אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך יחולק תקציב משרד הספורט? צילום: ראובן שוורץ

איך יחולק תקציב משרד הספורט?

שנת 2009 כמעט נגמרה אבל בספורט הישראלי עדיין לא יודעים איך יחולק תקציב משרד הספורט; נכון לעכשיו אמור הספורט המוטורי לקבל סכום הזוי של 6 מיליון שקל; התאחדויות ואיגודי הספורט ימשיכו לקבל פחות מבתי הספר; ותוספת של 20 מיליון שקל עדיין תלויה באוויר; למשרד הספורט יש זמן: "הגורמים המקצועיים ידונו עם השרה"

10.08.2009, 17:14 | אוריאל דסקל

תקציב משרד הספורט בישראל הוא 84 מיליון שקל. התקציב המקורי היה 64 מיליון שקל אבל שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, השיגה תוספת של 20 מיליון שקל. כרגע השאלה הגדולה בספורט הישראלי היא איך יחולק הכסף בין הגורמים השונים בספורט הישראלי? לידי "כלכליסט" הגיע טיוטה של חלוקת הכסף הראשונית, ללא התוספת של 20 מיליון שקל. האם יש בה היגיון?

לפני הדיון בתקציב, חשוב לציין שמדינת ישראל זו המדינה המערבית שמשקיעה הכי מעט בספורט. ממשלת ספרד, למשל, משקיעה יותר מ־150 מיליון יורו בשנה בספורט המקומי, שנהנה בשנה האחרונה מהישגים בינלאומיים כבירים.

אופנוע. 6 מיליון שקל לספורט מוטורי, צילום: אי פי אי אופנוע. 6 מיליון שקל לספורט מוטורי | צילום: אי פי אי אופנוע. 6 מיליון שקל לספורט מוטורי, צילום: אי פי אי

תאמרו, למה שמדינת ישראל תקצה יותר כסף לספורט? תגידו, "יש מלחמה", "אנחנו מדינה מוקפת אויבים", "יש דברים חשובים יותר להתעסק בהם" וכדומה, אבל נפש בריאה בגוף בריא זה יותר מסתם קלישאה. אורח חיים ספורטיבי של תושבי המדינה תורם באופן מקיף לכל תחום במדינה - תדמיתית, כלכלית, בריאותית ואף ביטחונית. לפי מחקר של ממשלת אוסטרליה, למשל, תיירים רבים מבקרים במדינה כיוון שנחשפו לשם שלה בשל הישגיה בספורט.

נוסף על כך, מוכח מחקרית שהשקעות ממשלתיות נכונות בספורט מצמצמות מאוד את שיעור הפשיעה. חברת הייעוץ הבינלאומית Substance פרסמה דו"ח הקובע שעל הממשלות להשקיע יותר כסף ומשאבים בספורט, כדי להרחיק צעירים מחיי פשע ואלימות. לפי הדו"ח, שבדק לאורך השנים את ההשפעה החברתית של השקעות ממשלתיות באזורי מוכי עוני, צעירים ללא גישה למתקני ספורט נוטים להיות אזרחים שמזיקים לחברה בעוד צעירים מרקע סוציו־אקונומי נמוך שחשופים לספורט מצליחים להיחלץ ממעגל העוני.

ראייה אסטרטגית?

בכיר במשרד הספורט לשעבר אמר ש"צריך לפחות תקציב של 500 מיליון שקל, כדי לתקן את כל העוולות של הספורט בישראל", אבל 500 מיליון שקל אינם תקציב שיהיה למשרד הספורט בעשורים הקרובים, ולכן את המשאבים צריך להקצות בחוכמה כדי שיהיו יעילים.

ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט, מסכים עם זאת. "אם אין ראייה אסטרטגית מרמת התשתית עד המדליה האולימפית, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה", אמר שפר בראיון ל"כלכליסט". "צריכה להיות ראייה אחידה כבר משלב איתור הספורטאי דרך הטיפוח שלו. זה צריך להיעשות באותה שפה - מגיל צעיר עד ההישגים הבכירים".

אז איך מתחלק התקציב והאם הוא תואם את החזון של מינהל הספורט - לפני התוספת של 20 מיליון שקל?

ג ג'ודו ישראלי. מישהו עובד בבית הספר על זה? | צילום: טל שחר ג

הרשויות המקומיות מקבלות את הנתח הגדול ביותר בתקציב, הלא מעודכן לכאורה - 19 מיליון שקל. הכסף מחולק בין מאות הרשויות ולפי בכיר בעולם הספורט: "אין ספק שהוא מתבזבז על אנשים שאינם יודעים מה לעשות איתו במקרה הטוב". 15 מיליון שקל ניתנים למכון וינגייט, מוסד הספורט המוביל בישראל - השקעה שלפי כל הגורמים בעולם הספורט נכונה ואף צריכה להתחזק.

10 מיליון שקל מושקעים בהתאחדות הספורט בבתי הספר, שמדברת על שיתוף פעולה נרחב עם משרד החינוך לקידום ספורטאים, לטיפוח תרבות ספורט ולביסוס תשתית רחבה של ענפי הספורט בישראל, אבל לא עם איגודים והתאחדויות ספורט.

באיגודים מאשימים שכסף רב מדי הושקע בהקמות ליגת העל של התיכונים בכדורסל וכדורעף. אנשי כדורסל מקצועיים רואים בליגת העל של התיכונים גורם שלילי בפיתוח כדורסלנים וספורטאים. היא יוצרת לחץ פיזי על הנערים שצריכים להתחרות באופן כמעט מקצועי בשתי מסגרות.

איך מחלקים 9 מיליון?

כל האיגודים וההתאחדויות מקבלים פחות מהתאחדות הספורט של בתי הספר - פחות מ־9 מיליון שקל. זה הכסף שממנו אמורים ההתאחדויות והאיגודים להכין את הספורטאים לאולימפיאדה ולתחרויות בינלאומיות. מדובר כאן כמובן בתקציב שלפני התוספת של 20 מיליון שקל.

עוד הקצאה בעייתית היא ההקצאה האדירה לספורט המוטורי בישראל. יו"ר התאחדות הספורט המוטורי בישראל לשעבר, דניאל לוי, אומר שהכסף הזה הוא בגדר בזבוז אדיר: "אמרנו להם שאנחנו לא צריכים את הכסף", אומר לוי, לשעבר נהג מירוצים. "הממשלה אינה יודעת להקצות את הכספים בצורה נכונה. הכספים מועברים למנגנון מנופח. הכסף מועבר לכל מיני התאחדויות קיקיוניות. הכסף אינו נמסר לגוף מארגן אחד, לא הולך לתשתיות, לא הולך לשום דבר שעושה טוב. הכל מושקע במנגנונים הזויים, אצל אנשים שלא מבינים שום דבר, במכרזים לא מובנים. זו שערורייה אמיתית".

שאלות ותגובות

האם יוקצו הכספים מחדש? לפי בכיר במינהל הספורט, "המדיניות של השרה היא לעשות פרויקטים שעוסקים בתשתיות ולטפח תשתיות ספורט בישראל". האם 19 מיליון שקל שמחולקים ליותר מ־200 רשויות מקומיות יכולים להזיז תשתיות ספורט בישראל לכיוונים חיוביים? לא בטוח.

האם האיגודים צריכים לקבל כל כך מעט? במשרד הספורט טוענים שהם זוכים גם להקצבות מהטוטו-ווינר, מה שנכון. הטוטו יחלק ב־2009 כ־210 מיליון שקל לאיגודים ולהתאחדויות הספורט בישראל, לא כולל הסכמים שיווקיים.

ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "החלוקה המתוארת אינה עדכנית ובשל כך לא ניתן להתייחס אליה וודאי שלא להסתמך עליה לצורך בניית תוכניות העבודה של האיגודים. השבוע ידונו הגורמים המקצועיים במשרד עם שרת התרבות והספורט על מדיניות חלוקת תקציב חדשה ומעודכנת. חלוקה זו גם תכלול תוספת של 20 מיליון שקל שאותם הצליחה השרה לגייס בדיוני התקציב האחרונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
תשתיות ספורט
השקעה בתשתיות ספורט היא המפתח לקידום תרבות ספורט בכל מדינה. התשתית האנושית המקצועית הינה אבן היסוד לקידום הספורט ,תרבות הספורט ובנית תשתית ספורטיבית איתנה. אבן היסוד בעלת המשמעות העיקרית הינו המאמן/מדריך אשר חייב להיות איש מקצוע ברמת ההכשרה הגבוהה ביותר.לצערי הרב כיום במדינת ישראל ישנם כ-30 מוסדות להכשרת מאמנים אשר קיבלו את אישורו של מינהל הספורט,אך ללא פיקוח על הנעשה בשטח.אי לכך הכשרת המאמן בישראל לוקה בחסר ואינה מניבה את המאמן המקצועי והמיומןאשר יכול להוביל את הספורט הישראלי לגבהים הרצויים.לסבר את האוזן בגרמניה יש מוסד אחד להכשרת מאמנים,במדינות אחרות המצב דומה לגרמניה. לדעתי על מינהל הספורט לצמצם את מספר המוסדות להכשרת מאמנים ולסייע במימון קורסי מאמנים לשניים שלושה מוסדות עיקריים לקיים קורסים איכותיים ומשמעותיים.
איזידור פלד , כרמיאל  |  11.08.09
8.
שימוש מעוות במסים שלנו
במקום לתת למוסדות מיותרים, שמנים ובזבזניים כמו מכון וינגייט היה צריך לייעד 85% ספציפית לספורט ילדים ונוער. תעשונ סקר כמה יודעים את שמות השחיינים והגודאים שמובילים כיום בארץ וכמה מעדיפים שכספי הציבור יושקעו בהם או בפעילויות לילדיהם, שאולי לא יגדלו להיות בעלי מדליה כזו או אחרת. הם יותר חשובים מהספורט ההישגי המפוקפק שמנסים באמצעותו להנשים את וינגייט המיותרת והשוממה.
דב , על יד נתניה  |  11.08.09
6.
חינוך ותשתיות לאזרחים
מדינה שבה יש מצד אחד חינוך לספורט ואפשרויות לעסוק בספורט לכולם ומצד שני לא מצליחה בשום תחרות בין לאומית עדיפה על מדינה כמו ארה"ב שבה יש את ליגת הכדורסל הטובה בעולם והכי הרבה מדליות אולימפיות ומצד שני רוב האזרחים הם בטטות שאם שלא מסוגלים לעלות 3 קומות במדרגות. הליגה למקומות עבודה והליגות המקומיות משמעותיות בעיני יותר מהליגה הלאומית.
י.  |  10.08.09
5.
הבעיה היא לא גודל התקציב.
תסתכלו למשל על התקציב בספרד שנתנו כאן בתור דוגמה- 150 מיליון אירו שהם פחות או יותר 800 מיליון ש"ח. האוכלוסיה של ספרד היא 46 מיליון ושל ישראל 7 מיליון כך שעל כל 7 מיליון אנשים משקיעים בספרד 120 מיליון ש"ח שזה לא הרבה יותר מההשקעה כרגע בישראל ובטח שלא 500 מיליון ש"ח. הבעיה בישראל היא איך מנצלים את הכסף. רוב הכסף מגיע לשני תחומים- כדורגל וכדורסל. שני הענפים האלה אולי מאוד פופולאריים בארץ אבל בתור ענפים תחרותיים בחו"ל הם אף פעם לא מצליחים. מתי בפעם האחרונה נבחרת ישראל בכדורגל/כדורסל זכתה במשהו? אף פעם ליתר דיוק. לעומת זאת, יש תחומים שבהם ישראל מצליחה בעולם באופן כמעט קבוע אבל לא מקבלים כמעט שקל מהמדינה. אנשים בהם צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים לילדים שלהם גם אם הם ספורטאים מצטיינים ברמה עולמית כדי שיטוסו לתחרויות בינלאומיות מאחר שהם לא מקבלים כמעט שום סיוע מהמדינה. שיט? ג'ודו? התעמלות אמנותית? שחייה? התעמלות קרקע? הצחקתם את המדינה. למה להשקיע בענפים האלה שבהם ספורטאים ישראלים זוכים באופן כמעט קבוע במקומות 10 ומעלה בתחרויות בינלאומיות כשאפשר להשקיע בכדורסל ובכדורגל שבהם אם ישראל בכלל נכנסת לתחרות זה נחשב להישג אדיר? (ראו: המונדיאל). מישהו צריך לקלוט כבר שכדורגל וכדורסל זה נחמד בתור "בידור להמונים"- ובתור בידור כזה הענפים האלה יכולים להישאר בידיים פרטיות ולא צריכים לקבל שקל ממשרד הספורט והתרבות.
אבי , תל אביב  |  10.08.09
לכל התגובות