סופר גרופ: קרוסבי, סטילס ונאש בהופעה

פריז. 2,000 בני אדם, בני מזל, שצפו לפני כחודש בהופעתם של קרוסבי, סטילס ונאש בתיאטרון האולימפיה בפריז, יצאו עם חיוך רחב על פניהם בדרך לבתי הקפה והבראסריס הסמוכים לו. כשאני מנסה לברר עם עצמי אם החיוך הזה נובע מהקסם הפריזאי ומהילת העבר של האולימפיה, או שמא היו אלו צלילי הקאנטרי־רוק הקלאסיים, אני מבין שכמו תמיד - גם וגם.

הסופר גרופ הזו, שבסתיו הקרוב תיכנס שוב להיכל התהילה של הרוקנ'רול (הפעם ככותבים), אינה יודעת שובע. לרגל הסיבוב הנוכחי הם מתכננים אלבום חדש, ולאחרונה יצא אוסף מהשירים המוכרים בעיבודים שקטים ורזים יותר. הסיפור של השלישייה מתחיל ב־1968, לאחר ששלושה יוצאי להקות - דיוויד קרוסבי (הבירדז), סטפן סטילס (באפולו ספרינגפילד, שבה היה חבר גם ניל יאנג) וגראהם נאש (ההוליס הבריטית) - החליטו לשלב כוחות. כעבור זמן קצר השיקו אלבום ראשון ששילב בין קאנטרי, רוק והרמוניות קוליות, והוא נהפך ללהיט בן־לילה.

קרוסבי, סטילס ונאש | צילום: אי פי אי

בהמשך השנה הצטרף גם ניל יאנג, והרביעייה נתנה את אחד מהנאמברים החזקים בפסטיבל וודסטוק. בחודש האחרון חזרו החברים הוותיקים לסיבוב הופעות שמדלג בהצלחה בין ארה"ב לאירופה (כאמור, פריז, וגם מנצ'סטר ואדינבורו). לצדם על הבמה עוד ארבעה נגנים נפלאים: בסיסט, פסנתרן (בנו של קרוסבי), נגן אורגן (B-3) וראסל קונקל, המתופף שלא עוזב אותם כבר שנים.

הם פותחים במחרוזת אקוסטית הכוללת את "Chicago", "Woodstock" ו"Be Yourself", וממשיכים לביצוע יוצא דופן ל"You Don't Have to Cry" של סטילס. מכאן הם עוברים, כששלושתם על הגיטרות, לסדרת ביצועים חדשים לקלאסיקות של הרולינג סטונס ("Ruby Tuesday"), בוב דילן ("Girl from the North Counrty"), טים הרדין ("Reason to Believe") ועוד.

לאחר ההפסקה הם מעבירים הילוך וממירים את האקוסטיות ברוק קלאסי מחשמל, שנפתח ב"Marakesh Express", ממשיך ב"Almost Cut my Hair" ועובר ל"Long Time Gone", וכך הלאה. ב"Our House", כל האולימפיה שרה עמם בשירה אדירה. בהמשך הגיעה שורת הדרנים, שבהם הצרפתים סירבו לאפשר להם לרדת. "אתם משוגעים, לכו לישון", צועק נאש, ונענה בשירה. הקהל בעננים עם "Teach Your Children", ואקורד הסיום הוא הגיטרה והיד המופלאים של סטילס ב"Love the One You're With". חבל שחומרי הסולו של החברים קצת נשארו בחוץ.

יש משהו פשוט, הרמוני מאוד, מלא רגישות, טבעיות ורוך בשירתם, שהעניק לקהל הרגשה של ראשוניות, תמימות וגעגוע לזמנים טובים יותר.

אהוד בן ש"ך הוא איש עסקים, יו"ר קבוצת פטרולגז וקבוצת ניאוסיטי ויו"ר בית הספר רימון לג'אז ומוזיקה עכשווית