ראיון כלכליסט: "מרגע שנהפכנו לגדולים רצו לעשות מאיתנו מטעמים"

כשנה לאחר שבית ההשקעות הלמן־אלדובי גדל פי עשרה, נחוש אחד המייסדים, רוני הלמן, לשנות את תדמיתו של המוסד הפיננסי. הלמן ושותפו אורי אלדובי ("אנחנו מתחלקים בכל מגיל 16") מחזיקים ב־50.1% מבית ההשקעות, לאחר שבסוף מרץ השנה הם מכרו 49.9% ממנו לקבוצת שותפים יהודים קנדים בראשותו של פיטר פרידמן. הקבוצה שילמה 120 מיליון שקל בהסכם ששיקף לבית ההשקעות שווי של 240 מיליון שקל.

באפריל 2008 רכש הלמן־אלדובי את קופות הגמל של בנק יהב תמורת 170 מיליון שקל - שהם 2.55% מנכסי קופות הגמל. קבוצת המשקיעים הקנדית מימנה את העסקה, שהקנתה להם אופציה לרכישת אחזקות בהלמן־אלדובי. לאחר שנרכשו הקופות החליטו המשקיעים לממש את האופציה, וכך הם הגיעו לאחזקה של 49.9% ממניות בית ההשקעות. נציג הקבוצה הקנדית בישראל, רואה החשבון משה ליאון, תיווך בעסקה וקיבל 1% מחברת הגמל של הלמן־אלדובי.

"רכישת קופות הגמל של יהב היתה אתגר גדול עבורנו", משחזר הלמן. "השאלה היתה איך לנהל בהצלחה קופות שהן שונות משלנו. לקחנו את העובדים של יהב ושמרנו על דסק נפרד. לא ניסינו להמציא את הגלגל מחדש, וזה הצליח. מה גם שרכשנו קופות גמל במחיר הנמוך ביותר אי פעם. מלבד זאת, כתוצאה מרכישות שביצענו גדלנו בשנה שעברה פי עשרה: מגוף המנהל פחות ממיליארד שקל נהפכנו לגוף המנהל 8 מיליארד שקל - וזה דרש ידע.

"מלבד זאת, באחרונה אף סיימנו הקמה של מערכת תפעול בקרנות הפנסיה הפועלות לפי המודל הצ'יליאני (המתאים את רמת הסיכון של ההשקעה לגיל החוסך - ה"ר). קרנות הפנסיה שלנו אף מובילות את התשואה לאחר שעלו ב־30% מתחילת השנה".

רווח, לא הכנסות

דמי הניהול בקופות יהב נמוכים משמעותית מהמקובל בענף. זה לא פוגע בהכנסות?

"למה אנחנו צריכים הכנסות גדולות? המטרה היא רווח. מה יכול לאכול את ההכנסות? אם, למשל, חצי מההכנסות הולכות לסוכנים. אצלנו, לגבי 99% מהלקוחות, 100% מההכנסות נשארות אצלנו. במקום שסוכני הביטוח ירוויחו, אנחנו מעדיפים שציבור העמיתים ירוויח".

תעלו את דמי הניהול בקופות יהב?

"נשאיר אותם על כ־1%, למעט במקרים חריגים".

הלמן־אלדובי נודע כבית השקעות המתמחה בנישות, ובשנה האחרונה הוא שילם על כך ביוקר. נגד בית ההשקעות הוגשה תביעה בעניין השקעתו באיסלנד, והדבר פגע בתדמיתו. נוסף על כך השיגו קופות הגמל שלו תשואה שלילית מצטברת של כ־21.3% ב־2008 - הנמוכה בכ־3% מהממוצע בענף. ואולם מתחילת ינואר 2009 ועד סוף יוני השיגו הקופות תשואה בדומה לממוצע בענף.

"ההשקעות באיסלנד היו זניחות", אומר הלמן. "קופות יהב לא השקיעו במדינה, ובאף נקודת זמן לא היינו חשופים להשקעות איסלנדיות בהיקף של יותר מ־1% מנכסי הקבוצה. צריך לשים את זה בפרופורציות".

"לא מחקנו באיסלנד"

"היו גופים ישראליים לא מעטים שהשקיעו באיסלנד", ממשיך הלמן, "אבל בניגוד למקרה שלנו, הם לא עוררו רעש. הקרן המתמחה שלנו שמשקיעה רק באיסלנד לא כללה נכס אחד שנמחק. מדיניות ההשקעה שלנו היתה סולידית והתבצעה באמצעות איגרות חוב ממשלתיות או פיקדונות מט"ח, כך שאפילו שקל מההשקעה לא נמחק".

נטפלו אליכם ללא סיבה?

"כל עוד היינו שחקני נישה קטנים, לא הפרענו לאף אחד. אבל ברגע שנהפכנו לאחד מעשרת השחקנים הגדולים, היתה מוטיבציה לעשות מאיתנו מטעמים".

אתה מתחרט על ההשקעה באיסלנד?

"אי אפשר היה לצפות שמדינה כמו איסלנד, שיש לה ענפים חסינים, תיפגע מהתקפה של קרן גידור. עד היום לא היתה סיבה כלכלית לפגיעה באיסלנד. מדינה זו פשוט היתה קטנה מדי מכדי להתמודד עם קרנות גידור. למעט ההשלכה לגבינו בכל מה שקשור ליחסי ציבור, זה לא נושא שהפריע לנו".

בהלמן־אלדובי מאמינים כיום בסקטור הגז. "אנחנו הבעלים הכי גדולים מקרב הציבור בשתי חברות גז: דלק אנרגיה (1.2%) ורציו (8.4%). רוב האחזקות שלנו ברציו הן באמצעות אחזקה של 23% באופציות של החברה", אומר הלמן שמסביר כי המשבר העולמי יצר הזדמנות השקעה מצוינת. "דלק אנרגיה הגיעה למחיר שהצדיק את הקנייה אפילו אם קידוח 'תמר' היה יבש".

אתם לא חוששים ששוב תדבק בכם התדמית של מי שמתמחים בהשקעה אחת? כרגע קרן הנאמנות הלמן אלדובי הזדמנות מובילה את התשואות מתחילת השנה, בין השאר בגלל הגז. "זו קרן ששיחקה אותה גם בגלל סקטור הגז, שמהווה 20% ממנה, אבל גם ניצלנו הזדמנויות במניות ובאג"ח".

כאמור, הצמיחה של בית ההשקעות נבעה מרכישות שאליהן נערכו הלמן ואלדובי במשך שנים רבות. "יצאנו לדרך עם הבנק האיטלקי יוניקרדיטו שאיתו רצינו לרכוש את הקופות של בנק לאומי. איתרנו אותו כשותף פוטנציאלי במקביל לתחילת העבודה של ועדת בכר (לרפורמה בשוק ההון - ה"ר). התכוננו לעסקה במשך חמש שנים".

"כולם מאותו בית כנסת"

"למדנו את תחום המיזוגים והרכישות מיוניקרדיטו", ממשיך אלדובי. "הלכנו איתם על עסקת לאומי שלא הבשילה בסופו של דבר, כי המחירים רצו לשמים. אמנם הנזק שספגנו היה עצום, כי הכנו עסקה במשך שנתיים שנפלה, אבל הידע יושם בעסקה לרכישת הקופות של בנק יהב. מבחינה סטטיסטית, רוב המיזוגים והרכישות נכשלים, אבל אנחנו הצלחנו בארבע הרכישות שעשינו בשנה האחרונה.

"המחיר של קופות הגמל של בנק יהב היה מהנמוכים אי פעם, ולמרות דמי הניהול הנמוכים שבהן, הן מאפשרות לנו להציג רווחיות", אומר הלמן.

מדוע לא שיתפתם פעולה עם יוניקרדיטו בעסקת בנק יהב?

"הם כל כך גדולים, שמבחינתם היה כדאי להיכנס לישראל רק בעסקאות גדולות. אחד הדברים הטובים שקיבלנו מעסקת יהב היו השותפים הקנדים. כולם אנשים פרטיים, יהודים מאותו בית כנסת בטורונטו. בנק יהב הכיר לנו אותם כאשר הם פנו אליו במקביל אלינו. הם רצו להיכנס לתחום, אבל לא להקים בית השקעות מאפס. הם חיכו 20 שנה להשקיע בישראל".

הלמן מספר כי הקנדים מעוניינים לבצע עוד השקעה, במקביל לפעילות שהלמן־אלדובי מתכנן להקים עמם בחו"ל. "הם מרוצים מהעמידה בכל האתגרים ומההתמודדות שלנו עם המשבר בשווקים הפיננסיים", אומר הלמן. "בינתיים התקבלה החלטה שהקנדים יעבירו לנו סכום קטן של 10 מיליון שקל שישמש לכניסה למשאים ומתנים. אנחנו נמצאים כבר בשלושה משאים ומתנים מתקדמים, שהגיעו אפילו לרמה של משרד האוצר".

כמה הם ישקיעו בעסקאות עצמן?

"ברגע שנראה את הגודל של העסקאות, נחליט כיצד לממן אותן. אנחנו רוצים לקחת כל עסקה טובה, ונמצאים כרגע במשא ומתן עם שמונה גופים. זה לא אומר שכל המגעים יצליחו, אבל יש לנו גיבוי מלא מהקנדים לכל שמונה העסקאות. עם זאת, זה לא ריאלי שנצליח לסגור את כולן. הקנדים אמרו לנו 'סעו', העבירו את המקדמה ואחרי זה כל דבר נבחן לגופו".

ההשקעה הנוספת שלהם תהיה תמורת מניות?

"סוכם על מנגנון כך שהכסף שיעבירו לא ישנה את מבנה השליטה".

אתם רוצים מתישהו למכור את האחזקות שלכם בבית ההשקעות?

"לא. זה לא הגיוני. יש כמה סוגים של אקזיט ואולי בעתיד נצא לבורסה אם נהיה בגודל הנכון, אבל כרגע עוד מוקדם לדבר על זה. האסטרטגיה שהקנדים מובילים היא שכל עוד השוק בארץ לא יציב, ישנן הזדמנויות רכישה, והעובדה שהגענו עם שמונה גופים למשא ומתן, אומרת הרבה.

"הרכישות בשנה שעברה פתחו לנו את התיאבון. למזלנו, אנחנו לא צריכים להביא משקיע נוסף כדי לממן רכישות נוספות, כי המשקיעים הקנדים יכולים לספק את המימון".