הכנסת אישרה: ענישה פלילית למליני שכר וחובת מו"מ עם ועד עובדים

ללא הפתעות, מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעות החוק המטילות עונשים פליליים על מליני שכר ומחייבות מעסיקים לנהל משא ומתן עם ועד עובדים חדש. שתי ההצעות הובאו לאישור המליאה כחלק מעסקת החבילה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

החוק נגד מליני שכר קובע מנגנון של סנקציה כספית בהיקף של עד 35,000 שקל במקרה הראשון והכפלת הקנס על הלנת שכר נוספת. במקרים חמורים יכול שר התמ"ת להורות על פתיחת חקירה שתוביל לאישום פלילי ולמאסר של עד חצי שנה. הקנס עצמו יוטל בידי ממונה במשרד התמ"ת, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לשימוע. על החלטת הממונה ניתן לערור לוועדת ערר ואחר כך לבתי הדין לעבודה. החוק מאפשר במקרים שייקבעו בנוהל, להסתפק במתן התראה מנהלית שבה יידרש המעביד להימנע מהמשך הלנת השכר, וזאת במקום לפתוח בהליך של הודעה על כוונה להטלת סנקציה כספית.

החוק מאפשר גם להטיל עיצום כספי על מזמין שירות מחברת קבלן בשל הלנת שכרם של עובדי הקבלן. הטלת העיצום הכספי על מזמין השירות תיעשה רק לאחר שהוטלה סנקציה כספית על הקבלן, נשלחה התראה על הלנת השכר למזמין השירות, וחלפו 30 ימים מבלי שמזמין השירות הביא לתשלום השכר המולן או ביטל את הסכם ההתקשרות שבינו ובין הקבלן.

התיקון לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי חובה על מעביד לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים שהפך ליציג אצלו, בהתארגנות ראשונית, אך אין חובה לחתום על הסכם קיבוצי. כמו כן, תיקון אחר לחוק קובע ענישה פלילית על אי תשלום תוספות לשכר המינימום הנקבעות בהסכם בין ההסתדרות לארגון מעסיקים. על פי החוק החדש, המעמד המשפטי של תוספות אלו יהיה זהה לזה של שכר המינימום, כך שמעסיק שאינו משלם אותן כאילו לא שילם לעובד שכר מינימום. הענישה במקרה זה תהיה קנס של עד 67 אלף שקל ותשלום פיצויים לעובד.