פאנל חיי לילה: עיר בלי הפסקה, במיתון קל

בחורות יפות, סצינת מועדונים לוהטת ועיר שלא הולכת לישון לעולם - כך מתוארת תל אביב במדריכי התיירים, ובכתבות שהתפרסמו לאחרונה בין השאר ב"ניו יורק מגזין" וב"טיימס". בדירוג של ה"פורבס" הגיעה תל אביב למקום השלישי ברשימת עשר הערים הטובות למסיבות, אחרי ניו יורק ואיביזה, אבל לפני לונדון, פריז וברלין.

כדי להבין אם המיתון לא קלקל את המסיבה, כינס "כלכליסט" חמישה מבעלי הברים והמועדונים המובילים בתל אביב: עמית רונאל שליו (שמונה), איתי פיש (אליעזר, גילדה ובנדיקט), יוני דריאל (בנקס, רוטשילד קישטן ולופט), רונן מיילי (החתול והכלב) ואלון קסטיאל (אפרטמנט, החלונות הגבוהים וסאב לט).

אז כמה עולה לפתוח בר בעיר?

פיש: "בר שכונתי סטנדרטי - בין חצי מיליון למיליון שקל. אם רוצים לפתוח מגה־בר מושקע, ההשקעה קופצת לכמה מיליוני שקלים".

בשנים האחרונות גדלו הסכומים המושקעים בפתיחת מקומות חדשים?

קסטיאל: "יש עלייה בסטנדרטים, אבל אין קפיצה מטורפת. זאת למעט מקומות חריגים כדוגמת הקולוסיאום, שבפתיחתו הושקעו כ־12 מיליון שקל (בינתיים, למרות צו העיקול הזמני שהוצא לפני כארבעה חודשים כנגד המועדון בגין חובות לספקים, הבעלים חיים פנחס מצהיר שהמקום ממשיך לעבוד - ק"צ)".

ההשקעה במקום מתחלקת בין כמה שותפים?

מיילי: "זאת תופעה בולטת בשנים האחרונות, ויש לכך כמה סיבות. יש חבר'ה צעירים שרוצים להיכנס לתחום, והם מתארגנים בקבוצה, כשכל אחד שם את השקל וחצי שיש לו ופותחים מקום. יש אנשי לילה ותיקים שרוצים להתפנות לעיסוקים אחרים, אז הם פותחים מקומות עם הדור הצעיר, ומשאירים לו לעסוק בניהול השוטף. יש גם אנשי עסקים שמחפשים תשואה טובה לכספם ונכנסים כשותפים שקטים".

עוד סיבוב של מים

אנשי הלילה התגלו כחבורה שלא נשברת מהר בחקירות. על דמי חסות אף אחד מהם לא שמע מעולם. גם על כל מה שקשור ברווחים ובמספרים הם לא כל כך ששים לדבר. רק כשהם משתחררים (ואפילו בלי אלכוהול) הם מוכנים לספר כיצד הם מרגישים את המיתון.

רונאל שליו: "ממוצע ההזמנה לבן אדם לא נפגע, אבל אנשים שבעבר היו מגיעים אלינו כמעט מדי ערב מגיעים בחודשים האחרונים פחות. עם זאת, בשבועות האחרונים כבר אפשר לראות חזרה להרגלי הבילוי שקדמו לתקופת המיתון".

פיש: "בזמנים של הרעה במצב הכלכלי כולם מנסים לקצץ; עם זאת, יש יותר מובטלים, שכבר לא צריכים לקום בבוקר לעבודה, ויוצאים אפילו יותר, גם באמצע השבוע".

קסטיאל: "כבר לא רואים שולחנות גדולים שמוציאים אלפי שקלים על אלכוהול. כיום גם אלו שלא נפגעו מהמיתון לא משתוללים. זה לא פוליטיקלי קורקט לעשות את זה".

מיילי: "אנשים יוצאים ומבלים כמו בעבר, אבל הבזבזנות נעלמה. הם מוותרים על משקאות הפרימיום לטובת בקבוקים פחות יקרים. הלקוחות עדיין משתכרים, אבל אז הם מבקשים מהברמן מים מהברז וחותכים הביתה".

פיש: "בעבר אנשים התביישו לבקש מהברמן מים מהברז. מקסימום הלכו לשירותים ושתו מהברז כשלא הסתכלו".

מבקשים הנחות?

מיילי: "תמיד היו ויהיו אלו שיבקשו 'אחי, תפנק אותי בצ'ייסר'. אני תמיד דואג להבהיר להם שממני אפילו צ'ייסר של מים מהברז הם לא יקבלו".

פיש: "זאת באמת חוצפה. טבעי ומקובל שהברמנים יצ'פרו לקוחות קבועים או כאלה ששותים הרבה, אבל לא מקובלים עליי שאנשים מבקשים משקאות בחינם. גם כשאתם קונים בפיצוצייה אתם מבקשים מהמוכר שיצ'פר אתכם בבירה?".

מיתון? העירייה אשמה

בטן מלאה יש לאנשי הלילה נגד העירייה. מיילי מספר שלאחרונה התאגדו כמה בעלי מועדונים כדי להילחם בכוונת העירייה לרכז את עסקי הלילה במתחם הנמל וביד חרוצים. ודריאל מוסיף: "במקום לשמור על פיזור נכון של מקומות הבילוי בעיר, דורשים מהם להגיע למתחם שנמצא במרחק נסיעה. מי שמגיע מרחוק או רוצה לחסוך בהוצאות, מתפתה לשתות ולנהוג".

רונאל שליו: "יש גם בעיה עם רישוי עסקים. בניגוד למקומות אחרים בעולם, שבהם מגיע פקח במהלך הבנייה כדי לעזור לך לעמוד בתקנות, כאן מגיעים לערוך ביקורת רק בסוף התהליך. כך נוצרים מצבים שאנשים צריכים להמר בכספם, ולאחר שהשקיעו סכומים גדולים מודיעים להם שלא יוכלו לקבל רישיון עסק".

בשנים האחרונות יש אינפלציה במקומות חדשים.

פיש: "יש עלייה בהיצע, אבל גם עלייה בביקוש. מאז ומתמיד תל אביב משכה בליינים מכל הארץ, ובשנים האחרונות היא מושכת גם צעירים מכל העולם שמגיעים לכאן בקיץ".

תגובות

מעיריית תל אביב נמסר: חוק רישוי עסקים קובע שיש להגיש תוכנית לעסק, ולאחר שהעסק מבצע את הדרישות נערכת ביקורת לוודא שהוא אכן עומד בדרישות הרשויות השונות. לגבי מתחמי הפעילות: בעיר פועלים כ־1,800 ברים המפוזרים על פני 51 קמ"ר. כך שהטענה שהעירייה תוחמת את הברים בשני מתחמים היא לא יותר מאשר שטות שבעלי ברים מסוימים מנופפים בה בכל הזדמנות. בעיר יש מספר אזורים שאין בהם מגורים ובהם נקבע שהעסקים יכולים לפעול כל הלילה, ואילו באזורים שבהם מעורבים מגורים יש הגבלת שעות פעילות, כנהוג בכל הערים הגדולות בעולם.