בנק ישראל נלחם בספקולנטים

לאחר תקופה של פיחות בשקל ביחס לדולר לסביבה של 4.25 שקלים לדולר, השער ירד לאחרונה והשקל התחזק באופן מפתיע למדי, עד לרמה של 3.75 שקלים אתמול.

התחזקותו של הדולר מול השקל נוצרה למרות מדיניות הנגיד, סטנלי פישר, אשר רכש דולרים אל הקופה התופחת. אתמול הנגיד הודיע על שינוי נוסף במדיניות: לאחר שהסיר את תקרת הרכישות לפני מספר חדשים, בנק ישראל מסיר חסם שהיה על פעילותו ומוסיף מימד נוסף: בנוסף לרכישות של 100 מיליון דולרים ליום, הבנק מתכוון להכנס לשוק ולקנות ללא מגבלת כמות או זמן.

מטרת הדברים היא הוספת כלי עבודה פחות שגרתי ופחות וודאי אל ארגז הכלים של הבנק ומשמעותם: בנק ישראל מחמם מנועים לקראת עימות עם הספקולנטים בשוק השקל-דולר.

ניתן להניח כי המניע המנהלי הוא שהבנק לא מעוניין לוותר על יוקרתו והוא ממשיך למצב את עצמו כגורם החזק בשוק המט"ח. מכאן הדרך פתוחה לצעדים אגרסיביים יותר, כגון מס על רכישות ספקולטיביות של מט"ח.

המניע הכלכלי הוא כמובן שמירה על רווחיות היצוא, עמדה יוצאת דופן במקומותינו, בה הנגיד מחזיק לאורך זמן. למרות החשש מפני אינפלציה, הבנק רואה את חיזוק השער לצורך מטרה זו - כפונקצית המטרה של מדיניותו בהווה ולכן - הצעד הנוכחי אינו מפתיע. אנו יכולים גם לנחש כי כהכנת הקרקע, הוא הכריז כי, לדעתו, האיום האינפלציוני לשנים הקרובות - אינו משמעותי.

בתגובה להודעת בנק ישראל, השער עלה בקרוב ל-10 אגורות בתוך דקות, ל- 3.83 שקלים לדולר.

ניתן להניח כי בימים הקרובים צפוי מסחר תנודתי יותר בין שני הגורמים הנ"ל: דולר נחלש בעולם עקב שיפור באווירה בשווקים מחד, ובנק ישראל בפעילותו - מאידך. במילים אחרות, הצעד של הנגיד עשוי להבחן במבחן המציאות, כבר בימים הקרובים. לפי מבחן התגובה של השוק למהלכים דרמטיים של הנגיד בשוק זה, הצעד הנוכחי יכול להוסיף מהלך של 5% לשער, קרי, להחזיר אותו לקרבת ה-4 שקלים לדולר.

האם זה טוב? האם זה רע? אין כבר דרך חזרה. אבל, ככל הנראה, הנגיד תרם רבות בכך שהמשק נכנס למשבר עם חסינות גבוהה יותר, עקב הפיחות.

הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל.