אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עופר אורליצקי: "כולם חוזרים לפרופורציות הנכונות" צילום: אוראל כהן

עופר אורליצקי: "כולם חוזרים לפרופורציות הנכונות"

היו"ר החדש של הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל אופטימי: בגלל המשבר הכלכלי ש"שינה מהותית" את הדרך שבה בעלי קבוצות עובדים; כיוון ש"הסתלקותו של גאידמק מהמפה הפכה את הורדת המשכורות המנופחות לקלה יותר", וכיוון ש"קבוצות הכדורגל אמנם עדיין לא מתנהגות כמו חברות ציבוריות עם תוכנית עסקית מסודרת, אבל אנחנו בכיוון"

23.07.2009, 08:48 | עידן גרינבאום ואוריאל דסקל

שוקי כהן, שבמשך שני עשורים עבד תחת יאיר רבינוביץ' בבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, מוריד את המשקפיים מהאף כששואלים אותו מה מצב הכדורגל. הוא משפשף את העיניים ולובש ארשת ייאוש על פניו. "לא טוב", הוא אומר, כשמסביבו ערימות של תיקיות ומסמכים. "אבל לפחות יהיה מה לעשות בשבת", הוא מחייך. "לראות כדורגל ולהתלונן עליו". האמת, גם זה לא בטוח בקצב שמתקדם המשא ומתן על רכישת זכויות השידור.

בכל מקרה, שוקי כהן יושב במשרד של הבקרה התקציבית החדשה בראשותו של רו"ח עופר אורליצקי. הוא אחראי על העברת המידע הרב שצברה הבקרה של רבינוביץ' לבקרה החדשה שנכנסה לתפקידה במאי האחרון - בדיוק הזמן המעניין והעמוס ביותר מבחינתה.

אורליצקי ממשרד רו"ח ליאון, אורליצקי ושו"ת - השישי בגודלו בארץ - יושב במגדל משרדים ברמת גן ומשקיף ממשרדו על האצטדיון הלאומי, שם יושבת גם המעסיקה שלו - ההתאחדות לכדורגל. הוא יושב בצומת חשוב וסואן, אבל בניגוד לשוקי כהן הוא מגלה אופטימיות בקשר לכדורגל הישראלי - דווקא בתקופת שפל עמוקה.

בשיחה עם "כלכליסט" אומר אורליצקי כי הוא אינו מזהה כניסה של גורמי עולם תחתון לכדורגל הישראלי, הוא חושב שכולם חוזרים לפרופורציות הנכונות ואחרי נטישתו של ארקדי גאידמק מהזירה הוא גם מקווה שקבוצות ישראליות יתנהלו יותר כמו עסק ופחות כמו חנות מכולת. כמי שמגדיר את עצמו "חובב ספורט מטורף" אורליצקי מדבר לא רק מפוזיציית רואה החשבון אלא גם מהלב.

"כמעט כולם הורידו את התקציבים", הוא אומר. "גם כאלה שנפגעו פחות וגם הקבוצות עם הבעלים החזקים. רואים יותר משמעת תקציבית, יותר שמירה על הכסף, המשכורות של השחקנים והמאמנים חוזרות לפרופורציות".

עופר אורליצקי, צילום: אוראל כהן עופר אורליצקי | צילום: אוראל כהן עופר אורליצקי, צילום: אוראל כהן

מה גרם לזה? המשבר הכלכלי? עזיבתו של גאידמק? כמה נפגעו השחקנים?

"בממוצע, השחקנים הבכירים יורדים ב־50% במשכורות שלהם. הסתלקותו של גאידמק מהמפה, המשבר הכלכלי והורדת התקציבים הם הסיבות העיקריות לירידה הזאת. הבעיה הגדולה היתה החוזים המנופחים שחתמו בתקופה של גאידמק. ברגע שהוא יצא מהמפה, קל יותר לאחרים להוריד את הסטנדרטים של המשכורת. הסמן הימני של הכדורגל הישראלי, יענקל'ה שחר, כבר יצא בהצהרה ששחקני כדורגל ישראלים לא שווים יותר מ־100 אלף דולר בשנה נטו".

"בבית"ר לא נסגר כלום"

אם יש סוגיה בוערת על שולחנו של אורליצקי היא זו של בית"ר ירושלים, מהקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי, שעתידה נראה היה בשבועות האחרונים מעורפל ולא ברור. רגע לפני ההתרסקות נראה בימים האחרונים כאילו שוב נמצא מושיע בדמותו של משקיע ברזילאי חדש.

מבחינת אורליצקי לפחות שום דבר לא סגור: "אנחנו עוד צריכים לעבור על התקציב של בית"ר ולתת לו אישורים. איציק קורנפיין (יו"ר בית"ר) אומר שהם יקבלו את הכסף מהמשקיע הברזילאי גומא אגייאר ובונים על זה, אבל אנחנו עדיין לא ראינו כלום. ברגע שנראה, נעבור על כל הדברים כמו שאנחנו עושים עם כל קבוצה".

אורילצקי צפוי להיפגש היום עם קורנפיין ובפעם הראשונה יעבור על סעיפי התקציב של הקבוצה.

לפי התקשורת, כופפו את התנאים של התקנון כדי למנוע ירידת ליגה של בית"ר.

"זה לא נכון. התייחסנו אליהם כמו לכל קבוצה. שלחנו מכתבי אזהרה ודחינו כמה שאפשר לדחות את המועדים הסופיים לפי התקנון. בשנה הבאה בכל כבר ברור שהסיפור יהיה אחר. רוב החוזים של בית"ר ירושלים נגמרים בסוף העונה שמתחילה עכשיו. השחקנים שנשארו מוכנים לוותר על 50%–60% כי הם מבינים שצריכים לחזור לפרופורציות".

הופתעת מהסיקור התקשורתי?

"בתור חובב ספורט לא הופתעתי. הופתעתי ממספר עיתונאי הספורט שיש. כתבי אינטרנט, כתבי רדיו, כתבי עיתונים, טלוויזיה ורדיו. אני מעריך שאני מקבל עשרה טלפונים ביום מאנשי תקשורת".

ניתן למנוע בעתיד מקרה כמו של גאידמק, שמגיע מישהו עם צ'ק פתוח ומוביל את כולם ליציאה מפרופורציות ומשאיר קבוצה שבורה? יש אפשרות שהבקרה תשמור יותר על יציבות הקבוצות?

"הבקרה היא בקרה לשנה אחת. כלומר אנחנו בודקים לפרטי פרטים את כל התקציבים של הקבוצות לעונה הקרובה. אם שחקן חתום לשלוש שנים, אין ביטחון למשכורת שלו מעבר לשנה אחת. אבל זה התקנון. זה כתב המינוי שלי. אלה ההוראות של ההתאחדות. נוסף על כך, אין אף מקום בשוק הפרטי שיש בו בקרה".

יאיר רבינוביץ', קודמך, ניסה לשנות את התקנון, לשים תקרת תקציב ולעשות בקרה על חוזים ארוכים לטווח ארוך. אתם תומך בצעדים מסוג זה?

"'אנחנו לא גוף מחוקק. אבל בכל מקרה, הבעיה קטנה היום. החוזים הנוכחיים הרבה יותר קטנים".

ספונסרים לא אמיתיים

אנחנו מכירים מהעולם העסקי כל מיני תופעות של ניסיון לבשל דו"חות כספיים. בכדורגל אתה נתקל בתופעות דומות?

"כבר נתקלתי בזה. יש קבוצות שהעמידו תקציבים לא אמיתיים. הציגו לי, למשל, ספונסר לא אמיתי. מישהו שחותם על חוזה ואומר שהוא ישלם, אבל מתפקידי לבדוק גם את הספונסר. אם זו חברה בינלאומית ויש כיסוי אז הכל בסדר, אבל אם מדובר בקיוסק מהשכונה שמבטיח 700 אלף שקל, אני בוודאי לא יכול לקבל את זה. היו כמה קבוצות בליגת העל שהציגו לי דברים שלא קיבלתי והחזרתי אותן למקצה שיפורים. זה הסמכות שלי וזה מה שאני עושה. אנחנו מקפידים עכשיו במיוחד בגלל שהתקופה קשה. תקציב המינימום הוא 10.7 מיליון שקל ויש כמה קבוצות בליגת העל שקשה להן להגיע לתקציב הזה. הוצאנו מכתבים ולפיהם אם עד שבוע הבא לא יהיו תקציבים מתוקנים, נוריד אותן ליגה".

אבי לוזון. צריך לשנות תקנון?, צילום: אוראל כהן אבי לוזון. צריך לשנות תקנון? | צילום: אוראל כהן אבי לוזון. צריך לשנות תקנון?, צילום: אוראל כהן

יש בעיות עם ליגת ה־16 קבוצות של אבי לוזון. לחלק מהקבוצות הכנסה מובטחת של 5–4.5 מיליון שקל בלבד, וזה אומר שכל אחת צריכה להביא לפחות 6 מיליון שקל. לא כדאי להוריד את תקציב המינימום?

" לחלק מהקבוצות הרשויות המקומיות עוזרות, לחלק לא. אני לא מאשר תקציב ובו מופיעה הבטחה כללית של עירייה להזרים כסף לקבוצה. צריך מכתב חתום. אין דבר כזה יהיה בסדר. אני רואה חשבון, לא שומע חשבון. אני מסכים שלחלק מהקבוצות קשה להגיע להכנסות של 6 מיליון שקל. חלק מביאות ספונסרים, חלק הבעלים מביאים, חלק מהעיריות. אני רוצה לראות מי מביא ושהוא מביא את זה' כי אני לא רוצה שבינואר יגיעו אליי שחקנים ויגידו 'אין לנו משכורות'. נתתי כבר התראה לשתי קבוצות שירדו - הפועל קריית שמונה והכח רמת גן - שיתכוננו לתקציב ליגת העל כי יש כמה קבוצות שנמצאות בסכנה שאני אוריד אותן ליגה".

אורליצקי מודע לכך שינסו "לסבן" את הבקרה, אבל הוא לא חושב שזה מתפקידו לדרוש את הורדת תקציב המינימום. "יש משהו שצריך לחדד", הוא אומר. "מתוך ה־10.7 מיליון - 60% צריכים להיות שכר שחקנים כי זה מבטיח את הרמה המקצועית, כביכול. זה אומר, שבגדול, לפחות 7 מיליון שקל מובטחים לשחקנים ויש פחות למנהלים וכל מיני עסקנים".

בנושא הזה, זיהית מעורבות של משפחות פשע בכדורגל? גורמי פשיעה?

"לא. אם אם היתה מעורבות כזו, כנראה שלקבוצות לא היו קשיים להגיע לתקציב מינימום", הוא צוחק.

"עומדים בתור לצאת"

מה עם השקיפות? כמו שאמרת, יש כאן הרבה כסף ציבורי - מהעירייה, מההתאחדות, מהטוטו. מדוע לא לחשוף את התקציבים של כל הקבוצות?

"אנחנו ממליצים על שקיפות מלאה. חשיפת תקציבים והכל. המספרים שכתובים בעיתונים הם בדרך כלל לא מדויקים. הרבה בעלים אומרים שהם שמים מיליונים בקבוצה, אבל בקבוצות הקטנות לא ראיתי בעלים שמשקיעים מיליונים. אם היו שמים כסף, לא היתה בעיה להגיע לתקציב המינימום. שוב, אין לי בעיה שתהיה שקיפות מלאה. מבחינתי, הקבוצות הן גוף ציבורי.

"אני רואה שבעיתונות כתוב ששחקן מרוויח סכום מסוים אבל הוא מרוויח חצי מזה. יש קבוצות שהגישו לי תקציב ואני קורא שהחתימו שחקנים בסכומים כאלה וכאלה, ואני לא רואה את זה בתקציב שלהן. דוגמה לכך היא הפועל תל אביב. היא מחתימה שחקנים בסכומים גדולים, לפי העיתונות לפחות, אבל אני לא רואה את זה בתקציב שלה. יכול להיות שהיא תשנה את זה. אם החוזים בעיתונים נכונים, היא תצטרך לשים עוד הרבה כסף".

היה בזמנו את עניין החוזים הכפולים, זה משהו שאתה מזהה?

"זה היה בעיקר בליגות הנמוכות. אבל אם אנחנו מרגישים שמנסים לעבוד עלינו - ויש לנו ניסיון בעניין - אנחנו מפעילים משרד חקירות".

יש מקום לבדיקות נאותות של גורמים שנכנסים לכדורגל, כפי שמקובל באנגליה למשל?

"אנחנו בבקרה בודקים שיש למי שנכנס את הערבויות הכספיות המתאימות, אבל אנחנו לא יכולים להפעיל משרד חקירות על כל אחד. זה לא בתקנון. ובכל מקרה, אני עדיין לא רואה גורמים שעומדים בתור כדי להיכנס לכדורגל. ההפך, אני רואה אנשים עומדים בתור לצאת מהכדורגל".

לפי אורליצקי, אחד השירותים שמעניקה הבקרה לקבוצות הוא בדיקת הדו"חות מהשנה שעברה ותיקונם במקרה הצורך ומתברר שיש לא מעט צורך כזה. בנושא הזה הוא מגלה שכ־50% מהקבוצות צריכות לעשות תיקונים בדו"חות שלהן מהשנה שעברה. "אני מעריך ש־6-8 קבוצות כבר תיקנו את הדו"חות מהשנה שעברה", הוא אומר.

"הגירעון של כל קבוצה משנה שעברה מצטרף לתחילת העונה הבאה", הוא מוסיף. "אם קבוצה מגיעה אליי עם גירעון של 6 מיליון שקל, היא צריכה להראות לי תקציב של לפחות 10.7 פלוס 6 מיליון שקל. כל קבוצה צריכה לכסות את הגירעון שלה".

"כל קבוצה בחובות"

מה מצב החובות בליגת העל?

"יש לכל קבוצה גירעון של מיליונים בודדים. חוץ מבית"ר ירושלים, שלה התחייבויות גבוהות לשחקנים מהתקופה של גאידמק, לכל קבוצה יש חובות של בין 0 ל־10 מיליון שקל".

אתה כבר ערוך למצב בו יגיע מישהו יום לפני פתיחת העונה ויגיד יש לי רק 10 מיליון שקל. אני מהפריפריה, תעזור לי או שלא תהיה לנו קבוצה.

"יאיר רבינוביץ הזהיר אותי שיהיו לחצים כאלה, ואני רואה שכל מה שהוא אמר מתקיים. אבל, אם אנחנו רואים חולשה של קבוצה, אנחנו נותנים לה כמה ימים לתקן. אם לא, היא תרד ליגה כבר בעוד שבוע, לקראת סוף יוני. לא נחכה לרגע האחרון".

מה סדר הגודל של ההכנסות ללא בעלי בעניין בכדורגל הישראלי?

"יש קבוצות גדולות שיכולות להגיע ל־15–20 מיליון שקל מספונסרים, זכויות שידור, כרטיסים וכו'. קבוצות קטנות מגיעות ל־5 מיליון שקל. חלק מהבעיה זה שלקבוצות קטנות לא אושר לארח באצטדיון הביתי שלהן מה שאומר שבאופן אוטומטי הן יכניסו פחות ממכירת מינויים, כרטיסים וכו'".

אתה ממליץ להתאחדות לאשר שכל קבוצה תשחק בביתה?

"זה לא מתפקידי, זה משהו שההתאחדות צריכה לעבודה שלה מול אופ"א".

106% מההכנסות של הכדורגל הישראלי הולכות למשכורות, כך לפי אופ"א. אנחנו במקום שני באירופה והממוצע האירופאי הרבה פחות. מה דעתך?

"יכול להיות שבעונה הבאה זה יירד כי המשכורות יירדו בצורה דרסטית והתגמולים מהטלוויזיה וכו' יירדו".

מה מומלץ?

"המומלץ הוא תמיד להגיע לרמה האירופית הגבוהה. בוא נתקרב לכיוון ה־70% ואז נראה".

להשביח, למכור

אורליצקי מאמין שהמשבר הכלכלי עשה רק טוב לכלכלת הכדורגל הישראלי. "כולם חוזרים לפרופורציות הנכונות השנה. אין יותר סכומים לא ריאליים. וזה טוב. חוזים של 600 אלף דולר הם לא הגיוניים ברמת ההכנסות של הכדורגל הישראלי. אני חושב ששחקנים שרוצים להרוויח ככה צריכים לשחק בחו"ל, שם מקבלים את המשכורות האלה. שחקנים מוצלחים עושים את זה, וגם פחות מוצלחים מקבלים כמה עשרות אלפי יורו בבלגיה או יוון. אני בהחלט מסכים ששחקנים צריכים להרוויח משכורות שמשקפות את ההכנסות. העסק צריך להתנהל כמו כל מפעל וחברה עסקית. אני לא אשלם יותר מההכנסות שלי".

ההכרה הזו באמת מושרשת בתוך הכדורגל או ברגע שיגיע עוד ארקדי זה שוב ישתנה?

"אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. עוד לא הגענו לשם. קבוצות הכדורגל לא מתנהגות כמו חברות ציבוריות, גם מבחינת שקיפות מלאה וגם מבחינת תוכנית עסקית מסודרת, אבל אנחנו בכיוון. רוב הקבוצות הגדולות משקיעות יותר בנוער, וזו נקודה חשובה. אני רואה שהבעלים לא ששים להכניס את היד לכיס, הם מחפשים תקציבים מאוזנים. המצב השתנה מהותית. לא רק בגלל מקרה גאידמק, גם בגלל המשבר העולמי שהכניס את כולם לפרופורציות. מנהלים בקבוצות מבינים את זה - מכניסים יותר נוער להרכבים, מביאים פחות זרים - כי אין בסכומים שלנו שחקנים ברמה גבוהה".

לפי אורליצקי, "קבוצות שמשביחות שחקנים שלהן צריכות למכור אותם לאירופה, לעשות עליהם כסף, לקבל את הכסף ולהשקיע אותו בנוער ובשחקנים אחרים. קבוצה לא יכולה להחזיק כישרונות בארץ. צריכים למכור אותם לאירופה. זה צריך להיות מחזור החיים בכדורגל הישראלי".

תגיות