"לא למדתי בשביל 5,000 שקל בחודש"

בוגרי האוניברסיטאות והמכללות מוצאים את עצמם בימים אלה מול שוק קשה שלא נראה בישראל זה שנים רבות. המשבר הכלכלי העולמי טלטל את שוק העבודה הישראלי, ושיעור האבטלה הגיע בחודש מאי ל-8.4% מכוח העבודה האזרחי. מספר דורשי העבודה האקדמאים הסתכם באותו חודש בלא פחות מ-23,580 איש.

אילו סיימו אותם בוגרים טריים את לימודיהם רק שנה אחת קודם לכן, אולי לא היו נתקלים באתגרים שניצבים בפניהם כעת. אולם עכשיו הם נאלצים להתמודד עם אלפי דורשי עבודה שעטים על כל משרה אטרקטיבית ועם מעסיקים שמציעים משכורות נמוכות. חלקם התייאש ופנה לדרך אחרת, האחרים עוד מקווים שיזכו לעבוד במקצוע שלמדו והשקיעו בו שנים.

ארבעה בוגרי תואר ראשון חלקו עם "כלכליסט" את הסיבות שהובילו אותם לבחור במקצוע שלמדו, על הקשיים שנקלעו אליהם בעקבות המצב הכלכלי, וגם - איך לא מתייאשים בזמן שהכל נראה אבוד.

ליאור ארואס (28) - בוגר לימודי הנדסה, כימיה וביוטכנולוגיה במכללת אריאל

ארואס. "אומרים לי אתה מבוזבז" | צילום: עמית שעל

ההתחלה: "בשנת 2004, כשהתחלתי ללמוד, המשק היה במצב טוב, והתחום היה חדשני וצעיר בארץ. קיוויתי שההשקעה תחזיר את עצמה ביום מן הימים".

ואז הגיע המשבר: "לצערי כרגע קשה להחזיר את ההשקעה. לפני המשבר מהנדס מתחיל היה מרוויח מינימום 9,000-8,000 שקל בחודש, אבל עכשיו הרבה חברות הפסיקו את הגיוסים או מציעות סכומים מעליבים, בסביבות 5,000 שקל לחודש. לא בשביל זה הלכתי ללמוד במשך ארבע שנים. עבור סכום כזה יכולתי לעבוד בשירות לקוחות".

חיפוש עבודה: "סיימתי לפני כשנה את הלימודים והמשכתי לעבוד בסוכנות הביטוח שעבדתי בה גם בזמן התואר. אני נשוי ויש לי ילד, כך שיש לי מחויבות להביא משכורת הביתה. לפני שנה קיבלתי מחברות כוח האדם שתיים־שלוש פניות בשבוע, ויכולתי לסנן אותן לפי מה שמתאים לי. היום יכולה להיות גם פנייה אחת בחודש".

התסכול: "כולם אומרים לי 'אתה מבוזבז'. אני עונה שאני לא מבוזבז, אלא פשוט מחפש עבודה בתחום שלמדתי. רוב החברים שלי מהמכללה לא עובדים במקצוע. חלקם יושבים בבית, חלקם נסעו לחו"ל וחלקם עובדים בכל דבר, רק כדי להתפרנס. יש לי אפילו חבר שעובד כנהג משאית".

תקווה לעתיד: "אני מאמין ביכולות שלי ויודע שאם לא לקחו אותי למשרה כלשהי זה הפסד שלהם. חוץ מזה אני פנוי להצעות".

בן הופמן (27) - בוגר לימודי תואר ראשון במינהל עסקים ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית

הופמן. "לא למדתי בשביל 5,000 שקל" | צילום: אוראל כהן

ההתחלה: "התחלתי ללמוד בשנת 2005. הייתי בטוח שאהיה נכס מבטיח בשוק העבודה. זו תפיסה נאיבית של אדם צעיר שרק התחיל ללמוד".

ואז הגיע המשבר: "חשבתי שאשתלב במהרה בשירות המדינה בדרג ביניים ומשם אתקדם. לצערי השוק חשב אחרת".

חיפוש עבודה: "סיימתי את הלימודים באוקטובר 2008, ולא מצאתי עבודה. חשבתי להיכנס למגזר השלישי, מלכ"רים. מרבית המשרות שבשוק דורשות ניסיון שאין לי, או שהמשכורות מגוחכות, ברמה של 4,500–5,000 שקל בחודש. לא בשביל זה הלכתי ללמוד.

"בינתיים חשבתי איך לשפר את מעמדי בשוק העבודה, וראיתי לנכון ללמוד תואר שני. כיום אני לומד ניהול מדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע. אבל הלימודים מעניקים לי את ההרגשה שאני עושה משהו. כשאני מגיע לראיון אני לא מציג את עצמי כמובטל, אלא כסטודנט לתואר שני".

התסכול: "רוב החברים שסיימו איתי את התואר עובדים 12 שעות ביום בעבור 5,000 שקל. הם חושבים שהם יצברו מעמד, המצב הכלכלי ישתפר והם ירוויחו יותר. מבחינתי זו כניעה לשוק ולמעסיקים שמנצלים את המצב".

תקווה לעתיד: "אני מאמין שהמשכורות יעלו בעוד שנה, ומקווה שאוכל להתחיל בדרג ביניים. בשביל זה למדתי - לא להתחיל מלמטה, אלא להתחיל מהאמצע ולצמוח".

מורן אמון (27) - בוגר החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל

ההתחלה: "התחלתי ללמוד בשנת 2006, כשתחומי המחשבים היו מבוקשים מאוד בשוק. אני עוסק בתחום המחשבים כבר הרבה זמן ועובד בתחום כבר חמש שנים במקביל לתואר. זה היה המסלול הטבעי עבורי".

ואז הגיע המשבר: "הייתי בטוח שהשוק יהיה פתוח בפני אדם עם ניסיון ותואר ראשון במחשבים, אבל זה לא ככה. המון סטודנטים יוצאים לשוק, ומאז תחילת המשבר שומעים רק על גלי פיטורים. אף על פי שעכשיו המצב נרגע מעט, הגיוסים עדיין במינונים נמוכים מאוד".

אמון. "חלמתי על רכב וביטוח מנהלים" | צילום: עמית שעל

חיפוש עבודה: "לפני חצי שנה התחלתי לחפש עבודה בתחום הפיתוח, התחום שלמדתי בפועל. עד עכשיו עבדתי בנביעות, במערכות מידע - לא בדיוק עבודה של אדם שיש לו תואר ראשון. שלחתי קורות חיים בקפידה - למקומות שידעתי שמחפשים, למקומות שבהם הכרתי אנשים. היה חשוב לי לא להתפזר. ההיענות מצד החברות המעסיקות לא היתה גבוהה, ואלו שנענו לא הציעו תנאים טובים. רציתי לקבל משכורת גבוהה, רכב, ביטוח מנהלים וכדומה. בפועל התנאים שהציעו לי לא היו מדהימים, והעדפתי לדחות את המעבר מעבודה לעבודה ולחכות שהמצב במשק ישתפר. כל חבריי לתואר שולחים קורות חיים - חלקם מוכנים להתפשר וחלקם לא".

התסכול: "כולם חושבים שרגע לאחר סיום התואר מחכות לך משכורות התחלתיות של 30 אלף שקל והצעות מכל העולם. בשטח זה שונה - בעיקר בגלל המשבר, אבל גם כי היום המון אנשים לומדים מדעי המחשב".

תקווה לעתיד: "הציפיות שלי היום ריאליות ואני אופטימי מאוד. בעתיד אני מצפה להיות מנהל בכיר או להקים עסק משלי בתחום הפיתוח".

הגר קורן (28) - בוגרת כלכלה וניהול במסלול האקדמי המכללה למינהל

ההתחלה: "התחלתי את דרכי כרקדנית וגרתי ארבע שנים במדריד. אבל ב־2006 החלטתי ללמוד כלכלה, כי זה מה שתמיד רציתי לעשות".

ואז הגיע המשבר: "כשהתחלתי ללמוד השוק פרח, וכך גם התחום. זה שימח אותי, כי חשבתי שכשאסיים אוכל למצוא בו עבודה בכיף. היום המשק בקשיים. אולי אם הייתי רוצה לעבוד בשוק ההון, הייתי חוששת יותר".

קורן. "אני אופטימית" | צילום: אוראל כהן

חיפוש עבודה: "התחלתי לחפש בתחילת הסמסטר האחרון, אבל בחודש האחרון התחלתי לחפש בצורה אינטנסיבית יותר. אני מעוניינת לעבוד ככלכלנית או אנליסטית בחברה גדולה".

התסכול: "השוק היום הפכפך. יש הרבה ניקיון בשוק. הרבה חברות ניצלו את המשבר כדי לעשות ניעור. אולי המעסיקים יעדיפו מישהו חסר ניסיון שלא יציב דרישות כספיות גבוהות".

תקווה לעתיד: "אני מאמינה בעצמי וביכולות שלי, ויש לי תחושה חיובית. מעבר לכך, אני מוזמנת לראיון עבודה במשרד רואי חשבון גדול, אז אני אופטימית".