פיקדונות לטווח בינוני־ארוך: הבנקים לעומת אג"ח ממשלתיות

הריביות האפסיות שמקנות תוכניות החיסכון הסולידיות לטווח קצר הפכו את הפיקדונות לטווח הבינוני והארוך לאחד המוצרים החמים של הבנקים בתקופה האחרונה, בייחוד עבור מי שעדיין מפחד לחזור לשוק ההון. כדי לבחון באופן הנקי ביותר את הכדאיות של פיקדונות לטווח בינוני־ארוך, צריך להביא בחשבון את טווח השנים לחיסכון, גובה הריבית השנתית המוצעת, רמת הנזילות והעלויות הכרוכות בהשקעה.

כמה נרוויח על הפקדת 100 אלף שקל לחמש שנים במסלול שקלי לא צמוד?

הבנקים מציעים מגוון גדול של פיקדונות בטווחים של חמש עד עשר שנים. השאלה היא אם מלכתחילה נכון להשקיע את הכסף לטווח בינוני: "טווחי ההסתכלות של המשקיעים התקצרו מאוד. מה שעד לא מזמן נחשב השקעה לטווח בינוני נחשב היום טווח ארוך", אומר אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות. "מה שהביא לשינוי הפרופורציות הוא היכולת לעקוב אחר מצב ההשקעות ברמה היומיומית, הרדיפה המתמדת אחר תשואות והדינמיות הרבה של השווקים. אבל דווקא היום, לנוכח המשבר החריף שפקד אותנו, צריך לזכור את החשיבות של חיסכון לטווח ארוך".

1. גובה הריבית המוצעת

הדבר הראשון שבודקים כשרוצים לבחון את כדאיות ההשקעה הוא הריבית המוצעת לטווח הזמן של הפיקדון. בפיקדונות לתקופה של חמש שנים הריביות הן בשיעור של 3.5%–4% לשנה. לטווח של שש עד שמונה שנים, הריביות הן בטווח של 4.5%–5.5% לשנה. פיקדונות לטווח ארוך יותר משמונה שנים יהיו בדרך כלל צמודים למדד בריבית שקשה להעריך אותה כעת או שיישאו ריבית שקלית לא צמודה שתגיע לכל היותר ל־6% בשנה. בכל אופן, מהריבית המוצעת על הפיקדון יש להפחית את עלויות המס, העומדות בדרך כלל על 15%.

כאשר בדקנו את גובה הריבית בפיקדונות לחמש שנים מבין הבנקים, בלט בנק אגוד שנותן למשקיעים ריבית שנתית של 4.56%. על השקעה חד־פעמית של 100 אלף שקל תקבלו רווח נקי של 21,230 שקל, בניכוי מס. לעומתו, הבנק הבינלאומי נותן את התמורה הנמוכה ביותר לפיקדון, עם ריבית של 3.5% שממנה עולה רווח לאחר מס של 15,953 שקל בלבד.

2. סוג ההצמדה

הבנקים מציעים פיקדונות בריבית שקלית קבועה לא צמודה או בריבית שקלית צמודת מדד. ההחלטה בנוגע לסוג ההצמדה המועדף קשורה בהערכות אינפלציוניות בשוק, כאשר השקעה בטווח ארוך יותר טומנת בחובה סכנה אינפלציונית. עקב התגברות התחזיות לאינפלציה, מומלץ להשקיע בפיקדונות צמודי מדד, שמגִנים על ההשקעה מפני עליית מחירים.

כדי לקבוע את מידת ההצמדה הרצויה לפיקדון, צריך להעריך את ציפיות האינפלציה של השוק, ולנסות להשוות אותן עם תשואות במוצרים מקבילים בשוק ההון, דוגמת גליל ושחר.

הפער בין הריביות שמציעים הבנקים לבין התשואות בשוק ההון נותן אינדיקציה לגבי ציפיות השוק. אמנון שוורץ, מנכ"ל שגיא חישובי ריבית וייעוץ כלכלי, סבור שלא כדאי להתחייב היום לתוכניות חיסכון ארוכות טווח במסלול שקלי לא צמוד. לדבריו, יש סיכוי גבוה שריבית הפריים תעלה בחודשים הקרובים, ובמקביל יעלו גם הריביות השנתיות הלא צמודות. להערכתו, ריבית הפריים תעלה בחמש השנים הקרובות בשיעור גבוה באופן ניכר מהריבית השנתית הקבועה שמציעים הבנקים כיום.

3. נזילות ותחנות יציאה

אחת הבעיות המרכזיות בפיקדונות לטווח בינוני וארוך היא היעדר נזילות: רוב הפיקדונות אינם נזילים, ואינם מאפשרים לפדות את הכסף לפני תום תקופת הפיקדון. תכונה זו עלולה להפוך את ההשקעה למאוד לא אטרקטיבית: בשנים הקרובות עשוי להתרחש תיקון שוק שיביא לעליית ריביות — מהלך שיגרום לאנשים להתחרט על ההחלטה לנעול פיקדון בריבית נמוכה. "ליכולת להנזיל את החיסכון בכל עת, ללא תשלום קנס לבנק, יש ערך רב לחוסכים - בייחוד בטווחי החיסכון הבינוניים והארוכים", אומר גלאי. "לכן, נזילות צריכה להיות אחד השיקולים המרכזיים בקביעת מסלול החיסכון. יכולתו של המשקיע לחזות מתי יצטרך את הכסף בטווח הארוך מוגבלת". גם שוורץ שם דגש על עקרון הנזילות, בייחוד בתקופה הנוכחית: "מסלולי השקעה בריבית קבועה מומלצים רק אם יש תחנות יציאה בתום כל שנה, כמו במסלול שמציע בנק ירושלים". הבנק היחיד שמציע תחנות יציאה מלבד בנק ירושלים הוא מזרחי טפחות.

4. אלטרנטיבה: שוק ההון

"לכל פיקדון סולידי שמציע הבנק יש מקבילה בשוק ההון", אומר גלאי. "השקעה באיגרת חוב ממשלתית תיתן תשואה דומה לזו של הבנקים ובדרך כלל אף גבוהה יותר, נוסף על היכולת להנזיל את הכסף בכל רגע ללא צורך בהמתנה לתחנות יציאה". במקום להשקיע בפיקדון שקלי לחמש שנים, אפשר להשקיע באיגרת חוב של ממשלת ישראל, למשל "ממשלתי שקלי 115". אג"ח זו אמורה להניב תשואה מצטברת של 20.61%, כך שעבור השקעה חד־פעמית של 100 אלף שקל יתקבל רווח נקי של 20,612 שקל.

עם זאת, רכישת אג"ח - בדומה לכל השקעה בבורסה - כרוכה במחיר פסיכולוגי בקרב החוסכים. מאחר שהנכסים בבורסה נזילים ונסחרים מדי יום, המחירים משתנים כל הזמן ולעתים נרשם הפסד על הנייר. העובדה שחיסכון שאמור להיות בטוח עלול להציג תשואה שלילית ביום מסוים עושה למשקיעים פרפרים בבטן ומעודדת קבלת החלטות אמוציונליות ושגויות.

להשקעה בבורסה עוד יתרון בכך שהיא מאפשרת לחסוך באופן דינמי ומפוזר. אפשר להעביר השקעה מנייר ממשלתי שקלי (שחר) לאיגרת ממשלתית צמודת מדד (גליל) בתקופות שבהן האינפלציה עולה, ובכך להגן על ערך הכסף. עם זאת, חשוב לזכור שהשקעה בשוק ההון כרוכה בעמלות קנייה ומכירה - נוסף על המיסוי של 15% על רווחים. לפיכך, כשנבדקת כדאיות של פיקדון בבנק לעומת אלטרנטיבה בשוק ההון, צריך לבדוק את גובה הריבית, את טווח הזמן לחיסכון, את עלויות המס, עמלות הקנייה והמכירה, ואת רמת הנזילות. אם הפער ברווחים קטן יחסית, עדיף לשמור את יתרון הנזילות שקיים במוצרים של שוק ההון.