בלעדי: איפה תרוויחו יותר - במשרד עורכי דין או כיועצים משפטיים בחברה?

מסלול הקריירה של עורך דין במחלקות הייעוץ המשפטי בחברות ובארגונים גדולים במשק עשוי להיות מפתה יותר מכפי שמקובל לחשוב - כך עולה מסקר שכר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט", המתמקד לראשונה בעורכי הדין העובדים בשירות המדינה או משמשים יועצים משפטיים במגזר הפרטי, תחום שרושם גידול עקבי בשנים האחרונות.

לפי הערכת חברת GLawBAL, העוסקת בייעוץ והשמה למגזר המשפטי, ענף היועצים המשפטיים ועורכי הדין בשירות המדינה כולל כ־8,100 עורכי דין, שערך שעות העבודה שלהם מגיע לכדי 1.8 מיליארד שקל בשנה. זאת לעומת כמעט 10 מיליארד שקל בשנה ערך שעות העבודה של 32 אלף עורכי דין המועסקים באלפי משרדי עורכי דין ברחבי הארץ. בשנים האחרונות נרשמת צמיחה גוברת של תחום הייעוץ המשפטי במגזר הפרטי, לאחר שחברות וארגונים רבים החליטו כי הם מעדיפים להעסיק מחלקות פנימיות במקום להוציא את העבודה המשפטית שלהן למשרדי עורכי דין.

מוסמכים טריים | צילום: אלכס קולומויסקי

מיפוי הנתונים של הסקר המיוחד נעשה תוך הבחנה בין עורכי דין המועסקים במגזר הציבורי (למשל בפרקליטות המדינה, בסנגוריה הציבורית וברשויות המקומיות), המתאפיין בתנאי העסקה בינוניים בדרך כלל, לבין המגזר הפרטי, שכולל ייעוץ משפטי לתאגידים, חברות וארגונים. הסקר נערך עבור "כלכליסט" על ידי חברת GLawBAL שבראשות עו"ד דודי זלמנוביץ.

שורת הטבות

למגזר הפרטי מציג הסקר שבע מדרגות שכר אפשריות, לפי מגוון התפקידים, הוותק ורמת הבכירות של העובדים. ההתייחסות בסקר היא גם ליועצים המשפטיים עצמם וגם לעורכי דין במחלקות המשפטיות של חברות עסקיות, הכפופים ליועץ המשפטי עצמו. סקר השכר כולל גם נתונים על עלות מעביד ולא רק על שכר ברוטו לחודש, שכן בתחום הייעוץ המשפטי בולט מעבר לשכר עצמו גם מערך תגמולים נוסף, כדוגמת רכב צמוד, שמשפיע על תנאי ההעסקה.

לפי ממצאי הסקר, שכרם של עורכי דין המועסקים במחלקות משפטיות כאלה ינוע בארבע שנות העסקתם הראשונות בין 7,750 שקל ל־15,500 שקל. יועצים משפטיים של חברות קטנות ייאלצו להסתפק בשכר זה גם אם יש להם ותק של יותר מארבע שנים. בהמשך הקריירה, בין השנה הרביעית לשנה השביעית ישתכרו עורכי דין במחלקות משפטיות סכומים שבין 15,500 שקל ל־22,500 שקל. אלו מהם שיקודמו למעמד של בכירים ישתכרו בשלב זה עד 27,750 שקל לחודש ברוטו. עלות המעביד הכוללת במקרה זה תעמוד על 37 אלף שקל לחודש. לאחר מכן, כיועצים משפטיים בכירים צפוי שכר עורכי הדין להאמיר, כמו גם עלות המעביד שתגלם שורת הטבות נוספות, בעיקר למי שיצליחו להתברג לתפקידים בכירים במחלקות משפטיות מיוחדות, למשל בתחום ההייטק.

ארבע המדרגות העליונות בסקר המגזר הפרטי מבטאות דרגות שכר שונות המושפעות בעיקר מגודל וסוג הארגון, מהאחריות שמקבל היועץ המשפטי ומהיקף הניהול שלו הוא אחראי. כמה עשרות יועצים משפטיים בישראל מגיעים לרמות השכר הגבוהות ביותר בענף: בין 68 אלף ל־89 אלף שקל לחודש. עלות המעביד במקרים אלה תנוע בין כמעט 96 אלף שקל ל־124 אלף שקל בחודש, כולל רכב צמוד ותוכנית אופציות.

לחץ כאן כדי לראות את טבלת שכר עורכי הדין במגזר הציבורי אל מול המגזר הפרטי.

לא תמיד עובדים פחות

עו"ד זלמנוביץ מדגיש כי לא מעט עורכי דין נוטים לחשוב שחייו המקצועיים ומסלול הקריירה של עורך דין העוסק בייעוץ משפטי קלים בהרבה מאלה של עובד במשרד, אך המציאות שונה: "בפועל ישנה שונות גדולה מאוד, גם מבחינת השכר וגם מבחינת האינטנסיביות של העבודה, בין יועץ משפטי אחד למשנהו, הנגזרת בעיקר מהסקטור שאליו הוא משויך. יש להבחין בין הסקטור הציבורי־ממסדי, עולם ההייטק, מוסדות פיננסיים, חברות ביטוח, תקשורת, נדל"ן וכו'. בכל סקטור ישפיעו על מערך התגמול ועל שעות העבודה של היועץ המשפטי תפקידו ומיצובו בארגון, הוותק שלו ומספר האנשים שאותם הוא מנהל".

לדברי עו"ד שגית בר־טל, שותפה בחברת GLawBAL ומנהלת מחלקת כוח אדם והשמה, ישנם אמנם יועצים משפטיים שיום העבודה שלהם קצר יחסית ומידת האחריות והלחץ עליהם נמוכים מאלה שבמשרדי עורכי הדין, "אבל ישנם גם הרבה מאוד מנהלי מחלקות משפטיות שבהן מועסקים עשרות עורכי דין, שיש עליהם אחריות רבה ושמנהלים סדר יום אינטנסיבי שעולים בהרבה על אלה של שותפים בכירים במשרדי עורכי דין".

בנוגע לשכר העבודה, עו"ד בר־טל מוסיפה כי "בהחלט ייתכן ששני חברים לספסל הלימודים, שפונים האחד לקריירה במגזר הציבורי והשני לייעוץ המשפטי הפנימי, יתחילו בשכר זהה של 9,500 שקל, אבל מקץ 20 שנה ימצאו עצמם מרחק מאות אחוזים זה מזה, כשהראשון יאייש תפקיד שיפוטי וישתכר כ־25 אלף שקל בחודש ואילו השני יהיה יועץ משפטי בחברת הייטק ששכרו פי שלושה והוא מרופד בתוכנית אופציות".

תקרת זכוכית

ואולם, אחת הבעיות הייחודיות שבהן נתקלים יועצים משפטיים פנימיים, בניגוד לשותפים בכירים בפירמות עורכי דין, היא תקרת זכוכית בכל הנוגע לשכרם ולאפשרויות קידומם. "בשלב מסוים ייתכן שהיועץ המשפטי הבכיר ימצא עצמו חסום בתקרת שכר שמעבר לה לא יוכל להתקדם כלכלית, אלא אם יעזוב את החברה ויצטרף למשרד עורכי דין כשותף בכיר", אומר זלמנוביץ.

"ניסיוננו מלמד באופן מובהק כי שני עורכי דין בעלי כישורים זהים להיות יועצים משפטיים בכירים או שותפים בכירים במשרדים מצליחים עשויים למצוא עצמם בשיא הקריירה שלהם במרחק גדול זה מזה ברמת ההשתכרות - וזאת, כמובן, לטובת השותף במשרד עורכי דין".

שעות נוחות, שכר נמוך

בנוגע למגזר הציבורי מתייחס סקר השכר למגוון רב של משרות המיועדות לעורכי דין בפרקליטויות ובמשרדי הממשלה, כמו גם יועצים משפטיים של שופטים ומשרות שיפוטיות, לרבות שופטים. כפי שאפשר לראות מהטבלאות המצורפות, למרות היוקרה שבמשרת השיפוט והעובדה ששכר השופטים הוא מהגבוהים במגזר הציבורי, הרי שלעומת עורכי הדין הפרטיים המובילים, שכרם של השופטים עדיין נמוך. משום כך, מבחינת עורכי הדין המובילים במגזר הפרטי, האפשרות להתמנות לכס השיפוט אינה נחשבת לאטרקטיבית כלל וכלל.

לפי ממצאי הסקר, עורכי דין במגזר הציבורי ישתכרו בין 7,250 שקל ל־13,500 שקל לחודש בארבע השנים הראשונות לעבודתם. בארבע השנים שלאחר מכן יוכלו להגיע עד לרמת שכר של 16,750 שקל לחודש, שמגלמת עלות מעביד של כ־22,625 שקל לחודש בלבד. מנהלי מחלקות ומשנים ליועצים משפטיים ישתכרו עד 23,750 שקל לחודש. רמות השכר הגבוהות ביותר ינועו בין 33,500 שקל לחודש ועד 41,750 שקל לחודש, ועלות המעביד עומדת על עד 50%. יש לזכור, עם זאת, כי על המשכורות הנמוכות מפצים בדרך כלל שעות העבודה הקצרות יחסית ותנאי העבודה הנוחים במגזר הציבורי.