"הקרנות המחקות פוגעות בבטן הרכה של תעודות הסל"

בשבוע שעבר הודיע בית ההשקעות דש כי הוא מתכוון להשיק שלוש קרנות מחקות. ייתכן שההודעה השגרתית לכאורה היא תחילתו של הקרב הבא בעולם בתי ההשקעות. בשנה שעברה הביאה התחרות בענף להורדת דמי הניהול בקרנות הכספיות ל־0%. אלא שהפעם התחרות לא תהיה רק בתוך ענף הקרנות אלא גם מול תעודות הסל.

קרנות מחקות הן קרנות נאמנות המחקות מדדים, אבל בניגוד לתעודות סל המתחייבות להניב למשקיע את תשואת המדד, הקרנות מתחייבות רק להשיג תוצאות דומות ככל האפשר לשיעור השינוי במדד היחס. בפועל, הן לא תמיד מצליחות לעקוב אחר המדדים, ועשויים להיווצר הבדלים בין קרן לקרן, ובין הקרנות לתעודות הסל.

פרשנות זה ייגמר באפס? קרבות האגו בדמי הניהול טובות לצרכנים ורעות לבתי ההשקעות הדר רזלכתבה המלאה

יש לציין גם כי בתקנות השקעות משותפות בנאמנות נקבעה תקופה להתאמת נכסי הקרן למדיניות ההשקעות. זו קובעת כי מנהל הקרן עשוי שלא להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות שנקבעה בתשקיף במשך 45 יום, מהמועד שבו הוצעו יחידותיה לראשונה לציבור. נוסף על כך, במקרה של שינוי מדיניות שמחייב החלפת 30% מנכסי הקרן ניתנת תקופת התאמה זהה. המשמעות היא שבימים הראשונים של הקרן ייתכן שלא תחזיק בנכסים שאמורים להניב לה את תשואת המדד, כך שהמשקיעים יפספסו את תשואת מדד הייחוס, אולם בכל מקרה הקרן אינה מתחייבת להשיג את תשואת המדד המדויקת בכל תקופה וללא קשר ל־45 ימי ההתאמה.

בינתיים יש שלושה בתי השקעות בישראל המציעים קרנות מחקות: מגדל שוקי הון, כלל פיננסים ודש (בתהליך הקמה). אצל שני האחרונים מדובר בפעילות המתנגשת עם תעודות הסל. במקרה של דש, הפעילות מתנגשת עם חברת תעודות הסל אינדקס שדש מחזיק בכ־50% ממנה; ובמקרה של כלל פיננסים - שהשיק קרנות מחקות באפריל השנה - הקרנות מתחרות בחברת תעודות הסל מבט השייכת לבית ההשקעות. אז למה להשיק קרנות מחקות? תלוי את מי שואלים.

"מנהלי קרנות הנאמנות הבינו שיש להם מתחרה שנוגס בנתח השוק שלהם", אומר בכיר בענף תעודות הסל. "בהתחלה זלזלו בתעודות הסל מכיוון שלא מדובר בניהול אקטיבי, אבל בשלב מסוים הקרנות הרימו ידיים וחיפשו מענה. הקרנות המחקות הן המענה של ענף הקרנות, המאפשר להן להציע לראשונה את מה שתעודות הסל הציעו".

הבורסה והרשות יסדירו

בתעודות הסל אפשר לסחור כיום לאורך יום המסחר, בשעה שהקרנות המחקות אינן סחירות. מדובר בהבדל מהותי לחלק מהמשקיעים, אך רשות ניירות ערך והבורסה נמצאות בשלבים מתקדמים של הפיכת הקרנות המחקות לסחירות. כשזה יקרה, הלקוחות יצטרכו לשלם עמלת קנייה ומכירה לבנקים (שכיום משולמת רק על פעולות בתעודות סל ובקרנות מחקות מנייתיות).

גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות, סבור שבסוף השנה תוסדר הרגולציה והקרנות המחקות יהיו סחירות גם במשך היום. "לאחר שזה יקרה, הענף הזה יתפתח כפי שקורה בעולם".

בכיר בענף קרנות הנאמנות סבור כי "כל עוד הקרנות המחקות הן לא אמיתיות, כלומר אי אפשר לסחור בהן כל הזמן, הן נכות לעומת תעודות הסל". לעומת זאת, בענף תעודות הסל סבורים שגם לאחר השינוי הרגולטורי שיאפשר לקרנות להיסחר במשך היום, יישמר היתרון של תעודות הסל.

"הקרנות יהיו פחות אטרקטיביות ברגע שהלקוחות ישלמו עמלת קנייה ומכירה בקרנות", מסביר בכיר בענף תעודות הסל. "כיום, כשכלל פיננסים, למשל, לא גובה דמי ניהול בחלק מהקרנות המחקות, וכשאין עמלת קנייה ומכירה, אין ספק שזו תחרות לענף תעודות הסל. אבל ברגע שהקרנות המחקות יתחילו לגבות דמי ניהול, אני לא מאמין שהן יצליחו לגייס. כרגע מדובר במוצר נחות המתחרה במחיר בלבד".

"כשהקרנות יהיו סחירות, הן יצטרכו לתפעל את המסחר ומדובר בהוצאה משמעותית. כיום מנהל הקרן מסתפק בהוראות שמגיעות אליו בבת אחת בשעות הצהריים. ברגע שאתה סחיר כל היום, אתה צריך מערכות מסחר משופרות, מערכות ציטוט ולא מדובר בדבר פשוט", מסביר בכיר נוסף בענף. "אפס דמי ניהול זה הדבר היחיד שהקפיץ את תעשיית הקרנות המחקות. במשחק הוגן יש יתרון לתעודות סל והן אלו שינצחו".

לעומתו סבור אסף אלדר, מנכ"ל דש קרנות נאמנות, כי "קרנות מחקות פוגעות בבטן הרכה של תעודות הסל. גם אם תעודות הסל השיגו תשואות טובות, הן לא מדורגות בבנק - להבדיל מקרנות הנאמנות. כשם שסביר להניח שהלקוח יחזיק בחלק מהנכסים באופן ישיר ובחלק אחר באופן עקיף על ידי קרנות נאמנות, כך אני מאמין שכל ניהול נכסים יכלול גם ניירות ערך כגון קרן מחקה".

ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל, מצביע באופן לא מפתיע דווקא על היתרונות של תעודות הסל: "התעודות מבטיחות בתשקיף לתת את תשואת המדד וזאת נוסף על הנזילות התוך יומית שלהן. מדובר ביתרונות משמעותיים ביותר. הרי במשבר האחרון ראינו איך השווקים יכולים לפתוח את המסחר בעליות, ולהיסגר בירידות חדות".

הפחד מהיעדר דמי ניהול

בינתיים יש מי שמפחד שתתפתח בישראל עוד תעשייה של קרנות נאמנות שאינה גובה דמי ניהול, כפי שקרה עם הקרנות הכספיות. "לא כל גוף מוכן לנהל קרן ללא דמי ניהול ולהפסיד אגב כך סכומי עתק", אמר בכיר אחר בענף.

אם נשפוט לפי מידת העניין שמגלה השוק בקרנות המחקות כבר עכשיו, כשהן עדיין רחוקות מלכבוש את הענף, אפשר לנחש שבחודשים הקרובים יצטרפו עוד שחקנים שישיקו קרנות מחקות, בעיקר לאור השינויים הרגולטוריים הצפויים.

"אין לי ספק שהקרנות המחקות יהפכו להיות חלק מתעשיית הקרנות", אומר בכיר בענף. "זה יקרה כשהקרנות המחקות יהפכו להיות אמיתיות, כלומר נסחרות, ואז כל בית השקעות יחליט 'להוריד הילוך' בתעודות הסל".

רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון שהיה בית ההשקעות הראשון שהשיק קרנות מחקות (אך היקף הנכסים שלהן לא צמח במידה משמעותית), אומר כי "ראינו את המוצר כמשלים לקרנות המסורתיות. לקרנות מחקות יתרונות גדולים הקשורים לרגולציה, אבל החקיקה והרגולציה עדיין לא השתנו ואנו ממתינים להן כדי להתקדם".

מהבורסה מסרו בתגובה: "אנו בוחנים מדי פעם עם רשות ניירות ערך מכשירים פיננסיים שונים. כשמגובש מכשיר חדש יוצאת על כך הודעה מסודרת".