בלעדי: קרנות המנוף: תנו לנו להשקיע גם בחברות ללא חוב מוסדי

קרנות המנוף מובילות מהלך מול משרד האוצר כדי לקבל הקלות שיאפשרו להן להעמיד מימון גם לחברות שאין להן חוב סחיר או חוב לגופים מוסדיים שדורש מיחזור, אלא חוב לתאגידים בנקאיים בלבד. לפי מדיניות ההשקעה הנוכחית של הקרנות, הן רשאיות להשקיע רק בחברות שהנפיקו איגרות חוב בבורסה בתל אביב או לוו משני גופים מוסדיים לפחות.

מנהלי הקרנות חלוקים ביניהם באשר לאפשרות שהאוצר יאשר את השינוי, וחלקם מאמינים כי גם בלעדיו, יש להם מספיק חברות פוטנציאליות להשקעה. גופים המקורבים לאחת מקרנות המנוף טוענים כי האוצר צפוי לאשר את המהלך, כיוון שאפשרויות ההשקעה של קרנות המנוף הצטמצמו עקב השיפור בשוק ההון.

על פי הסכם השותפות של הקרנות, על מנהליהן לעמוד ביעדי השקעה מינימלים בלכ שלנה, אחרת יופחתו דמי הניהול המגיעים להם. מסיבה זו מופעל על המנהלים לחץ גדול לעמוד בהיקפים הנדרשים ולשנות את כללי המשחק.

"על גופתנו"

בכירים בגופים המוסדיים קיבלו בתדהמה את המידע על פניית קרנות המנוף לאוצר. אחד הגופים אמר אתמול ל"כלכליסט": "זו שערורייה. היה מכרז עם תנאים ברורים, שמטרתו לפתור את מחנק האשראי ולאפשר מיחזור חוב, שבנובמבר היה נראה בלתי אפשרי. כעת, כשהשווקים חזרו לתפקד כראוי מבחינת מיחזור חוב והחברות שבו לגייס, הקרנות הופכות למעשה לקרנות פרייבט אקוויטי רגילות בערבות מדינה. שיחזירו למשקיעים ולמדינה את הכספים שקיבלו. משקיעים שיחשקו בכך יחזרו להשקיע בהם בתנאים רגילים".

בכיר בגוף מוסדי אחר המושקע בקרנות המנוף הגיב בזעם לידיעה: "אם האוצר יאשר דבר כזה, אני לא סופר יותר את הרגולטור". עוד הוסיף הבכיר: "השקענו בקרנות בגלל יחס הסיכוי־סיכון שהן הציעו. ערבות המדינה היתה פקטור מרכזי בהשקעה, ואם רוצים להשקיע בחברות שלא זקוקות לערבות הזו, אני לא מוכן לזה. אני לא רוצה שישתמשו בכסף שלי כדי לחלץ בנקים, שידפקו אותי אחר כך במקומות אחרים. אם יכפו עלינו את המהלך - מבחינתנו זה שבירת כללי משחק. על גופתנו".

ינסו לעקוף את האוצר

מנגנון דמי הניהול של קרנות המנוף מעודד את מנהליהן לחפש השקעות שיניבו להן תשואה הגבוהה מ־8%. זאת מכיוון שבנוסף לדמי ניהול קבועים, זכאי הגוף המנהל ל־20% מרווחי ההשקעה של הקרן, אך זאת רק אם תציג תשואה שנתית ריאלית הגבוהה מ־8%.

הערכות בשוק הן שהקרנות פשוט לא מצליחות להתחרות עם הסדרי החוב שמציעים המוסדיים, מכיוון שהסדרי חוב המגלמים תשואה הנמוכה מ־8% פשוט לא מעניינים אותם, מה שמעלה שאלה לגבי איכות הסדרי החוב אליהם מגיעים המוסדיים בעצמם. אחרים טוענים כי הקרנות מתכננות עסקאות שינסו לעקוף את הנחיות האוצר, שיאפשרו להן להלוות כסף לחברות שלא הנפיקו חוב למוסדיים גם אם האוצר לא יאשר את השינוי. ל"כלכליסט" נודע כי הקרנות מעוניינות להעניק מימון לחברות שלא נמצאות בבעיית אשראי כנגד מניות, בדומה לקרנות השקעה פרטיות רגילות, תוך שהם "ייצרו" לכאורה חוב שהם פודים מייד.

קרנות מנוף הן קרנות השקעה משותפות לממשלה ולמוסדיים בתחום החיסכון הפנסיוני, המיועדות לטפל באשראי החוץ־בנקאי ובהסדרי חוב של חברות ישראליות. הכוונה המקורית של האוצר ושל החשב הכללי שוקי אורן היתה שהמדינה תשקיע עד 5 מיליארד שקל כנגד השקעה של הגופים המוסדיים באותן קרנות. אלא שאז שינה האוצר את עמדתו, ומעבר לשלוש הקרנות שכבר קמו, לא הוקמו חדשות. בסופו של דבר, האוצר משקיע בקרנות 1.1 מיליארד שקל, כאשר ההיקף הכולל שלהן הוא 4.5 מיליארד שקל.

מהאוצר נמסר כי "לא התקבלה כל פנייה בנושא. קרנות המנוף הוקמו כדי למחזר חוב חוץ בנקאי ואיננו רואים מקום לשנות את יעדן ואת מתווה שהוגדר להן מלכתחילה".