גם לערבים יש שכל

התואר השני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן לא עזר תחילה למנצור כשניסה להתקבל לעבודה בבנק. הוא נשלח למבחני מיון וכעבור שעה וחצי נשלח הביתה עם ציון נכשל - 3 מתוך 10. אחרי שהופנה למכון מיון אחר ועבר קבוצה שונה של מבחני מיון, קיבל 7, ציון שפתח לו את השער לעבודה משפטית בבנק.

המקרה של מנצור מספק הסבר חלקי לכך שרק 1% מהשכירים הערבים במשק מועסקים בענף הבנקאות, הביטוח והפיננסים. "מבחני המיון המקובלים מוטי תרבות ושפה", אמרה עירית תמיר, מנכ"לית קו משווה, קואליציה של התאחדות התעשיינים ואיגודי המעסיקים הגדולים במשק, שפועלת להשמת אקדמאים ערבים במקצועות ובתפקידים הולמים. העמותה הוקמה ביוזמת התעשיין דב לאוטמן כדי לצמצם פערים ולקדם שוויון בחברה הישראלית. החודש חגגה העמותה את ההשמה ה־100 במספר מאז החלה לפעול לפני שנה וחצי.

שיעור המועסקים מקרב האקדמאים הערבים הוא 77% לעומת 83% אצל היהודים, אבל הנתון מטעה: כ־50% מועסקים בעבודות שאינן תואמות את הכישורים ואת ההשכלה שלהם. "אזרח ערבי עושה את כל הוויה דולורוזה עד לתואר אקדמי ואז הוא נאלץ להיות מלצר או מוסכניק", אמרה תמיר. "זה מקור לתסכול עצום". גם השכר הוא מקור לתסכול: אקדמאים ערבים משתכרים 35% בממוצע פחות מיהודים.

לפני שהחלו לפעול חשבו חברי העמותה, יהודים וערבים, שהבעיה טמונה בעיקר בעולם העסקים שאינו פתוח לרב־תרבותיות ושונות. אחרי שבדקו הבינו שלפחות 50% מהקשיים נובעים מכך שאקדמאים ערבים, גם המבריקים ביותר, אינם יודעים לשווק עצמם למעסיקים.

הטיה תרבותית

כשמנצור דיווח לתמיר שנכשל במבחני המיון לבנק, היא התקשתה להבין את הסיבה. בהתייעצות עם מחלקת משאבי אנוש של הבנק הוחלט, כאמור, לשלוח אותו למבחנים אחרים. אחרי שהובהר סופית שהבעיה היא במבחן ולא בנבחן, פנתה תמיר לאדם מילוא, משרד מוביל בתחום משאבי אנוש, ולבקשתה בוצעה השוואה בין תוצאות מבחני מיון של 200 יהודים ו־200 ערבים. התוצאה היתה חד־משמעית: מבחני המשכל והחשיבה הכשילו את הערבים שוב ושוב בשל הטייתם הלשונית והתרבותית.

בשיתוף מומחים פותחו בחינות שמודדות את יכולתו השכלית של המועמד הערבי באמצעות פתרון בעיות המבוססות על צורות במקום על שפה, ומכוני המיון המובילים אימצו את השינוי. אבל אלה שצולחים בכל זאת את המיון נופלים לא פעם בשלב הראיון.

להלן שאלה טיפוסית שמכשילה מועמדים ערבים פעם אחר פעם: "ספר לי על עצמך ולמה כדאי לי לקבל אותך לעבודה". מועמדים רבים לא יודעים מה מצפים מהם. "הוא גדל בחברה שבטית. הוא מתחיל לספר על הסבא והאבא והדוד. לימדו אותו שלא יפה להשוויץ. הוא לא יודע לחדד את היתרונות שלו ולמכור אותם", אמרה תמיר.

חשש מפני השונה

קו משווה גם פועלת לשכנע מעסיקים שכדאי להם לגייס עובדים מרקע שונה. "החסם המרכזי הוא הכחשת האפליה", אמרה תמיר. "יותר מדי עסקים אומרים שאצלם הכל בסדר. אבל אין נתונים, אין מדידה".

יש מעסיקים שמאוד חוששים. "מעסיק בהייטק, למשל, אומר לעצמו, 'למה אני צריך את הצרה הזו? אני מגייס מ־8200, כולם אותו דבר, אני מבין אותם'", שחזרה תמיר שיחות עם מעסיקים. בהייטק מועסקים פחות מ־3% מהשכירים הערבים במשק. זאת, אף שמחקרים בעולם מראים בבירור שלצוות רב־תרבותי יתרונות רבים ביצירתיות.

רק בתחום הבריאות אין צורך לשכנע מעסיקים להעסיק ערבים: 10% מהרופאים במדינה הם ערבים, בהם 16 מנהלי מחלקות, 20% מהאחיות ו־20% מהרוקחים. "זה מדהים", אמרה תמיר. "יהודים מוכנים להפקיד בידי ערבים את בריאותם ואת חייהם, אבל לא להעסיק אותם". מצב זה משקף את העובדה שבסקטור הציבורי מועסקים ערבים בשיעור גבוה יותר מאשר בפרטי, אם כי רובם משרתים רק את המגזר שלהם. באופן כללי, נציבות שירות המדינה אינה עומדת ביעדי הגיוס שהציבה לעצמה כדי לקדם העדפה מתקנת לאוכלוסייה הערבית. בעקבות מפגשים עם קו משווה השתכנעו בנציבות שיש לאמץ מבחני מיון וגיוס המתאימים לאוכלוסייה שאותה היא מנסה לגייס.