אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מנהלי העמותות מתוסכלים מהמחסור בתקציבים: "אנחנו על הקצה"

ירידה של עשרות אחוזים בכספי התרומות ועלייה דרמטית בכמות הנזקקים מאלצות את העמותות בישראל לפעול בדרכים יצירתיות כדי לשרוד. פאנל "כלכליסט"

21.07.2009, 22:25 | מיקי פלד

מפגש עם מנהלי עמותות הרווחה בישראל בימים אלו הוא חוויה לא קלה. מדובר באנשים שגם בתקופות טובות נתקלים על בסיס יומי במצוקות וקשיים, וכשמוסיפים לכך את השפעות המשבר הכלכלי - חוויית המפגש נעשית טעונה במיוחד.

עמותות המגזר השלישי מרגישות את החבל מתהדק סביב צווארן, עם העלייה החריפה באוכלוסייה הנזקקת לשירותיהם מצד אחד, והירידה המסיבית בתרומות מצד שני. "כלכליסט" כינס ארבעה מנהלים בעמותות הרווחה - מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב, מנכ"ל עלם ציון גבאי, יו"ר ער"ן דניאל גינסברג ומנהלת מאגר מוח העצם בעמותת עזר מציון ד"ר ברכה זיסר - כדי להבין את משמעויותיה של פעולת המלחציים הזו.

מבקשים חמצן

מנהלי העמותות מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בכספי התרומות שעליהם הם נסמכים. לדברי וינטרוב, "ההערכה שלנו היא שיש ירידה של 25%–30% בתרומות, בעיקר מחו"ל ומחברות עסקיות. אצלנו כ־90% מהתרומות מגיעות מתוך ישראל".

גבאי: "היתה לנו ירידה של כ־20% בתרומות מישראל ומחו"ל. אנחנו כרגע על הקצה, ועלולים לסגור תוכניות. אנחנו מוציאים כל חודש 3 מיליון שקל ומקבלים 10% מזה מהמדינה ועוד 15% מהרשויות המקומיות, והשאר מתרומות. אני לא יודע אם עסק כלכלי היה יכול להתנהל ברמה כזו של חוסר ודאות".

גינסברג: "בשנים האחרונות אנחנו מקבלים 5% מהתקציב ממשרד הבריאות וכ־30% מתרומות של יהודים אמריקאים. השאר מגיע מתורמים קטנים שונים. לקראת דצמבר השנה הפסדנו כמעט במכה את תקציב התרומות מחו"ל, ובמקביל יש ירידה בשנה האחרונה בתרומות מהארץ. זה מביא אותנו למצב שבו העמותה על סף סגירה. כרגע חסר לנו 30% מהתקציב הרגיל, ואין לנו כסף לשלם לאנשי המקצוע שאנחנו צריכים. יצאנו בקריאה שאנחנו מבקשים חמצן לנשימה - אם לא נקבל מהמדינה 8 מיליון שקל, ניאלץ לסגור סופית".

זיסר: "מאגר מוח עצם עולה הרבה כסף, ואין מי שישלם את הבדיקות, שכל אחת מהן עולה 180 שקל. היו לנו תרומות של עשרות מיליוני שקלים מארצות הברית ומאירופה, והשנה הכסף הזה פשוט לא מגיע. התורמים האמריקאים אמרו לנו שלאור המצב השנה הם לא תורמים. הם סיפרו שהקרנות שדרכן התרומות היו מועברות נפגעו בתרמית של ברנרד מאדוף".

לחץ מהשטח

איך השפיע המשבר על האוכלוסיות שאתם מטפלים בהן?

זיסר: "יותר משפחות של חולי סרטן נזקקות לשירותים אחרים שמספקת העמותה, כמו הסעה או הזנה".

גינסברג: "הפעילות שלנו עלתה כי היא מיועדת לעזור לאנשים במצבי משבר. היו שני אירועים משמעותיים שהשפיעו על עומס העבודה בשנה החולפת - המשבר הכלכלי והמצב הביטחוני במבצע 'עופרת יצוקה'. יש עלייה של 30% בסך כל הפניות אלינו השנה, במיוחד במקרים הקיצוניים של אלימות או התעללות".

גבאי: "אנחנו פוגשים את המשבר בשני מקרים בולטים. הראשון הוא ברשויות המקומיות, שנאלצות לערוך תוכנית הבראה ולקצץ בתקציבים. המקרה השני הוא במשפחות של הורים מפוטרים - בעיקר בקרב עולים חדשים ובמגזר הערבי. ההורים עסוקים בהישרדות כלכלית והילדים נפגעים. ב־2008 חלה עלייה של 15% במספר הקטינים שעוסקים בזנות".

וינטרוב: "אנחנו מרגישים לחץ גדול מהשטח, שכן מי שעד כה נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף, ויש גם כניסה מסיבית של נזקקים חדשים. בעינינו, המצב החברתי־כלכלי הנוכחי הוא מצב חירום".

אילו שינויים ערכתם כדי להתמודד עם המצב?

זיסר: "שינינו טקטיקה, ובסוף 2008 התחלנו לפנות לאזרח הקטן כדי להשיג תרומות של 50 עד 100 שקל. זה נותן תשובה טובה לירידה בתרומות מאנשי עסקים".

גבאי: "הכנו בסוף 2008 תוכנית מגירה לקיצוץ בשלושה שלבים עד ספטמבר 2009. קיבלנו החלטה לא לסגור תוכניות כרגע, אלא קיצצנו בשכר 250 העובדים, החל בעובדים סוציאליים, המרוויחים משכורות נמוכות, וכלה במנהלים הבכירים, שמשתכרים עשרת אלפים שקל בחודש".

מתנדבים לחלוקת מזון לנזקקים. "מי שכבר נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף" (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה), צילום: עטא עוויסאת מתנדבים לחלוקת מזון לנזקקים. "מי שכבר נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף" (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) | צילום: עטא עוויסאת מתנדבים לחלוקת מזון לנזקקים. "מי שכבר נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף" (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה), צילום: עטא עוויסאת

וינטרוב: "החלטנו להתכנס לפעולות הליבה שלנו ולהתעסק בדברים שאנחנו עושים כעת, ואנחנו לא פותחים תוכניות חדשות. נאלצנו גם לצמצם את היקף חלוקת המזון. אנחנו מתמקדים בקבלת תרומות מהציבור, אבל כבר יש שחיקה בציבור מהתרומות הללו, וגם נוצרה תחרות בין הארגונים על הכיס של הצרכן".

אין דיון ואין חזון

מה צריך להיות הקשר בין המדינה למגזר השלישי?

וינטרוב: "הממשלה הפריטה את שירותי הרווחה, ואנחנו אלה שאמורים לטפל בוואקום שנוצר. המשבר הוא הזדמנות טובה לבדוק מה צריך להיות היחס בין המדינה למגזר השלישי, אבל כרגע אין דיון, אין תכנון, מחשבה, חזון או מנהיגות. אנחנו מצפים שיום אחד המדינה תבוא ותקבל אחריות. לעמותות יש מקום בסתימת חורים, ולא באספקת שירותי ליבה חיוניים".

גינסבורג: "הממשלה התנערה מאחריות, לא הפריטה. עצם העובדה שארגון שמסייע למאות אלפי אנשים מקבל מהמדינה יחס של ארגון שמציק כי הוא מבקש תקציב, אומר שיש פה בעיה ערכית גדולה".

בממשלה הקודמת היה רעיון של הקמת שולחן עגול של המגזר השלישי והמדינה. מה קורה עם זה?

וינטרוב: "ברגע שהפוליטיקאים מרגישים שאין לחץ, הם לא פועלים. אנשים עניים וחולים יש בכל השכבות של האוכלוסייה, אבל הם חלשים ולא מאוגדים, אז בהתאם הם גם לא מקבלים מענה מהפוליטיקאים".

גבאי: "יש לעמותות תפקיד חשוב. המדינה לא הבינה שהעמותות תופסות נתח גדול יותר ויותר מהשירות הציבורי, והיא לא נותנת לנו את המשקל הנכון. אין שיקולי עלות־תועלת בתקצוב של שירותים ממשלתיים לעומת אלו שלנו. אין מבחן של יעילות ושימוש בתקציבים. המדינה יכולה להפעיל אותנו, אבל לא כקבלן משנה, אלא כשותף שלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ער"ן לא מתחשבת בפונים
ער"ן מנוהלת כעמותה ועל כן אין עליה ביקורת של מבקר המדינה למשל. זוהי שיטה נפסדת לממן עמותה מכספי ציבור ולתת להנהלה לנהל אותה כחברה פרטית. הייתי מעדיף שבמקום מנכ"ל לער"ן ימנו מנהל מחלקה או אגף במשרד הרווחה ואז גם הוא יעמוד לביקורת רגילה. ההילה שההנהלה מקבלת בזכות המתנדבים חוסמת אנשים ולבקר אותם. הם כנראה לא יודעים שגם המדינה יודעת לנהל גופים התנדבותיים... למשל המשמר האזרחי (יותר מתנדבים מאשר בער"ן) אפילו הצבא שלנו רובו לא מקבל שכר (צבא סדיר). זה יוצר אשליה שמדובר בצדיקים שמנהלים ארגון שעושה עבודת קודש. האמת היא אחרת אנשים צוברים כח וגם כסף על גבם של פונים ומתנדבים. הגיע הזמן שדברים שפועלים מכספי ציבור ינוהלו על ידי משרדי הממשלה. לבסוף, אווירת השושו בער"ן לא מאפשרת לפונה להשפיע על דברים חשובים בשרות. דוגמה אחת קטנה היא ההחלטה שלהם לא לאפשר לפונים להחליט אם הם מסכימים לכך שמשהו נוסף יאזין לשיחה ללא ידיעתו של הפונה. כדי להגן על עצמם הם מכריזים בהקלטה שבחלק מהשיחות יש האזנה נוספת ובכך הם משיגים בערמה את אי שיתוף הפונה במה שקורה בכל מקרה, ומאלצים אותו לשאול בכל פעם למרות שרק במקצת השיחות מואזנות. אילו באמת התחשבו בפונים היו משתפים אותם בכל פעם שזה קורה ולא מנסים לגזול את השיחה האינטימית של הפונה לצורך שהוא לא מודע לו וגם לא מסכים. השיטה בה בחרו מעידה שהטיפול בפונה הוא ערמומי ולא מכבד. תורן חדש שלומד שמותר להערים על הפונה כבר לא יהייה תורן טוב גם עם יקשיב לאלף שיחות, שכן כיבוד הפונה זו המשנה החשובה ביותר שצריך ללמדו. ודווקא בנקודה זו מלמדים אותו את ההיפך הגמור.
מאוכזב מער"ן  |  29.10.09
6.
ער"ן
ארגון ערן נרדם כמה שנים. לא היה שם מנהל מקצועי. הם צריכים לבא בטענות רק לעצמם. הם בלבד אשמים המדינה נתנה להם כסף ומכרז גדול. רב סניפהם מיותרים. זו גיבנת מלפני 20 שנה שכל סניף נתן שרות. עתה יש להם מספר אחד לפניה טלפונית. חבל על איומי הסגירה. וועדה קרואה היתה צריכה לנהל את ערן ולא מישהומהוועד שאחראי לקטסטרופה
יעקוב שמי , חדרה  |  26.07.09
5.
עמותות
הגיע הזמן שהמדינה שגובה מס הכנסה וביטוח לאומי ומס ערך מוסף והיטלים ומיסי עיריה תקח אחריות על אזרחיה ולא תסתמך על שיטות של שנור וחלוקה שהתאימו לכתריאליבקה ולא למדינה מודרנית. אם יקחו את כל כספי ה"חלוקה" וייעדו אותם לאוכלוסיות הנזקקות במקום להאכיל את אלפי העמותות אפשר יהיה לסדר את הנזקקים כולל דור ההמשך. דרך אגב החשבון מאד פשוט מספר העמותות כפול סך ההקצבות והתרומות ויתקבל תקציב דמיוני.
ליברמן פרידה , רמת גן  |  22.07.09
לכל התגובות