המחיר הכבד של ההובלה הימית: בקרוב המזוט יהיה יקר מהנפט

התייקרות המזוט, המשמש כדלק להנעת ספינות, גובה מחיר כבד מחברות הספנות בעולם. המזוט הוא תוצר הלוואי שנשאר לאחר שמזקקים מהנפט הגולמי סוגים שונים של דלק.

ישנם כמה סוגים של מזוט, כדוגמת סולר או קרוסין, אך השימוש העיקרי של מזוט, שהוא הדלק המסחרי הכבד ביותר שניתן להפיק מנפט גולמי, הוא להנעת ספינות והפקת חשמל.

בחמש השנים האחרונות היה המחיר הממוצע של חבית מזוט נמוך בכ־10 דולרים ממחירה של חבית נפט גולמי. ביוני 2008, עם האמרת מחירי הנפט לשיא, גדל המרווח ל־30 דולר. מאז הולך המרווח ויורד, ובשבוע שעבר כבר הצטמצם ל1.5 דולרים בלבד, כך על פי סוכנות הידיעות בלומברג. אנליסטים בסוכנות הידיעות מעריכים כי בתוך שלושה חודשים עלול מחירו של המזוט אף לעלות על מחירו של הנפט הגולמי.

טלטלת מחירים

העלייה במחירו של המזוט פועלת לטובת תאגידי זיקוק הנפט הגדולים בעולם כדוגמת אקסון, אך משפיעה לרעה על קווי הספנות הגדולים בעולם כדוגמת פרונט ליין, שהיא המפעילה הגדולה בעולם לשינוע ימי של מכליות נפט. מכלית נפט צורכת מזוט בשווי של 40 אלף דולר בממוצע ליום, ועלויות הצוות, ביטוח תיקונים והוצאות נלוות עשויות להגיע לכ־12 אלף דולר נוספים ביום. בשל הזינוק בהוצאות הדלק, הודיעה פרונט ליין בחודש מאי כי תבטל הזמנת אונייה אחת חדשה מתוך שלוש שכבר הזמינה, וכי הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון צנח ב־65%, ל־76 מיליון דולר בלבד.

גם חברת מרסק, המפעילה הגדולה בעולם של קווי ספנות לאוניות מטען, שבבעלותה כ־500 אוניות להובלת מכולות, הודיעה כי הירידה בהיקפי הסחר העולמי ובהיקפי משלוחי המטען יקשו עליה לגלגל את העלייה במחירי הדלק על לקוחותיה. מרסק הודיעה בחודש שעבר כי היא צופה ירידה של 10% בהיקפי המשלוח הימי השנה, וכי להערכתה לא יחול שינוי בשנת 2010. חודשיים קודם לכן דיווחה מרסק כי התחזית שלה למחירי ההובלה הימית לשנה הקרובה נשארת שלילית. בשנת 2008 ירד הרווח הנקי של מרסק ב־5% ל־2.86 מיליארד דולר, לעומת שנה קודמת.

אחד הגורמים הבולטים הפועלים לצמצום המרווח ולעליית מחיר המזוט הוא קרטל יצרניות הנפט אופ"ק. מאז החל מחירו של הנפט הגולמי לצנוח, סביב אוקטובר שנה שעברה, החליט אופ"ק להגביל את היקפי התפוקה. הירידה בהיצע המזוט משפיעה ישירות על מחירו, שהוכפל מתחילת השנה ונסחר מעל 60 דולר לחבית. באפריל השנה נרשמה ירידה של 18% בהיצע המזוט העולמי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנמלי רוטרדם, אמסטרדם ואנטוורפן, הידועים כבסיסי הסחר בנפט באירופה, שם מאוחסנים חלק ממאגרי הנפט, ירד מלאי המזוט ב־24% בשנה האחרונה, ירידה שתרמה גם היא לזינוק במחירו.

לדברי רב חובל יגאל מאור, יועץ לספנות ולוגיסטיקה, שמהחודש הבא יכהן גם כמנהל רשות הספנות והנמלים בישראל, ההשפעה של עליית מחירי הדלקים היא דרמטית. "אונייה צורכת בממוצע טונה דלק ביום. כל עלייה במחיר הדלק מובילה לזינוק של אלפי דולרים ליום במחיר ההובלה, ובעלות מצטברת של עשרות אלפי דולרים לקו הפלגה. חברות הספנות נאלצות לפצות את עצמן על ההתייקרות בעזרת אגרת דלק (BAF) המוטלת על המשתמשים בהובלה הימית שעולה עם העלייה במחירי הדלקים", אומר מאור, שמציין כי הנפגעות העיקריות מהעליות במחיר הדלק הן חברות ספנות המכולות.

לדברי גורם אחר בענף הספנות הישראלי, לצד העליות במחירי הדלקים סובל ענף הספנות מהוצאה נוספת, שהיא הריבית והפחת שמשלמים בענף הספנות על אוניות שנרכשו. "אם מחיר אונייה אחת הוא כ־150 מיליון דולר, שלצורך הרכישה נלקחו כהלוואה, הרי שהריבית על ההלוואה עלולה להגיע לרמה של עשרות אלפי דולרים ליום, וזה רק עבור אונייה אחת". אותו גורם דווקא סבור שהוצאות התפעול והדלק קטנות יותר מהוצאות אלו, שהן מהותיות הרבה יותר מאשר העלייה במחירי הדלקים, במיוחד על רקע הירידה המהותית בהיקפי הסחר העולמי בעקבות המשבר הכלכלי.