממהומות ביקש ממנו מפקד יחידת הקישור בין צה"ל לפלסטינים להקים מתקן למילוי בלוני גז ביתיים — לאחר ששלוש חברות גז גדולות אחרות סירבו. לטענתו, הובהר לו שהצבא מאשר את הקמת המתקן, ובפגישה שערך עם מפקד החטיבה הדרומית של עזה לשעבר, אל"מ שלמה שקד, הוא התבקש להקים אותו במהירות האפשרית.

"צה"ל התחייב לספק אבטחה בשלב הקמת המתקן, ללוות את התובע ופועליו באופן צמוד מדי יום במידת הצורך ולאבטח את תפעול המתקן, לאורך כל תקופת תפעולו", כותב עו"ד רסלר בכתב התביעה.

לשמן את דחלאן

בניית המתקן החלה בקיץ 2002 בסיוע חברת דור אנרגיה. לצורך ההקמה אישר הצבא את המעברים התכופים של קוגמאן ופועליו ואף הקצה כוח אדם ורכב צבא לליווי. לטענת קוגמאן, הצבא פיקח באופן הדוק על ההקמה ואף קבע תנאים ביטחוניים שונים להקמתו.

לאחר עיכובים ביורוקרטיים קיבל קוגמאן מכתב רשמי מהיועץ המשפטי של צה"ל, שמתיר את הקמת והפעלת מתקן הגז. אלא שאז, לדבריו, רמזו לו גורמים בצבא שכדי שיוכל להמשיך ולהפעיל את המתקן לאחר בנייתו, עליו להגיע להסדר עם הממונה על הביטחון הפנימי ברצועה מוחמד דחלאן. "המפקדים אמרו לי שכל דבר שנכנס לפה חייב את אישורו והציגו את זה כמובן מאליו שצריך 'לשמן' אותו. אמרתי שאם זה מה שכולם עושים, גם אני אעשה", אומר קוגמאן. "סיכמנו שעל כל טונה גז שתיכנס לרצועה אשלם 300 שקל לאנשיו של דחלאן".

בנובמבר 2002 הסתיימה בניית מתקן הגז, הוכנס לשם מכל ענקי לאחסון בנפח של 50 אלף ליטר וקוגמאן החזיק חוזה לקניית גז לחמש שנים. הוא החל בהרצת המתקן תחת השגחת שלטונות הצבא, אלא שאז, אומר קוגמאן, "הצבא תקע את זה. בא אליי המח"ט דאז פינקי זוארץ, ואמר שיש התרעות וסכנה לחיי ואסור לי יותר להיכנס לשם. הוא בקושי הסתכל לי בעיניים כי הוא הבין שעשו לי פה עוול. אמרתי להם, אני מושקע כאן. אבל הצבא בא ואמר לי שהוא לא מאשר לי יותר ליווי, הם חסמו אותי".

איומים בתביעה אישית

קוגמאן איים לתבוע אישית את הגורמים שאישרו לו להקים את חוות הגז. לטענת היועץ המשפטי של הצבא במכתב התגובה, היוזמה להקמת המתקן היתה יוזמה פרטית ולא של צה"ל, ולכן "הוצאות שנשא בהן, אם בכלל, הן על אחריותו הבלעדית".

בכתב התביעה מעריך קוגמאן את השקעתו במיזם ב־3 מיליון שקל וטוען להפסד רווח עתידי של כ־73 מיליון שקל. "נכנסתי לקשיים בגלל כל הסיפור", הוא אומר, "שמתי שם את כל מה שהיה לי ולוויתי הרבה כספים והכל התרסק לנגד עיניי. לקח לי שנים להתאושש מזה. היו לי חובות גדולים לבנקים וגם חלק מהחברים עדיין מחכים שאחזיר להם חובות.

"הסיפור הזה ממש חלם", הוא מסכם. "השתמשו בי בהתחלה כשהיו צריכים, אבל אחרי זה זרקו אותי לכלבים. זה פשוט לא הוגן. לא עשיתי את זה בהתנדבות, אלא באתי לעסק כדי להרוויח".

מדובר צה"ל נמסר: לכשיתקבל כתב התביעה תועבר תגובה מתאימה ומפורטת לבית המשפט.