אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: הדילמה והאחריות של פישר צילום: עמית שעל

במת כלכליסט: הדילמה והאחריות של פישר

הנגיד, כמו כולנו, אינו בטוח מהי מגמת השוק הריאלי ואם אנו באמת עומדים בנקודת תפנית. בתנאים אלה, אם יהסס ולא יפעל, ייתכן שיאבד את השליטה על המחירים והיציבות

20.07.2009, 08:07 | יורם גבאי

עידן המשבר הגלובלי שינה באופן מהותי את יחסי הכוחות והאחריות בין בנק ישראל לבין משרד האוצר. בשנתיים האחרונות היינו עדים לתהליך שבו משרד נהפך האוצר לכינור משני בהתמודדות עם המשבר הכלכלי, ואת מקומו תפש נגיד הבנק המרכזי, שלקח את הבכורה.

משרד האוצר בהנהגת בר-און ניהל במודע מדיניות זהירה למדי, הנמנעת מהתערבות אגרסיבית ועתירת הוצאה תקציבית במשבר. האוצר ראה את המשבר הבינלאומי כנגרם מחו"ל, וחשש שהזרמה תקציבית לפתרון הבעיות השונות תביא למשבר פיננסי.

משרד האוצר "הנוכחי" קבע דווקא אסטרטגיה של קיצוץ שכר מקיף בסקטור הציבורי באמצעות הורדת מסים, אך בסופו של דבר נכנע למציאות הפוליטית, הגדיל את תקרת ההוצאה מ־1.7% ל־3.05% והעלה את כל סוגי המסים, מן הגורן ומן היקב, ב־10 מיליארד שקל. בכך הפך תקציב המדינה למכשיר המושפע משיווי משקל מקרי של לחצים פוליטיים, שאינו נושא בשורה כלשהי למשק. את הוואקום מילא הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, שלו סמכויות כמעט מוחלטות במדיניות המוניטרית והבנה פוליטית שאין לה מתחרים.

מדיניות בנק ישראל

פישר קבע מדיניות של מעורבות ממשית במשק כדי להקטין את נזקי המשבר, ופעל לפי העקרונות המקובלים היום בממשל האמריקאי. הוא עשה זאת באמצעות שלושה צעדים: קביעת ריבית אפסית, גם כאשר עליית המחירים היתה גבוהה מהתקרה המומלצת על ידי הממשלה. בכך נוצרה ריבית ריאלית שלילית שעודדה השקעות פיננסיות וריאליות שונות; ויסות שוק המט"ח והזרמה מוניטרית רחבה, להגנה על רווחיות היצוא; ויסות שוק האג"ח הממשלתיות והזרמה מוניטרית, כדי להקטין את שיפוע התשואות ולהוריד את רמתן.

נתוני החודש האחרון מעמידים את הנגיד בפני דילמה קשה: מהם הצעדים הכלכליים הראויים עכשיו לביצוע? מדד יוני הראה היטב שסעיפים רבים עלו בגלל ביקושים גדלים והולכים, ולא רק בגלל המיסוי העקיף או המחירים הבינלאומיים. לכולם ברור שעליית מחירי שירותי הספרות ומכוני היופי והבידור הם תוצאה של ביקושים, וכך גם סעיפי הנדל"ן ומחירי הדירות ואפילו שירותי התקשורת והתחבורה. בצד כל אלה, ראינו עלייה עונתית חדה במחירי ההלבשה וההנעלה ובמחירי הדלק.

הנגיד מודע לכך שמדד אמון הצרכנים ומדד מנהלי הרכש נהפכו לחיובים ולגבוהים, וגם הם מעידים או רומזים שהמשק משנה כיוון. בתנאים אלה צריך הנגיד להחליט אם להמשיך במדיניות המרחיבה או לבלום אותה, כאשר ההערכות בנוגע לעתיד עדיין אינן ברורות.

חלופות למדיניות המוניטרית

בהנחה שהנגיד אכן חושש מפריצה אינפלציונית הנובעת משילוב של עלייה בביקושים עם עליית מסים, הוא ייאלץ להפעיל את הצעדים הבאים: להעלות בהדרגתיות ובמתינות את ריבית בנק ישראל, מתוך בחינה חודשית של שינויי המחירים; לבטל את הוויסות של שוק האג"ח, שיצר הזרמה מוניטרית ללא תועלת ברורה לשוק ההון; ולצאת בהדרגה מוויסות שוק המט"ח, צעד מסובך משום שלישראל עדיין יש עודף מהותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, כלומר יש לחץ לייסוף.

הנגיד, כמו כולנו, אינו בטוח מהי מגמת השוק הריאלי ואם אנו באמת עומדים בנקודת תפנית. בתנאים אלה, אם יהסס ולא יפעל, ייתכן שיאבד את השליטה על המחירים והיציבות. מאידך, אם יפעל בעוצמה רבה מדי לריסון ההרחבה המוניטרית, ייתכן שיבלום את המגמות החיוביות לצמיחה במשק. בתנאים אלה רצוי לדעתי שהנגיד יתחיל מיד בהעלאה מתונה של הריבית, ויפרוש במקביל מוויסות שוק האג"ח. רק עוד חודשיים־שלושה יהיה עליו להחליט על צעדים נוספים. הנגיד "לקח" סמכויות רחבות של ניהול המדיניות הכלכלית - ועתה נופלת עיקר האחריות עליו.

הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
הדילמה והאחריות של פישר-לעשות שינוי
יורם גבאי,איש מקצוע מהשורה הראשונה,מציין את מה שכתבתי כאן,בתגובות,לפני חודשיים !! הקניות המסיביות של דולרים ע"י פישר מושכות את המדד למעלה. נכון,מחירי השכירות,התשומות...ומה לא קשורים אך ורק לשקל ,אך מתחת למסך הכל קשורל-דולר. שער ה-$ צריך להיות בין 3.80 ל- 3.90 (...זוכרים את האלכסון...). ברמה ממוצעת זו כולם "נחבטים" קצת (מושג שאני חוזר ומשתמש בו). העלאת הריבית עכשיו פירושה נזק : כמויות גדולות של מט"ח יזרמו לפה (בגלל הפרשי הריבית הקטנים לטובת המשקיעים) ושער ה-$ יירד חזק...ל-3.20 ואז הנגיד יצטרך שוב לשחק חזק עם המטח כבר היום יש בעיה לבנק ישראל עם רזרבות של 50 מליארד דולר,להודו יש רזרבות של 264 מליארד דולר ( נא להשוות הגודל שלנו לשלהם...). מסקנה :מומלץ לנגיד לפעול פחות בשוק המטח ואגח (...כמובן שלא לחדול) ולתת לשוק לפעול...כמו שביבי רצה ורוצה...
רותם בעדער , שפילה  |  20.07.09