הכלכלה הפלסטינית: השופינג מגיע למזרח ירושלים

רחוב סלאח א־דין במזרח ירושלים הוא מרכז העסקים של העיר המזרחית מאז שלהי השלטון הבריטי בארץ. תחילתו בשער הורדוס (באב אל־סאהרה בערבית) ובבניין הדואר המרכזי; המשכו בשורה של בתי מלון ותיקים, משרדי בית הדין המוסלמי, הנהלת חברת החשמל הערבית ובית קולנוע; סופו במשרד המשפטים הישראלי, בית המשפט המחוזי, אתר קברות המלכים מימי בית שני, ומלון אמריקן קולוני בואך שכונת שיח' ג'ראח.

בעלי העסקים ברחוב והמוני העוברים והשבים הופתעו לגלות בימים האחרונים פעילות לא ברורה באחד האתרים המוכרים ביותר ברחוב. מדובר בשלד בניין גדול, שעומד עזוב ומוזנח כבר יותר מ־40 שנה. מאז המלחמה ב־1967 היה שלד הבניין בן עשר הקומות אחד האתרים המכוערים בעיר. הוא משמש משכן למסוממים, לסרסורי זונות ולחסרי בית, ונחשב מפגע תברואתי קשה. מהרחוב נשקף מראה דוחה של מבנה מצועצע, שכולו בטון חשוף בעל חזית גלית ומרפסות קטנות.

לפני ימים אחדים הגיעו למקום פועלים, התחילו בעבודות ניקוי בקומות המרתף והציבו שלט שעליו כתוב (בערבית ובאנגלית) "קניון א־דאר מוחמד זכי נוסייבה ובניו". כאשר ביקרתי השבוע במקום, שמעתי מפי מכר, עו"ד שעובד בסמוך, שאם הפרויקט הזה אכן יושלם, תהא זו מהפכה אמיתית בחיי המסחר והחברה של מזרח ירושלים.

מבנה ה"דום" במזרח העיר | צילום: גיא אסיאג

המבנה נמצא בבעלות משפחת נוסייבה, אחת המשפחות הפלסטיניות הוותיקות והמיוחסות בעיר. זוהי משפחה מוסלמית המחזיקה עד היום במפתחות כנסיית קבר ישו. את המפתחות קיבלה המשפחה מכובש העיר המוסלמי, עומר אל־חטאב, לפני כ־1,400 שנה כדי למנוע מריבות בין העדות הנוצריות השונות.

המלון שייהפך לקניון

בימי השלטון העותומני, כשהחלה בנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה, קנה את השטח ראש המשפחה אז זכי נוסייבה. הוא בנה במקום שני בתי מגורים, שהושכרו בימי המנדט. אחרי 1948 שימשו הבתים מעון לילדים, מרפאה ובית ספר. ב־1965 הרסו יורשיו את הבתים והתחילו בבניית מלון מודרני מפואר בן 100 חדרים ושמו "דום" (על שם כיפת הסלע שבהר הבית).

את הפרויקט הובילו בני המשפחה, המהנדסים מוחמד והישאם (אחים מוכרים יותר היו אנוואר נוסייבה, ששימש שר ההגנה בירדן, וחאזם, שהיה שגריר ירדן באו"ם. אחד מבניו של אנוואר הוא סרי נוסייבה, שמכהן כנשיא אוניברסיטת אל־קודס).

המשפחה תכננה לסיים את הבנייה בדצמבר 1967, כדי לקבל את עולי הרגל של חג המולד. אולם ביוני פרצה מלחמת ששת הימים והבנייה נעצרה. ליזמים לא היה כסף וכדי לחדש את הבנייה, הם היו צריכים להתגבר גם על החוק הישראלי, המפקיע נכסי נפקדים, שכן אחדים מהיורשים נשארו בחו"ל. המהנדס מוחמד נוסייבה פנה לעסקים אחרים. הוא בנה, בסיוע טדי קולק, את השיכונים הציבוריים (600 דירות) היחידים עד כה במזרח העיר - בשכונת בית חנינה, ואת מלון הבוטיק א־דאר שניצב מול אמריקן קולוני. נוסייבה נרתם גם לעסקי ציבור ומכהן במועצה המוסלמית העליונה.

לפני כעשר שנים החליט מוחמד, בהסכמת בני המשפחה, לשנות את ייעוד הבניין ממלון לקניון ומשרדים. מאז 1967 לא נבנה אף בניין משרדים במזרח העיר, שחסרה גם מרכז קניות מודרני. הקומות הראשונות ישמשו קניון והעליונות משרדים, והכל יועמד להשכרה שנתית או בדמי מפתח. זהו פרויקט מסחרי ראשון במזרח העיר מאז סיפוחה לישראל.