7 מוזיאונים וגלריות שכדאי לראות בצפון הארץ

סיור בצפון יכול להיות גם חוויה תרבותית מעשירה. בימים אלו מוצגות באזור שתי תערוכות מוצלחות של שני אמנים שיש להם הרבה מהמשותף: במוזיאון הפתוח בתפן מוצגת התערוכה "מעבר זמני" של אורית חופשי, ובמוזיאון לצילום בתל חי מוצגת התערוכה "פונקציות מיותמות" של יגאל שם טוב.

הדמיון אינו בעשייה עצמה, אלא במיקומם של שני האמנים בשדה האמנות. אף פי ששני היוצרים זוכים להערכה מקצועית רבה ומחויבים ליצירתם באופן טוטאלי - הדבר ניכר היטב בתערוכות אלו - מבחינת ההכרה הציבורית והעניין של הקונים ביצירתם, שני האמנים עדיין מוגדרים כשוליים. מיקום זה קשור לכך ששניהם, ביצירתם ובהתנהלותם, מסרבים "למצוא חן" בעיני השוק, שקובע היום במידה רבה את מעמדו של האמן.

תערוכותיהם משמשות תזכורת חשובה לכך שיצירת אמנות צריכה להישפט על פי איכותה, ולא על פי מחירה, כפי שקורה לרוב היום.

לצד שתי התערוכות האלה מומלץ לבקר גם באתרי אמנות רבים אחרים הפזורים בקיבוצים, למשל במשכן לאמנות בעין חרוד, בבית אוסף קופפרמן שבלוחמי הגטאות, במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב, במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע ובמרכז גוטסמן לתחריט בכברי.

המוזיאון לצילום, תל חי

התערוכה של יגאל שם טוב, אחד הצלמים הוותיקים והמוערכים, כוללת ארבע סדרות מ־30 שנות עבודה. התערוכה מוצגת במוזיאון היחיד בארץ המוקדש כולו לצילום, שנוסד ב־1992. היא מתחילה בסדרת שחור־לבן שנוצרה בתל אביב בסוף שנות השבעים ונראית קצת כעיר רפאים, ממשיכה בסדרה הנהדרת "אלבום התצלומים", עוברת דרך תצלומי שחור־לבן מתחילת שנות השמונים של שכונת הפועלים נווה עמל ומסתיימת בסדרת תצלומי צבע משנות התשעים ואילך, המדגישה את האופן שבו העיר והאדם כובשים את הטבע ומחבלים בו.

עבודה של יגאל שם טוב בתל חי

הפריסה הרטרוספקטיבית הזו, שאצרה נעמה חייקין, מציגה גוף עבודות עקבי לאורך שנים ומשמשת תזכורת לכך ששם טוב היה אחד הראשונים שזיהה בנוף את המורכבות והחולי של החברה הישראלית.

המוזיאון הפתוח, תפן

המוזיאון הזה, הסמוך לגן הוורדים, כמו גם המוזיאון לצילום בתל חי, הם שניים משלושת המוזיאונים שנמצאים בלב אזורי תעשייה שהקים סטף ורטהיימר (מוזיאון נוסף נמצא בגן התעשייה בעומר). בתערוכה של אורית חופשי "מעבר זמני" הנוף מהמם ביופיו ובגודלו ובטכניקה שבה הוא נוצר. העבודות משכפלות את עצמן בתוך עצמן, מייצרות חוויה של שהות במקום אחר: נופים שלקוחים מתצלומי עבר, משולבים בנופים שצילמה באירלנד ובאיסלנד.

חופשי יוצרת עבודות בפורמט קטן יחסי, בשחור־לבן או בגוונים חומים, המצטרפות ליצירה אחת גדולה, המגיעה לעתים עד רוחב של 10 מטרים. היא מפגינה מיומנות רבה במגוון טכניקות מסורתיות כמו רישום, חיתוך עץ והדפס עץ, ומדגימה שעדיין אפשר למצוא אמן בעל מיומנות טכנית כה רבה, עד שהוא מזכיר במקצת את מקורותיה של האמנות כאומנות, כטכניקה שנרכשת בעמל רב ובצניעות.

המשכן לאמנות, עין חרוד

המבנה היפהפה ע"ש חיים אתר, אמן הקיבוץ, נפתח ב־1948. האוספים כוללים פריטי יודאיקה מקהילות ישראל ויצירות אמנות מהמאה ה־19 ועד היום. במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות וכן ספרייה, שכוללת גם את "מוזיאון מאיר אגסי", ובה עיזבונו של האמן והכותב. לצד מוצגי העבר יש גם התחדשות, כמו בתערוכה של זוכי פרס משרד התרבות והחינוך לאמנות ועיצוב לשנת 2008. חלק גדול מהזוכים יוצרים במדיומים שאינם אטרקטיביים לקונה: למשל תמר רבן וקרין מנדלוביץ, שהן אמניות מיצג, או איתן בוגנים, אליסף קובנר וליאור ווטרמן, שהם אמני וידיאו.

עבודה של תמר רבן, עין חרוד

רקפת וינר עומר משלבת בעבודתה טקסטים ודימויים פורנוגרפיים ומשתמשת במצע כמו קרטון או דלתות, ומייצרת עבודות בעלות חזות ילדית. וכך הממסד – אותו גוף שלעתים רבות זוכה לביקורת על כך שאינו תומך באמנות ובתרבות - הוא גם זה שממשיך לשמור על ההפרדה החשובה הזו שבין איכות לכסף, ומעודד עיסוק בנושאים שאינם תלויים בטעמם של הקונים.

מרכז גוטסמן לתחריט, כברי

סדנת ההדפס הוקמה ב־1993 ועברה מאז שיפוץ מרשים, שבו נוספו גם חללי תצוגה. היא נוסדה היכן ששכן האטליה של האמן אורי ריזמן, שנפטר ב־1991, מטרים ספורים מהאטליה של יחיאל שמי (שנפטר ב־2003) ומגן הפסלים המרשים המקיף אותו. בסדנה מתארחים מיטב האמנים הישראלים, ובימים אלו מוצגת בה סדרת ציורים של אורי ריזמן, ובמרכזם מוטיב הכיסא והדמות הישובה, וכן הדפסים של אלכס קרמר, חן שיש, עופר ללוש, יגאל עוזרי, הילה לולו לין, נורית דוד ופיליפ רנצר.

מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב

במוזיאון מוצגת כעת התערוכה "עבודה עצמית", שמתקיימת לרגל 50 שנה למוזיאון, ומשתתפים בה 45 אמנים מהארץ ומהעולם (אוצרת: רות שדמון). חלק גדול מהמציגים הם בני כיתה של אורי נחושתן, שעל שמו ועל שם אחיו רמי נקרא המוזיאון.

עבודה של גילה גורן, אשדות יעקב

מוזיאון וילפריד ישראל, הזורע

עבודה של שושנה היימן, הזורע | צילום: אבי חי

במוזיאון, שהוקם ב־1951, מוצגת עתה תערוכת רטרוספקטיבה לשושנה היימן, שהלכה לעולמה במרץ 2009. תערוכה זו, לצד תערוכה שמוצגת במקביל במוזיאון הכט בחיפה, מציגה את מכלול יצירתה: מפיסול ורישום אינטימי בשנות החמישים ועד פיסול מונומנטלי וציור על בדי ענק בשני העשורים האחרונים. כמו כן מוצגת התערוכה "לגעת ברוח - דימויים מקודשים באמנות הודית מסורתית ועכשווית", מאוספי המוזיאון וממוזיאון ישראל.

בית אוסף קופפרמן, לוחמי הגטאות

המקום נבנה כהמשך לאטליה של משה קופפרמן, בן הקיבוץ ואחד האמנים החשובים ביותר בארץ, שנפטר ב־2003. במקום מתקיימות תערוכות מעיזבונו של האמן וכן של אמנים אחרים, באצירתו של יונה פישר. בימים אלה מוצגת התערוכה "מצע לעת מצוא", ובה עבודות של עדו בר אל, קופפרמן ושרון פוליאקין, ששלושתם משתמשים באובייקטים מזדמנים.