קמפיין חדש: רוצים להפוך את נחל חדרה לצלול

בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה מ-2007 הוכרז נחל חדרה כמזוהם ביותר במדינה על פי כמות עומסי מזהמים. הנחל נראה היום כמו תעלת מי ביוב שזורמים בזרימה איטית מאוד כאשר ברובו מדובר בנחל אכזב. עמותת צלול יצאה בקמפיין למען שיקום הנחל, ואספה 6,000 חתימות מצד תושבי חדרה.

השפכים זורמים

בצלול טוענים כי הסיבה לזיהום הקיצוני של הנחל היא הזרמת שפכים ממתקן טיהור השפכים עין שמר (עירון) שמטהר מים לאיכות מאוד נמוכה. מתקן טיהור שפכים חדש נמצא אמנם בבנייה, אך זו מתעכבת בשל סירוב משרד השיכון לשלם את חלקה של קציר-חריש בהקמתו.

עמותת צלול מי קולחין מוזרמים לים במקום להשקייה חקלאית עזר פישלר, סמנכ"ל עמותת צלול, במכתב לוועדת חקירה בנושא משבר המים: מדינת ישראל מאפשרת ביודעין לגורמים מוניציפאליים ותעשייתיים להזרים לים כמויות גדולות של קולחין גלית שפיר, 2 תגובותלכתבה המלאה

לטענת משרד השיכון, הוא יעביר את הכסף רק לאחר שיווק קרקעות חריש. בנוסף זורמים לנחל שפכים מטוהרים באיכות נמוכה ממכון טיהור השפכים בחדרה שהוא הראשון שנבנה בארץ לפני כעשור ובו תקלות רבות.

לפני כשנה הוקם מתקן טיהור שפכים נוסף בבקה אל גרביה בעלות של 40 מיליון שקל שאמור לטפל בשפכי האזור, אך הוא לא מופעל כיוון שעלות הפעלתו היא יקרה ועומדת על 30 אלף שקל ליום. בינתיים זורמים שפכים גולמיים מהאזור לנחל חביבה, אחד מיובלי נחל חדרה, עובדה שבין היתר מביאה את הנחל לעמוד בראש רשימת הנחלים המזוהמים.

"החקלאים שואבים את מי המעיינות"

בצלול טוענים כי סיבה נוספות למצבו העגום של נחל חדרה היא שאיבת מי המעיינות הטבעיים על ידי החקלאים, במקום שיזרמו לנחל. סביב הנחל ניתן לראות בריכות דגים של חברי מושבים מהאזור ממי הנחל שטוהרו. טענת צלול היא כי בסיום הגידול העונתי של הדגים, מי בריכות הדגים שכבר נמהלו באנטיביוטיקה ובצרכי הדגים, נשפכים גם הם אל הנחלים וכך אף גדל הזיהום. בצלול מכוונים אצבע מאשימה לראשי רשויות שלא דואגים לשטח הנמצא תחת שיפוטם וכלפי רשות המים שלא מספקת מים לנחלים.

נחל חדרה. המזוהם ביותר בארץ לפי המשרד להגנת הסביבה | צילום: רוני שיצר

הפתרון לשיקום הנחלים, לדברי צלול, טמון בהזרמת מים נקיים שיעמדו בתקן ענבר (תקן מחמיר לאיכות הקולחים בישראל, הקובע איזה מים מותרים לשימוש לחקלאות ואיזה מים מותרים להזרמה לנחלים - ר"ח).

בצלול טוענים כי מתקני טיהור שפכים המטהרים מים לאיכות שלישונית (מים המתאימים להשקיית רוב הגידולים החקלאיים - ר"ח) אינם עונים להגדרות תקן ענבר ועל כן תידרש תוספת סינון גם עליהם.

עוד מדגישים בעמותה, כי יש צורך בהפסקת הזרמת שפכים גולמיים או שפכים תעשייתיים לנחל. ולאחר שכל התנאים האלו יתקיימו, יהיה צורך בהקמת ספסלים ומתקני נופש לשימוש הציבור, לטענת העמותה.

"תעלת ביוב של גורמים פרטיים"

לדברי מנהלת קמפיין הנחלים של צלול, דליה טל: "נחל חדרה הוא דוגמא מובהקת לנחל שעבר הפרטה מהסוג הבוטה ביותר. הנחל, שהוא רכוש ציבורי, משמש כיום כתעלת ביוב פרטית של המזהמים השונים, ביניהם בעלי ברכות הדגים, מפעלים ואף רשויות מקומיות, העושים בו כבתוך שלהם.

"התוצאה היא שהנחל הוא כיום חצר אחורית דחויה ומוזנחת. נחל חדרה שוכן במרכז המדינה הצפוף, באזור הזקוק לכל פינת טבע ונופש, ולכן לשיקומו יש לא רק תועלת נופית, אלא גם תועלת כלכלית וציבורית רבה. לא יתכן שאוזלת ידן של הרשויות תנציח את מצבו העגום של הנחל".