הכלכלה הפלסטינית: שיבה חד־כיוונית

אמירה תלמודית חכמה גורסת כי "לא חרבה ירושלים אלא מפני שדנו בה דין תורה". מה פרוש הדבר? הרי דין תורה אמור להיות חיובי. אלא שחכמים הבינו שיישום מדויק ודווקני של החוק עלול להביא לפעמים לתוצאות הרסניות. הדברים נכונים הפעם לגבי אחד ממאבקי הנדל"ן החריפים ביותר המתנהלים בימים אלה בין פלסטינים לעמותה יהודית ליד קבר שמעון הצדיק במורדות שכונת שיח ג'ראח במזרח ירושלים.

השטח בן 18 הדונם נרכש ב־1876 על ידי יהודים חרדים, אשכנזים וספרדים, שרצו להתגורר סמוך למערה שעל פי המסורת נקבר בה שמעון הצדיק (משיירי כנסת הגדולה, מהמאה הרביעית לספירה). במשך שנים חיו במקום עשרות משפחות יהודיות, עד למאורעות הדמים של 1936. מעטים נשארו באזור לאחר הפרעות. ואז, ב־1947, פרצה מלחמת העצמאות.

בין קטמון לשמעון הצדיק

אלפי יהודים איבדו במלחמה את בתיהם בעיר העתיקה, בשמעון הצדיק, ובעטרות ונווה־יעקב בדרך לרמאללה. מנגד, עשרות אלפי ערבים איבדו את בתיהם בשכונות קטמון, טלביה, בקעה, מוסררה, ובעין־כרם, ליפתא ואל־מלחה. אחרי המלחמה נחקק בישראל "חוק נכסי נפקדים", שעל פיו רכושם של הערבים שעזבו עבר לרשותו של אפוטרופוס מטעם המדינה, ששיכן בו פליטים ועולים יהודים. במקביל השתלט האפוטרופוס הירדני על נכסי היהודים בגדה ובמזרח ירושלים - ובתוך כך שיכן 28 משפחות פליטים ערבים, שאיבדו בתים בשטח ישראל, בבתי היהודים ליד קבר שמעון הצדיק.

עם סיפוח מזרח ירושלים למדינת ישראל במלחמת ששת הימים, והחלת החוק הישראלי במזרח העיר, הוחל בעיר גם חוק נכסי הנפקדים. אך משפחות הפליטים הערבים בבתי שמעון הצדיק לא יכלו, כמובן, לתבוע חזרה את רכושם שבתוך ישראל. לעומת זאת, הבעלים היהודים של בתי שמעון הצדיק, ובראשם ועד העדה הספרדית של ירושלים, תבעו חזרה את רכושם. בית המשפט הכיר בתביעתם, וב־1988 קבע בית המשפט העליון שהיהודים הם בעלי הבתים - אבל הערבים הם דיירים מוגנים.

החוק הישראלי מאפשר ליהודים זכות שיבה לרכושם במזרח ירושלים - אבל לא מאפשר זכות שיבה לערבים שאיבדו רכוש באותה מלחמה. על רקע זה היתה הפשרה של בית המשפט מובנת: היהודים הם אמנם בעלי הבתים, אבל הערבים ימשיכו להתגורר בהם כדיירים מוגנים.

פשרה וחורים בה

אלא שכאן נכנס לתמונה גורם נוסף: עמותת ימין של תלמידי ישיבה בחסות חבר הכנסת לשעבר בני אלון, שרכשה מוועד העדה הספרדית את הבעלות על הבתים. העמותה חותרת ליישוב יהודים בשכונות הערביות של ירושלים, ובכוונתה לבנות במקום שכונה יהודית גדולה. פעילי העמותה פתחו בפעילות לסילוק הערבים, ומצאו שהם לא עמדו בתנאים של דייר מוגן - הם בנו תוספות לבתים ללא אישור, לא שילמו שכר דירה במועד ועוד. לאחדים מהם גם הציעו סכומי כסף.

ביקרתי במקום בסוף השבוע שעבר. הקרב על הנדל"ן של שמעון הצדיק עבר מבתי המשפט לרחוב ולפוליטיקה. שתי משפחות ערביות שבית המשפט הורה על פינוין מתגוררות ברחוב מתחת לבתים. מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון וממשלות באירופה פרסמו הודעות גינוי לישראל, ונציגיהם מבקרים בשכונה. התקשורת הערבית ודוברים פלסטינים אומרים שאם היהודים חוזרים לשמעון הצדיק זכותם לשוב לקטמון ולטלביה. עיתונאים זרים כותבים שזו הדרך, על פי דין וחוק, שבה עלולה ירושלים להיחרב.