פישר: "לא נוכל להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ"

"אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ". כך אומר הבוקר (ד') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בדיון מיוחד בוועדת הכספים בנושא ההתערבות בשוק המט"ח ומצב האינפלציה.

לדברי פישר, "יש עלות לרזרבות המט"ח שלנו אבל יש גם יתרונות. מדינה עם הרבה רזרבות יכולה להתייחס למה שקורה בחו"ל באופן יותר בטוח. אם חלילה למדינת ישראל יש צורך לעמוד על רגליה, יש לנו אפשרות לעשות את זה לתקופה מסוימת. בשלב הזה נטו אין עלות לאחזקת רזרבות המט"ח, כי הריבית שאנחנו משלמים דומה לזו שאנחנו מקבלים ושתיהן עומדות על אפס.

פישר אמר עוד, כי "במשק הישראלי אנחנו מרגישים, ובצדק, את חשיבות הייצוא, אבל כולם מבינים שלטווח ארוך הבנק המרכזי לא יכול לעמוד נגד השוק. יכולנו במשך המיתון להשפיע בגדול על שער החליפין וכך עשינו ועובדה שזה תרם להקטנת המיתון, אבל בסוף כוחות השוק מצליחים להזיז את שער החליפין. צריך גם להבין שלפעמים מה שהשוק עושה לא מוצדק. אני עוד לא מצאתי הסבר או הצדקה לכך ששער החליפין ביולי אשתקד היה 3.2 שקלים, אין לי מושג למה השוק לקח את השער לשם".

הנגיד הוסיף ואמר כי "לפעמים הבנק המרכזי ירצה להתערב כדי שהדולר יהיה מבוסס על כוחות אמיתיים ולא אולי על ספקולציה. ובנק מרכזי צריך לשמור לו את הזכות להתערב במקרים כאלה. אנחנו כל הזמן חושבים על סטייה בכיוון אחד אבל יכול להיות שיהיו מקרים עם תגובה הפוכה. היצואנים צריכים להבין שאנחנו לא יכולים לתת להם שער חליפין יציב תמיד. אפשר למנוע את כוחות השוק בזמן הקצר אבל בסוף שער החליפין יחזור לסביבה שהמציאות הכלכלית מכתיבה והיצואנים צריכים ללמוד להתאים את הפעילויות שלהם לזה.

"בהחלטת הריבית האחרונה צמצמנו קצת את המדיניות המוניטרית הרחבה על ידי הפסקת רכישות האג"ח שביצענו ואמרנו שכל עוד אנחנו לא יודעים בוודאות שאנחנו יוצאים ממיתון, נשמור על ריבית נמוכה וכך נמשיך, אלא אם האינפלציה תעלה יותר מדי ואז נשקול שוב מה לעשות".

"אין צורך לשנות את כללי המשכנתאות"

באשר להשפעת החלטות הריבית על שוק המשכתנאות אמר פישר: "הבנקים צריכים לבדוק את יכולת ההחזר של מקבלי המשכנתאות בהנחה שהריבית תהיה יותר גבוהה. אבל צריך לזכור שגם להם יש אינטרס שהלקוחות ימשיכו לשלם משכנתה, לא כמו שהיה בארה"ב, שם הם נתנו משכנתאות ומיד גלגלו אותן הלאה. אצלנו יש אחריות לבנקים וזה תמריץ לבנקים לנהוג באחריות לגבי המשכנתאות

עוד אמר פישר, כי "בדקנו גם את עניין המשכנתאות הזולות לכולם, לא רק לזוגות צעירים והגענו למסקנה שבשלב זה הבעיה לא קריטית ולכן חוץ מלדבר באופן שקט עם הבנקים אין צורך לשנות את הכללים אם נחשוב שיש בעיה גדולה יותר נשקול לשנות את הטיפול".

"המטרה - לחזור ליעד אינפלציה של 2%"

בהתייחס לאינפלציה במשק אמר הנגיד, כי "המטרה שלנו היא לחזור ליעד אינפלציה של כ-2% בתוך שנה ונהיה מוכנים לפעול לשם כך. אמרו לי שהמדיניות שלי אינפלציונית ואמרתי שאנחנו מצפים שאם לא ננקוט בצעדים הללו האינפלציה תהיה שלילית אבל התוצאה היתה שהאינפלציה עלתה מעל ליעד".

"בחודש יוני היו נתוני אינפלציה מפתיעים אבל היו גם נתונים על קרבה לתפנית בצמיחת המשק. אין לנו עוד נתונים כדי לומר שעברנו את שיא המיתון אבל ברור שאנחנו קרובים לשם אם לא יהיו הפתעות בזמן הקרוב. במקביל גם הבורסה ושוקי ההון התחזקו - כשיודעים שבבנקים יש אפס ריבית מחפשים מקורות השקעה עיקריים ואז חוזרים לבורסה. מטרת מדיניות הריבית המאוד נמוכה היתה לעודד את הביקושים במשק וזה עבד, ככה זה פועל".

"יש לבנק ישראל 3 קריטריונים בקבלת החלטות על גובה הריבית: לשמור על יציבות מחירים על בסיס אינפלציית היעד שקבעה הממשלה 1-3%, לתמוך במטרות הנוספות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, כמו תעסוקה, ולתמוך ביציבות הפיננסית של המשק.

"בשנה האחרונה היינו במצב של מיתון במשק העולמי והישראלי, המיתון הכי רציני מאז סוף מלחמת העולם השנייה. ידענו שהבנקים במדינות הכי מפותחות בצרות ולכן לקחנו כל הזמן בחשבון את היעד השלישי - יציבות פיננסית. ידענו שיש סכנה של אבטלה ולכן שמרנו כל הזמן על היעד השני - מצב התעסוקה ואנחנו גם כל הזמן חושבים על האינפלציה. זה התפקיד שלנו".

אלכסון מביא אסון

בהתייחס לשאלה האם אפשר להחזיר את האלכסון אמר הנגיד: "בשנות ה-90 הפעלנו את האלכסון כדי לקבוע גבול עליון ותחתון לדולר, ניסו את זה גם במדינות אחרות, זה נכשל כמעט בכל מקום. כל עוד אין תנועות הון שוק המט"ח מתנהל רק על ידי יצואנים ויבואנים אפשר לשלוט על שער הדולר, אבל ברגע שנותנים לבנקים ולספקולנטים לגדר שינויים בשער החליפין, הטרנזקציות בשוק המט"ח גדלות והבנק המרכזי לא יכול לשלוט על זה.

"התוצאה תהיה שיקרה מה שקרה לנו בשנת 1997, שהדולר היה כל הזמן בגבול התחתון וזה גרם לאינפלציה. אם אתה מגדר את הדולר זה לתקופה מסוימת נראה כפתרון קסם ואז יום אחד אתה מגלה שהקסם נפסק ויש מתקפה חזקה על הגבולות שקבעת לדולר. אם יש לך פיקוח על תנועות הון אתה יכול לשמור על שער דולר קבוע. אבל ברגע שיש לך תנועות הון וחשוב לנו לשמור על חופש תנועות הון אז אי אפשר לטווח ארוך לשמור על שער קבוע".