אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירי ענף ההייטק נזעקים: "ירידת הדולר היא תוספת שמן למדורה שכבר בוערת" צילום: עמית שעל

בכירי ענף ההייטק נזעקים: "ירידת הדולר היא תוספת שמן למדורה שכבר בוערת"

לאחר שהתמודדו עם המשבר הכלכלי, חברות ההייטק נאלצות להתמודד עם צניחתו המחודשת של הדולר. יו"ר גיזה זאב הולצמן: "הירידה תביא לסגירת חברות ולפיטורי אלפי עובדים"

29.07.2009, 10:42 | מאיר אורבך ואסף גלעד

השמועות על ההתאוששות הכלל עולמית והמקומית לא הגיעו לחברות ההייטק בישראל, ורובן עדיין נאנקות תחת עולו של המשבר הגלובלי. בחודש האחרון פוטרו בתעשיית ההייטק כ־300 עובדים - שתי חברות נסגרו ואחרות פיטרו עובדים. שער הדולר, שירד אתמול לראשונה מאז נובמבר 2008 אל מתחת לקו 3.8 השקלים, הוא בבחינת עוד מכה לחברות. קברניטי הענף אינם צריכים להתאמץ כדי להיזכר בהשפעתו הרעה של הדולר הנמוך: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 היה שערו נמוך, וביולי הקודם אף הגיע לפחות מ־3.2 שקלים לדולר.

היות שרוב ההון שמגייסות חברות ההייטק מקורו בארצות הברית, ורובו בדולרים, ירידת שער הדולר מותירה את החברות עם כמות מזומנים קטנה יותר בבואן לשלם משכורות לעובדיהן, שרובם מועסקים בישראל. נוסף על כך, היצואניות הגדולות עובדות גם הן בדולרים, וחשות בירידת שערו באופן מיידי. שער הדולר הנמוך הביא לקיצוצים נרחבים באביב ובקיץ 2008, ומאות עובדים בחברות כגון טאואר, נובה מכשירי מדידה, פוליקום וריטליקס נשלחו הביתה. ההידרדרות הנוכחית של שער הדולר יכולה ליצור תרחיש דומה, דבר שלטענת ותיקי הענף, יהיה "אסון ומכה קשה לתעשייה בישראל". 

יו"ר גיזה זאב הולצמן. ההתאוששות עוד לא הגיעה להייטק, צילום: עמית שעל יו"ר גיזה זאב הולצמן. ההתאוששות עוד לא הגיעה להייטק | צילום: עמית שעל יו"ר גיזה זאב הולצמן. ההתאוששות עוד לא הגיעה להייטק, צילום: עמית שעל

יו"ר קרן גיזה, זאב הולצמן, המכהן גם כחבר איגוד קרנות ההון סיכון, נאבק בימים אלה במסדרונות הממשלה להגדיל את תקציבי המדען הראשי ולהקים קרן ממשלתית לתמיכה בענף ההייטק המקומי. "תעשיית ההייטק בישראל עדיין לא רואה את התאוששות שרואים בשוק ההון", הוא אומר. "במחצית השנה האחרונה ירדו הגיוסים של חברות הסטארט־אפ ב־50%, והמשך ירידת שער הדולר תביא לסגירה של חברות ופיטורים של אלפי עובדים. אם בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי לא חשנו באופן מיידי, את הפגיעה בשער הדולר החברות רואות וחשות מיד. זה יסתום את הגולל על החברות שחשבו שהן יכולות להתאושש מהמשבר העולמי וממשבר הדולר בקיץ הקודם. הן פשוט ייסגרו. מבחינת תעשיית ההייטק ירידת שער הדולר היא תוספת של שמן למדורה שכבר בוערת".

"הערכנו שער של 4"

בתחילת 2009 התבקשו רוב חברות הסטארט־אפ, שהן הסובלות העיקריות מהמשבר הכלכלי, על ידי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בהן להכין תקציב שנתי מסודר, המגלם את השפעות המשבר וכולל פיקוח הדוק על ההוצאות. למרבה הצער, רוב החברות לא התעכבו על סעיף שער הדולר. משה שטיינר, מנכ"ל חברת הסטארט־אפ לוסיד לוג'יקס העוסקת בפיתוח שבבים לשוק המשחקים, מספר: "בתקציב 2009 הערכנו ששער הדולר יהיה ברמה של 4 שקלים לדולר". לוסיד מעסיקה עשרות עובדים וגייסה עד היום כ־32 מיליון דולר, מתוכם 18 מיליון דולר באוקטובר האחרון.

"למזלנו הרב, שריינו את מרבית השכר של העובדים בשקלים עוד לפני המשבר, כך שלא תהיה פגיעה מיידית", הוא אומר, "אבל אם ירידת שער הדולר תימשך עוד, אחרי שנת 2009, הפגיעה בנו תהיה אמיתית וניאלץ לעשות את ההתאמות שלנו עוד לפני כן. ירידת שער הדולר היא עוד פגיעה בשורה של פגיעות בחברות הסטארט־אפ הישראליות: עליית המיסוי על רכבי הליסינג, שינוי שערי הביטוח הלאומי ועכשיו מכת הדולר. אם ניאלץ לבצע צמצומים, זה יהיה על רקע הצמצומים שכבר נאלצנו לעשות כדי להתאים את עצמנו למצב הגלובלי".

"שלילי אך לא הרסני"

לעומתו, היזם הסדרתי גיורא ירון טוען כי ההשפעה של ירידת שער הדולר על תעשיית הסטארט־אפ בישראל היא שלילית — אך לא הרסנית. "חלק גדול מההוצאות של

גיורא ירון. "שקל חזק לא עוזר לשוק העבודה הישראלי", צילום: אוראל כהן גיורא ירון. "שקל חזק לא עוזר לשוק העבודה הישראלי" | צילום: אוראל כהן גיורא ירון. "שקל חזק לא עוזר לשוק העבודה הישראלי", צילום: אוראל כהן

החברות הן עדיין בדולרים או ביורו בחו"ל. החלק הבעייתי בסעיף ההוצאות הוא עניין השכר. שקל חזק לא עוזר לשוק העבודה הישראלי כשמשקיעים זרים משווים את עלות העבודה פה לעלות בסין או בהודו. דולר ברמה של 3.8 שקלים הוא סביר, אבל ירידה ממושכת מתחת ל־3.2 שקלים היא כבר סכנה שתחייב צעדים משמעותיים".

יש גם חברות שדווקא ניהנות משער הדולר הנמוך. רני שגן, מנכ"ל ראפ, יבואנית מוצרי האלטרוניקה של היטאצ'י לישראל, טוען שירידת שער הדולר בקיץ האחרון בלמה את עליית מחירי הטלוויזיות. "מפברואר עד יוני השנה עלו מחירי הפאנלים של מסכי LCD ופלזמות ברחבי העולם בסדר גודל של 30%–50%", אומר שגן. "עלייה זו הביאה לעלייה במחירי הסחורה המוגמרת, הכוללת פאנל, מסך ופלסטיקים. בעקבות ירידת שער הדולר נמנעה עליית המחירים של מוצרים אלה בארץ, והיא תגיע לכאן רק באוגוסט ובהיקף נמוך יותר, 15%–20%".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הולצמן עוד אינטרסנט שנכשל ורוצה שהמדינה תזרים אליו כספים
מנהלי ההון סיכון משכו משכורות עתק של מאות אלפי שקלים לחודש ורוקנו את קופות המזומנים של הקרנות שלהם במקום להשקיע בסטארט אפים. יתרה מכך גם ההשקעות שעשו היו חובבניות והניבו למשקיעים שלהם הפסדים נוספים. עכשיו הוא ודומיו אשר הפראיירים שהשקיעו בקרנות שלהם הולכים ומתמעטים, מחפשים להוציא כסף מהמדינה בטוענה שהדבר נחוץ ל"הצלת" ההיי טק. די לשיטת השקשוקה הגיע השמן להשקיע בחינוך ושיקום הפערים החברתיים במדינה.
שמוליק  |  29.07.09
1.
שווקי עבודה גלובליים
הגיע עת להתאים עצמכם לשוק שאליו הנכם פונים. אם הנכם שייכים לשוק הגלובלי התאימו עצמכם אליו. כאשר השקל היה חלש יחסית למטבעות האחרים הרווחתם משכורות עתק. עתה נראה שעליכם להמשיך ולאכול את אותה העוגה, לטוב ולרע. כעת טעמה מריר מעט. בכל מקרה, הנכם נהנים משקל חזק בעת חופשותיכם הנוצצות בחול.
שלא ידע לשאול  |  29.07.09