תוכנית העל של קטאר

בחדר הישיבות של מועצת המנהלים בלב אזור התעשייה בשטוטגרט, גרמניה, התקיים קרב ענקים. מצד אחד, היה את וונדלין וידקין מפורשה, ומצד השני, פרדיננד פיץ', יו"ר פולקסוואגן ובן לאחת המשפחות המייסדות של פורשה.

בתום מספר ישיבות אינטנסיביות, וידקין אולץ להכנע לאחר ניסיון השתלטות כושל על המתחרה הגדול יותר, פולקסוואגן. הסיפור עצמו אינו יוצא דופן, כאשר הנורמה היא מהלכים כוחניים לתפישה עצמה; הדבר המעניין יותר הוא תפקידו של הצד השלישי, שהינו במקרה המשפחה השולטת בקטאר.

ווידקין קיווה לקבל השקעה של כ-10 מיליארד דולר מקטאר עבור נתח של עד 25% בפורשה ואופציה לרכוש כ-20% מפולקסוואגן. קטאר היוותה עבור ווידקין אביר לבן שיסייע לו להישאר עצמאי.

לפני כחודש, העיתונות בגרמניה דיווחה שהעסקה "קרבה" ושקטאר עומדת להוסיף עוד יוקרה לתיק ההשקעות שלה. אך הסיפור לא נכתב כך. במקום זאת, פקידים מקטאר, בהנהגתו של ראש הממשלה השיח חמאד בין יאסים בין ג'אביר אל-תאני, לקחו זמן וחיכו. כפי שאומרים כאן בלונדון, הם שמרו על ידיהם יבשות וחיכו בתבונה עד שמלחמת הכוחות בגרמניה תסתיים.

הצעה להשקעה כה גדולה מצד קטאר היא מעניינת מאד מכמה בחינות. מצד אחד, ההשקעה תכניס את קטאר לגרמניה, שוק חדש והגדול ביותר באירופה. בעבר רשות ההשקעות של קטאר נטלה נתח בבנק Barclays וב-Credit Suisse, וגם רשת המרכולים Sainsbury. אבל עסקה זו היא ברמה אחרת.

הסכום המתבקש היה יכול להיות ההשקעה הגדולה ביותר עד כה, והיה עלול לעורר סימני דאגה בגרמניה. מומחה הקרנות של מדינות מלוכה מר סבן בהרנדט ממרכז קרנגי לחקר המזה"ת בביירות אומר כי לאחרונה בגרמניה נחקק חוק הדומה לחוק האמריקאי, המחייב כל השקעה שמקורה אינו באירופה לעבור בדיקה. כפי שאחד הבנקאים המובילים אמר לי באופן ישיר, ממשלת גרמניה לא תרצה שישות זרה תהיה בעלת המניות הגדולה ביותר בסמל גרמני כה מובהק, בין אם זה פולקסווגן או פורשה. הפרשייה הופכת מסובכת עוד יותר כשמתייחסים לעובדה שמדינת סקסוני התחתונה מחזיקה 20.1% בפולקסווגן.

המהלך של קטאר אף מעניין כיוון שהוא שופך אור על ההתפתחות המהירה של המדינה. בראיון שנערך כאן בלונדון, שר הכלכלה הממורק של קטאר, מר יוסף חוסיין כמאל, סקר איתי את התפתחות המדינה בעשור האחרון, אחרי שהגיעה לסף פשיטת רגל לפני עשר שנים. המשבר הפיננסי הזה גרם למדינה להתרכז בכלכלה המקומית ולהשקיע בהרחבת פעילות הנפט, וחשוב מכך, הגז הטבעי, שלה.

כיום, אם מחברים את ייצוא הנפט והגז של קטאר, היא מפיקה כמות שוות ערך ליותר משלושה מיליון חביות ליום. למדינה בסיס עודפים של 500 מיליארד דולר והוא גדל במהירות.

באופן רשמי, הקרן הממלכתית היא "רק" 65 מיליארד דולר וצפויה להגיע ל-100 מיליארד דולר בכמה שנים. אבל אפילו הנתון הזה קצת מטעה. העמיר של קטאר והקבינט פיזרו את הונם במספר ישויות, כולל קרן קטאר. אם אין לכם מושג לגבי ההתפתחות המואצת ביותר, נסיעה קצרה לדוחא תאיר את עיניכם.

כפי שציין השר כמאל, קטאר תנצל את יתרונה כיצואנית הגז הטבעי הגדולה ביותר כדי לבנות שלושה תחומי מומחיות אזורית: שירותים פיננסיים (בייחוד שוק הביטוח), שירותי בריאות, והשכלה גבוהה והכשרה טכנית.

היעד, כפי שמציין השר בביטחון, הוא להגיע לתלות אפסית בפחמימן עד לשנת 2010, אולי קצת מאוחר יותר כתוצאה מהמשבר הנוכחי.

המשבר, בהתאם לתקנים בקטאר, אילץ השקעת הון לבנקים וניקוי של נכסי דלא ניידי, אבל הצמיחה הריאלית השנה צפויה להגיע לבין 7% ל-9%. הנתון הזה מספק הבנה כלשהי לגבי המתרחש בדוחא, מדוע יש להם את ההון להשקיע בחו"ל בהשקעות עתק, וכיצד הכל משתלב בתוכנית העל של קטאר.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East  המשודרת מדי יום שישי ב-CNN