הכלכלנים פסימיים: "הנגיד לא יוכל לעצור עוד את היחלשות הדולר"

צלילת הדולר תפסה את נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ברגע הכי פחות מתאים מבחינתו. האינפלציה מתחילה להרים ראש והמשך רכישות הדולרים, הכרוכות בהזרמת שקלים למשק, רק יתרום להגברת הלחצים לעליות מחירים נוספות במשק. גם הצעד המתבקש של העלאת הריבית לא בא עכשיו בחשבון, כי ריבית שקלית גבוהה יותר שווה דולר עוד יותר חלש. אפילו המהלך המשופר, שעליו הודיע בנק ישראל בצורה חצי רשמית לפני כמה שבועות, של אפשרות לרכישת דולרים יומית בכמות גדולה נגד מגמת השוק, כבר לא עושה רושם על המטבע האמריקאי ששערו היציג צלל אתמול לנקודת שפל מסוכנת של 3.781 שקל. בהשוואה לנקודת השיא שלו השנה, ב־28 באפריל, השלים אתמול הדולר ירידה מצטברת של 11%.

פישר | צילום: עמית שעל

במבחן התוצאה מתגלה בימים האחרונים מהלך רכישות הדולרים של הנגיד פישר כהצלחה בינונית למדי. ממועד תחילת רכישת הדולרים המוגברת, לפני קצת יותר משנה, עלה שער הדולר ב־17%. צדה השני של המשוואה הוא 22 מיליארדי הדולרים שרכש מאז בנק ישראל, שתמורתם הוזרמו למשק קרוב ל־80 מיליארד שקל (בדומה לתקציב הביטחון והחינוך ביחד). כ־50 מיליון שקל מסכום זה נשארו בשוק ולא נספגו בחזרה על ידי בנק ישראל. חלק מהגידול העצום בכמות הכסף מתחייב אמנם ממדיניות הפחתת הריבית, אבל חלק לא מבוטל נובע ישירות ממדיניות רכישת הדולרים. בשלב זה, תחושת העושר שיוצרים מיליארדי השקלים שמזרים בנק ישראל לשוק תורמת בעיקר ללחצים אינפלציוניים, אבל מהר מאוד אנחנו עלולים לגלות שהלחצים נהפכו לאינפלציה של ממש.

בימים האחרונים הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לבנק ישראל לסגת בהדרגה ממדיניות רכישת הדולרים. החשש הגדול, שקיבל אתמול משנה תוקף, הוא כמובן מה יקרה ביום שאחרי. בכירי בנק ישראל גזרו על עצמם אתמול שתיקה בכל הקשור למדיניות רכישות הדולרים.

אבל אותם בכירים מודעים היטב לבעייתיות הכרוכה במדיניות מטבע החוץ של הבנק. בשיחות שלא לפרסום הם הסבירו בשבוע שעבר כי גם אם הבנק יפסיק בקרוב את הרכישות וכתוצאה מכך יירד הדולר בחדות, בנק ישראל עשה את שלו, "כי לפחות במשך השנה הקריטית של המשבר הכלכלי הצלחנו לשמור על שער גבוה יחסית לדולר". אחד המתנגדים הנחרצים למדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל הוא החשב הכללי באוצר שוקי אורן. "יתרות המט"ח מסתכמות כבר ביותר מ־50 מיליארד דולר", הוא אומר ל"כלכליסט", "אלה יתרות גדולות ויש כאן בהחלט עליית מדרגה. אי אפשר להגדיל את היתרות עד אין סוף, וגם האפקטיביות של המשך רכישות הדולרים מוטלת בספק". לדעת אורן, ככל שגדלות יתרות המט"ח כך נחשף בנק ישראל יותר ויותר לסיכונים שעלולים לגרום לו הפסדים משמעותיים. עם זאת, אורן העריך כי גם הפסקה פתאומית של הרכישות כרוכה בסיכון למשק. לדבריו, "מה שבנק ישראל צריך לעשות עכשיו הוא לעבור ממדיניות רכישה קבועה של 100 מיליון דולר ביום למדיניות רכישה שקופה פחות, שבה הוא ירכוש דולרים בהתאם לתנאים שישררו בשוק המט"ח".

גלאי: "יש סכנה לביצוע ספקולציות"

"ההצעות שנשמעות לאחרונה, שלפיהן הממשלה צריכה לפעול בתחום מטבע החוץ, הן פשוט שטות", אומר פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא בית השקעות והדיקאן הנכנס של בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. "נושא שער החליפין אינו בתחום אחריותה של הממשלה, וגם אין לה כלים לפעול בתחום זה", הוא מוסיף. בשיחה עם "כלכליסט" אמר גלאי כי בנק ישראל מיצה את הכלים שברשותו.

שוקי אורן | צילום: יואב גלאי

מדוע בנק ישראל לא ימשיך לרכוש דולרים?

"הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר עלולות להתגלות כמהלך אינפלציוני משתי סיבות: במסגרת הרכישות, בנק ישראל גם מדפיס כסף והוא גם לוחץ את שער החליפין של הדולר כלפי מעלה. כל זה עדיין לא בא לידי ביטוי בשטח, אבל כשנתחיל להרגיש שהאינפלציה יושבת לנו על הוורידים, הנגיד לא יוכל להמשיך במדיניות שמעודדת אינפלציה ומנוגדת למעשה לתפקידו לשמור על יציבות מחירים. משום כך, לנגיד בנק ישראל אין כאן הרבה דרגות חופש. אם המגמה העולמית תהיה של היחלשות הדולר, הנגיד בוודאי לא יוכל לעמוד בפרץ מול מגמה זו.

"צריך גם להבין שזו מדיניות הכרוכה בסכנות רבות, כמו למשל הסכנה שגופים רב־לאומיים ינצלו את מדיניות רכישת הדולרים כדי לבצע ספקולציה על בנק ישראל. היו כבר תקדימים לאפשרות כזאת. המפורסם בהם היה בשנת 1992, כאשר המשקיע האמריקאי ג'ורג' סורוס פעל נגד בנק אוף אינגלנד שהגן אז על הליש"ט והצליח להוציא ממנו כמיליארד דולר. שנתיים מאוחר יותר בוצעה מתקפה נוספת, הפעם נגד הבנק המרכזי של ניו זילנד, וגם במקרה זה נגרמו לבנק נזקים גדולים".

האם המגמה העולמית היא באמת של היחלשות הדולר?

"צריך בהחלט לקחת בחשבון שקיים סיכוי גדול שלאורך זמן השקל ימשיך להתחזק, בעיקר ביחס לדולר וליורו".

אם הדולר ימשיך להיחלש, מה יקרה ליצוא?

"הגיע הזמן שהיצואנים יתחילו לנקוט מדיניות אקטיבית של יצירת הגנות. לא ייתכן שבכל פעם שיש תנודות בשער החליפין, היצואנים הישראלים יבואו לממשלה ויתחילו לבכות על מר גורלם. בכל העולם יש יצואנים ואין כמעט מדינה שנותנת ליצואנים הגנות על שער החליפין. בסך הכל, שוק ההון פתוח לכולם. קיימים היום הרבה מאוד כלים המאפשרים להתגונן מפני תנודות בשער החליפין, וכל אחד צריך לעשות את החשבון הכלכלי שלו".

הדולר מול השקל ופעולות בנק ישראל

שיינין: "צריך לקבוע רף תחתון לשער הדולר"

"שילוב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית נכונה יכול לגרום לשער הדולר לעלות". כך אומר ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, חברה לייעוץ כלכלי, ויו"ר מודלים שוקי הון, חברה לניהול תיקים וקרנות נאמנות. והוא מסביר: "אפשר ליצור ביקושים גדולים יותר למטבע חוץ, כמו למשל ליזום השקעה בתשתיות דרך פרויקטים של BOT, כמו שעשו במקרה של כביש חוצה ישראל". פרויקט BOT ("בנה, הפעל, העבר") הוא פרויקט שבמסגרתו יזם פרטי מקים ומממן פרויקט ציבורי, מתפעל אותו לאורך תקופת זיכיון ובתום התקופה מעביר אותו לבעלות המדינה.

שיינין טוען כי על בנק ישראל לקבוע רצועה תחתונה לשער הדולר, שתגן עליו מפני הידרדרות. "כיום יש עודף גדול במטבע חוץ, וכתוצאה מכך השקל מתחזק והדולר נחלש", הוא אומר, "הדרך היחידה היא לקבוע רף תחתון לשער הדולר, נניח 4.20 שקלים, ושבנק ישראל יכריז שהוא יקנה כל כמות במחיר זה. במצב כזה, שער החליפין בשוק ייקבע לפי 4.20 שקלים, ובנק ישראל לא יצטרך להוציא אגורה אחת כי כולם יאמינו לו".

לדברי שיינין, "ישראל שונה מארה"ב ומגוש היורו בכך שהיצוא מהווה אצלה 45% מהתוצר. לכן שער חליפין נמוך מקטין מאוד את כדאיות היצוא והייצור - גם לשוק המקומי. אנו מעריכים כי במצב הנוכחי, האבטלה בישראל תגיע השנה ל־9%".

שיינין מעריך כי בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים עקב התגברות האינפלציה, כך שבסוף 2009 היא תגיע ל־1%. עקב כך צפוי הדולר, להערכתו, להיחלש ולהגיע ל־3.8–3.6 שקלים. למרות זאת, מעריך שיינין, בנק ישראל יפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח. עוד מעריך שיינין כי האינפלציה תעמוד בסוף 2009 על 3.7% והצמיחה השלילית במשק ב־2009 תגיע ל־2%.

בסופו של דבר, מעריך שיינין, יתכנס המשק לשער חליפין של יותר מ־4.2 שקלים לדולר ויצמח ב־4% ב־2011.