פרוטליקס, ביוליין וביו לייט - במי לבחור?

בחודשים האחרונים חלה התעוררות של מניות סקטור הביומד, והן ריכזו עליות שערים מהותיות במחזורי ענק בבורסה המקומית. בתחום הביומד יש צורך להבחין בין שני סוגי חברות: חברות המפתחות מוצר וממשיכות בפיתוחו עד סופו (פרוטליקס היא דוגמה טובה לכך), לעומת חברות המפתחות את המוצר עד לשלב שבו ניתן למכור אותו לחברה גדולה יותר, שיכולה לעמוד בעלויות הפיתוח, ומנגד בסיכון שבאי־הצלחתו (ביוליין היא דוגמה לחברות מסוג זה).

מניות הביומד מושפעות בעיקר מדיווחים על תוצאות הניסויים שהחברות עורכות. לעתים קרובות החברות מציגות אופטימיות יתרה וזאת כדי לשמור על ערך שוק גבוה למניה, שיבטיח המשך גיוסי הון גבוהים הנחוצים להמשך הפעילות השוטפת. הניתוח השבוע יתמקד בשלוש חברות ביומד, שהציגו השנה, או צפויות להציג במהלך השנה הקרובה, תוצאות של ניסויים מהותיים עבורן.

פרוטליקס - בעקבות האנזים האבוד

חברת פרוטליקס צפויה לפרסם במהלך הרבעון הרביעי של השנה את תוצאות ניסוי שלב 3 של התרופה המובילה שלה לטיפול במחלת הגושה. מחלת הגושה היא מחלה גנטית נדירה, שבאה לידי ביטוי במחסור באנזים לפירוק שומנים. התרופה המרכזית הקיימת כיום לטיפול במחלה זו היא הזרקה דו־שבועית של אותו אנזים. היום האנזים מיוצר על ידי חברת ג'נזיים (Genzeme), המפיקה אותו מתרביות של תאי אוגרים. היקף המכירות של תרופה זו בשנת 2008 עמד על 1.2 מיליארד דולר (התרופה נמכרה לכ־5,000 חולים - כלומר הוצאה ממוצעת של כרבע מיליון דולר בשנה לחולה).

המוצר המתקדם ביותר של פרוטליקס הוא פיתוח אותו אנזים שחסר בגוף החולים במחלת הגושה. דרך ההפקה של התרופה שמציעה פרוטליקס - ייצור החלבון מתאי צמח הגדלים בתרביות - עדיפה יותר על הפקת החלבון הזה מן החי (כפי שעושה מתחרתה) בכך שהחשש לזיהום קטן בהרבה, ועלות הייצור נמוכה יותר.

הניסוי של פרוטליקס לטיפול במחלת הגושה נערך על 30 חולים, אשר גויסו בהדרגה, כך שחלק גדול מהם כבר סיים את תקופת תשעת חודשי הניסוי שלהם. הניסוי כולו צפוי להסתיים בסוף הרבעון השלישי של השנה.

אותם חולים שהשלימו את תקופת הניסוי בהצלחה המשיכו לניסוי המשך, שבו מבקשת החברה לקבל נתונים קליניים נוספים. נוסף על כך, פרוטליקס החלה בגיוס 15 חולים שנוטלים את התרופה המתחרה, לניסוי שבו היא תוחלף להם בתרופה החדשה שהיא מייצרת.

האופטימיות בנוגע לתוצאות הניסוי של פרוטליקס נובעת מכך שמנגנון התרופה בנוי על השלמת אותו אנזים החסר לגוף החולה, ומכך שהתרופה כמעט זהה לאנזים שפיתחה חברת ג'נזיים. גם ניסויי ההמשך מבהירים שהחולים מרוצים מהטיפול, מה שמהווה אינדיקציה חיובית להצלחת התרופה.

אולם, לפני שפרוטליקס תרשום הצלחה גדולה ניצבים בפניה ארבעה מכשולים עיקריים:

1. הצלחה מלאה בניסוי שלב 3 וקבלת אישור ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי).

2. התמודדות משפטית עם תביעותיה של ג'נזיים לעכב את השקת התרופה החדשה. ג'נזיים מחזיקה בפטנט על התרופה המוגן עד לשנת 2019. אולם הפטנט מגן על הפקת האנזים מתרביות תאים מהחי, ואילו פרוטליקס מפיקה אותו מתרביות צמחים. עם זאת, ישנה סבירות גבוהה שג'נזיים תעשה כל שביכולתה כדי למנוע תחרות על התרופה, המהווה 30% מהמכירות שלה.

3. מעבר לייצור מסחרי של התרופה — מהלך שפרוטליקס כבר החלה להשקיע בו.

4. בניית מערך שיווקי, או חבירה למערך שיווקי קיים.

אם פרוטליקס אכן תעבור את ארבעת המכשולים הללו, היא צפויה לנגוס בנתח שוק מהותי של ג'נזיים כבר בשנת 2010. הצלחה זו צפויה לייצר לה זרם רווחים שיאפשר המשך פיתוח תרופות נוספות על בסיס הפקת אנזימים מתרביות תאים, שהחברה מצויה היום בשלבים ראשונים של פיתוחם.

השנה הקרובה צפויה להיות שנת מבחן עבור פרוטליקס - האם היא תצליח לעבור מעמדת "ההבטחה הגדולה" לעמדה של הצלחה ורווחיות. בשל כך, מניית החברה צפויה להפגין תנודתיות גדולה במהלך התקופה הזאת.

בינתיים, שלב הפיתוח המתקדם של התרופה שמייצרת פרוטליקס מתבטא בשווי השוק שלה, העומד כיום על קרוב ל־1.5 מיליארד שקל - שווי גבוה יותר משל כל חברה בסקטור הביומד הנסחרת בתל אביב. שתי חברות המחזיקות בהשקעה מהותית בפרוטליקס הן ביו־סל ומרתון.

ביו־סל מחזיקה ב־19.05% מהון המניות של פרוטליקס (16.6% בדילול מלא). לביו־סל אין התחייבויות מהותיות (מחזיקה בקופתה 2.5 מיליון שקל במזומן), ולכן ערכה אמור להיגזר מערך השקעתה בפרוטליקס. כיוון שחלק גדול מהאופציות שמחזיקה ביו־סל על פרוטליקס מצויות בתוך הכסף, ערכה של ביו־סל צריך להיות קרוב יותר לערך של אחזקתה במניות פרוטליקס בדילול מלא. בסוף השבוע האחרון עמד ערך השוק של ביו־סל על כ־18.5% מערך השוק של פרוטליקס - כלומר מנייתה נסחרה בפרמיה.

המשקיעה השנייה, חברת מרתון, מימשה בתחילת החודש חלק מאחזקותיה בפרוטליקס תמורת 10.8 מיליון שקל. לאחר המימוש הסתכמו אחזקותיה בפרוטליקס ב־7.8% (6.8% בדילול מלא). מלבד המניות בפרוטליקס מרתון מחזיקה גם בכל המניות של חברת כרומת (המבצעת טיפול תרמי למתכות כדי להקנות להן עמידות בתנאים מכניים מחמירים) וב־68.3% מהון המניות של סולקון (המייצרת בעיקר מתנעים רכים וממסרי הגנה ובקרה למנועים).

הערך של מניות פרוטליקס מהווה קרוב ל־50% מערך נכסיה של מרתון (למרתון התחייבויות סולו למחזיקי אג"ח ולבנקים בהיקף של כ־71 מיליון שקל). מסיבה זו גם מניית מרתון תושפע מאוד מהתנודתיות הצפויה במניית פרוטליקס.

ביוליין תוצאות ניסוי הביניים חיוביות

בתחילת החודש דיווחה ביוליין על חתימת הסכם התקשרות (רישיון משנה) עם חברת איקריה. במסגרת ההסכם, לאחר שביוליין תשלים את הניסוי הנוכחי בהתקן הרפואי BL-1040, היא תעניק לאיקריה רישיון בלעדי להשלמת הפיתוח של המוצר ומסחורו תמורת תשלום ראשוני ותשלומים נוספים שישולמו לפי אבני דרך בפיתוח וכן תמורת אחוז מסוים מהמכירות העתידיות של המוצר.

מלבד ההתקן הרפואי BL-1040 לטיפול בשריר הלב לביוליין יש עוד מוצר בפיתוח, הנמצא גם הוא בעיצומו של ניסוי שלב 2 לקבלת אישור FDA - תרופה אנטי־פסיכוטית לסכיזופרניה.

ההתקן הרפואי BL-1040 הוא פולימר התומך בדופן שריר הלב שנפגע בעקבות אוטם שריר הלב. הפולימר מוזרק במהלך צנתור, מתלבש על הרקמה הפגועה, ומשמש כ"פיגום" התומך ברקמה בזמן תהליך שיקום שריר הלב. לאחר כמה שבועות הפולימר מתכלה ומתנדף באופן טבעי מהגוף.

ביוליין מצויה היום בעיצומו של ניסוי שלב 2-1 בהתקן זה, שבוצע כבר ב־17 חולים שעברו התקף לב משמעותי ראשון. בסך הכל צפוי הניסוי לכלול כ־20 חולים. תוצאות הביניים של ניסוי זה היו טובות, והתוצאות הסופיות צפויות להתפרסם ברבעון הרביעי של השנה.

השלמת הניסוי בהצלחה תהווה אבן דרך מבחינת החברה, כאשר ההוצאות הנוספות על הפיתוח יעברו לאיקריה וכל התקדמות מהותית תוכל לייצר הכנסה עבור החברה. לצד זאת, דיווח משמעותי לא פחות של ביוליין, שצפוי להתרחש במהלך הרבעון הנוכחי, הוא על תוצאות ניסוי שלב 2 בתרופה לטיפול בסכיזופרניה.

התרופה שמייצרת ביוליין היא תרכיב כימי של תרופה קיימת, פרפנזין. תרופה זו מפחיתה את פעילות הדופמין, עם מוליך עצבי GABA היוצר שיפור בתפקוד הקוגניטיבי, ובכך אמור להפחית את תופעות הלוואי הפיזיולוגיות.

הניסוי שעורכת ביוליין כולל 360 חולי סכיזופרניה. שתיים מתוך ארבע קבוצות חולים קיבלו שני מינונים שונים של התרופה שמייצרת ביוליין, השלישית קיבלה תרופה אחרת המקובלת בשוק והקבוצה הרביעית קיבלה פלסבו (תרופת דמה). ניסוי שלב 1 של החברה הסתיים בהצלחה, אבל בשל העובדה כי הניסוי כלל מדגם קטן הוא לא יכול לספק מידע מספק באשר להסתברות הצלחת הניסוי הנוכחי של החברה. תוצאות ניסוי זה יקבעו האם לביוליין יש בקנה מוצר מוביל נוסף בדרך למסחור אפשרי, או שעיקר הפוטנציאל של החברה תלוי בהתקן הרפואי BL-1040, שהועבר לאיקריה.

לביוליין יש תרופות נוספות בשלבי פיתוח מוקדמים יותר, ולכן כרגע הן פחות מהותיות לחברה. בחודש האחרון גייסה החברה כ־52 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות - סכום שאמור להספיק לממן את פעילותה עד לרבעון השלישי של 2010.

ביו לייט - החלום של תרופת הפלא רחוק מתמיד

מתחילת חודש מאי ריכזה מניית חברת ביו לייט מחזור מסחר יומי ממוצע של קרוב ל־5 מיליון שקל. מחזור מסחר כזה מאפיין מניה ממוצעת הנסחרת במדד ת"א־100. הגורם למסחר הער במניה היה ציפיות הספקולנטים לתוצאות ניסוי תרופה ההרזיה (היסטלין) של אוביקיור, החברה־הבת של ביו לייט.

ניתוח תוצאות ניסוי קודם באותה תרופה, שנערך בשנת 2007, יכול להוות שיעור מצוין ממה צריך להיזהר בעת קריאת דו"חות של חברות המפתחות תרופות. הניסוי של אוביקיור היה מקיף מאוד וכלל בסך הכל 281 מטופלים לאורך תקופה של 12 שבועות. יותר מ־200 מטופלים נטלו את התרופה בשלושה מינונים שונים והיתר נטלו פלסבו. את הניסוי סיימו בסופו של דבר 228 מטופלים בלבד. התוצאה העיקרית של כל המדגם העלתה שנוטלי שלושת המינונים השונים איבדו ממשקלם בממוצע בין אפס ל־300 גרם יותר מנוטלי הפלסבו. במילים אחרות: אפקט התרופה לא מובהק.

עם זאת, באוביקיור מצאו שאם מבצעים במדגם ארבעה חיתוכים (לפי מין, גיל, מוצא ומינון התרופה), ניתן לראות שנשים מתחת לגיל 50, שאינן היספניות, ולקחו את המינון המקסימלי (48 מיליגרם), איבדו ממשקלן (באופן מובהק) יותר מאשר קבוצת נוטלי הפלסבו. עיבוד יתר של תוצאות ניסוי צריך להדליק נורת אזהרה למשקיעים. למעשה, בין כל שתי סדרות נתונים אקראיות ניתן למצוא תת־קבוצה שבה יהיה ביניהן הבדל מובהק. תת־הקבוצה של אוביקיור כללה 23 נשים בלבד. כמו כן, הנשים שגילן מתחת ל־50 שאינן היספניות ולקחו מינון נמוך במעט (32 מיליגרם) דווקא עלו במשקל לעומת קבוצת הביקורת.

עיבוד נתונים זה הספיק לאוביקיור כדי לבצע ניסוי נוסף, הפעם ב־180 נשים אירופיות מתחת לגיל 50, שנטלו מינון גבוה יותר של היסטלין במשך שלושה חודשים (כשליש מהנשים נטלו פלסבו). בתחילת החודש דיווחה החברה על כישלון הניסוי, מבלי לפרט את תוצאותיו המלאות.

בתוך כך, אוביקיור ממשיכה לפתח את ההיסטלין כתרופה נלווית למניעת עלייה במשקל לנוטלי התרופה האנטי־פסיכוטית זייפרקסה. בחודש יוני דיווחה החברה על הצלחת הניסוי הראשוני במתן היסטלין במקביל לתרופת הזייפרסקה. במשך ארבעה שבועות נוטלות ההיסטלין עלו ב־1.2 ק"ג מול עלייה של 1.9 ק"ג במשקלן של מטופלות הזייפרסקה שלא נטלו היסטלין. ההפרש נמצא מובהק ברמה של 5%. עם זאת, חשוב לציין כי קבוצת המדגם בניסוי היתה קטנה (24 מטופלים קיבלו היסטלין ו־24 היוו את קבוצת הביקורת) ומשך הזמן שהוא נערך היה קצר (מצב שיוצר סטיות תקן נמוכות בשינויי המשקל, ומאפשר להפרש ממוצע של 700 גרם להתקבל כמובהק סטטיסטית).

רק באוקטובר 2008 דיווחה החברה על הפסקת ניסוי דומה (שנמשך ארבעה חודשים) לאחר שהתברר שלא התקבלו בו תוצאות מובהקות סטטיסטית. ההבדל בין הניסוי שבוצע ב־2009 לזה שבוצע ב־2008 הוא מינון התרופה שהוכפל פי שלושה בניסוי המאוחר יותר, והתמקדותו בחולות בלבד (ולא בקבוצה מעורבת). המשקיעים במניה יצטרכו לבחור להסתמך על אחד מהניסויים הללו בעת הערכתם את ההסתברות הקיימת להצלחת ניסוי עתידי בהיסטלין.

בינתיים, ביו לייט טוענת כי שוק התרופות האנטי־פסיכוטיות נאמד ב־12 מיליארד דולר בשנה. נתון זה אינו רלבנטי כיוון שאין בו מידע בנוגע לפוטנציאל המכירות של תרופה נלווית לתרופה הראשית. החלום של תרופת פלא להרזיה נראה כעת רחוק מתמיד, וגם הדרך להוכחת יעילות התרופה כנלווית לתרופה אנטי־פסיכוטית ארוכה מאוד.

ביו לייט מחזיקה בשתי חברות נוספות, המצויות בשלב התחלתי של בחינת יעילות המכשור הרפואי שלהן - איי אופטימה וזטיק. שתי החברות הפסיקו (זמנית) את פעילותן בשנת 2004 עקב מחסור במימון והצלחה חלקית ביותר של הטכנולוגיה שלהן, ושתיהן נרכשו מאוחר יותר על ידי ביו לייט תמורת סכום נמוך, תוך קבלת מימון להמשך הפעילות.

חברת איי אופטימה פיתחה שילוב בין מכשיר לייזר ובין מכשיר סריקה והגדלה, המאפשר לבצע ניתוח לניקוז נוזל מגלגל העין והפחתת הלחץ התוך־עיני כדי להקל על חולי מחלת הגלאוקומה. החברה מצויה במגעים עם ה־FDA לקביעת מסלול ניסויים לבחינת המכשור, ובמקביל היא החלה בניסויים במקסיקו, בהודו ובכמה מדינות באירופה.

חברת זטיק פיתחה טכנולוגיה לצביעת תאים סרטניים. הייעוד הראשוני של הטכנולוגיה היה כלי שבאמצעותו ניתן יהיה להעריך תוצאות טיפולים אנטי־סרטניים, אבל יישום זה התברר כלא כלכלי.

כעת מנסה החברה להסב את הטכנולוגיה לפיתוח כלי לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם וסרטן שלפוחית השתן. לשם כך, החברה החלה בניסוי לבחינת ייעילות האבחון של טכנולוגיית החברה מול האבחון המקובל היום בשוק.

שתי החברות נמצאות היום בשלב המוקדם של הניסויים בטכנולוגיה שלהן, ועתידות לקבל מימון נוסף להמשך הפיתוח.

נכון לסוף חודש מאי השנה, היו לביו לייט אמצעים נזילים בהיקף של כ־25 מיליון שקל (אחרי הנפקת מניות של 7.4 מיליון שקל). אמצעים אלו צפויים להספיק לפעילותה עד אמצע 2010, אז תזדקק החברה למימון נוסף.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק