פרשת אלי ארוך: דוד שילוח ניצח את עורכי הדין של ארוך

שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקווה מאיר יפרח, הורה אמש (ג') על ביטול עיקולים בסך 4.7 מיליון שקל שהוטלו על כספים המגיעים לדוד שילוח, שכונה "הצל" בפרשת אלי ארוך. צו העיקול המקורי ניתן לבקשת עורכי הדין משה פלדמן ואלון וינוגרד, שייצגו את אלי ארוך החל מ-2002 בהליך מול כלל פיננסים. הפרקליטים טענו כי לקחו על עצמם את התיק בתשלום לפי הצלחה בלבד תוך מצג שווא מצידו של שילוח שהיה יד ימינו של ארוך ואשר גרם להם להאמין שחומר הראיות הוא אותנטי וכשר אך בפועל גילו כי התבסס על מסמכים מזויפים.

בפברואר 2006 זכה ארוך בבוררות מול כלל פיננסים ונקבע כי מגיע לו 95 מיליון שקל. במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררות התחייבה כלל פיננסים לשלם לשילוח 16 מיליון שקל אם יצליח לסייע לה לבטל את פסק הבוררות. בתצהיר שמסר שילוח במרץ 2007 הוא אמר שהתחוור לו שמסמכים מהותיים שהציג ארוך זוייפו על ידיו. בסופו של דבר בוטל פסק הבוררות בפשרה בין הצדדים ונקבע כי כלל תשלם לארוך כ-9.2 מיליון שקל.

עורכי הדין פלדמן ווינוגרד טענו כי שעות העבודה שהשקיעו נאמדות בשווי של 4.7 מיליון שקל לפני מע"מ כשכר ראוי אותו לא קיבלו. השופט מציין כי שילוח שלא הגיש תצהיר העדיף שלא להתייצב לישיבה בבית המשפט ולא נחקר, וכי פלדמן קיבל 538 אלף שקל שכר טרחה מארוך.

השופט קובע כי "אין חולק שנוכח ביטולו של פסק הבוררות נתגבשה זכותו של שילוח לקבל 16 מיליון שקל מכלל פיננסים". לדברי השופט המחלוקת היא בשאלה האם ידע שילוח ב-2002 כי חלק מהראיות שבידי ארוך הן מזויפות, כאשר אם התשובה חיובית הרי שלכאורה הוא הציג מצג שווא כלפי הפרקליטים.

השופט קבע כי הראיות שלפניו אינן מלמדות ולו לכאורה על ידיעת שילוח באותה תקופה כי המסמכים היו מזויפים. לדבריו בתצהירו של שילוח הוא ציין כי הדבר נודע לו רק בתחילת 2006. לכן קבע כי אין בידי עורכי הדין ראיות למקור לחייב את שילוח לפצות אותם בשכר הטרחה הראוי שמגיע להם לטענתם.

שני הפרקליטים העלו גם טענה ששילוח עצמו חייב להם מיליון שקל, בהתבסס על מסמך שהוגש לבית המשפט. שילוח טען שהמסמך מזויף. השופט קבע כי כאן אינו יכול לקבל את גרסתו של שילוח, כך שהורה על ביטול העיקולים בסך 4.7 מיליון שקל והותיר בעינו עיקול על סך מיליון שקל. בכפוף לכך ששני הפרקליטים יפקידו ערבות צד ג' בסך 60 אלף שקל.

שילוח מיוצג ע"י עו"ד שלומית ארליך.